בלגרד בירת סרביה, היתה בעבר חלק מיוגוסלביה. בלגרד הופכת בשנים האחרונות פופולארית יותר ויותר. מקום העבודה ארגן גיבושון של 3 ימים ולילות בבלגרד, הצטרפנו לגיבושון באמצע מאי.
לאחר הנחיתה וההתארגנות באוטובוסים יוצאים לסיור פנורמי ומביטים מחלון האוטובוס אל מקומות מעניינים בעיר.לאחר מכן יורדים בכיכר הרפובליקה אליה מתחבר המדרחוב המפורסם קנז מיכאלובה Knez Michailova. מקום טוב להמרת כסף ולרכישת סים זול לגלישה ב10 ש”ח בערך, שמספיק לנו לכל משך הסיור.
מקנז מיכאלובה ממשיכים בצעדה לכיוון מצודת בלגרד ולכיוון מפגש הנהרות הדנובה והסאווה. בפארק הנחמד קשישים משחקים שח מט ויש כאן שוק מזכרות (היום יום א' והמקום הומה).
מבט מהמצודה אל מפגש הנהרות. משמאל הסאווה המתמזג עם הדנובה מימין.
בחזרה ברגל לכיכר הרפובליקה בה נפגוש שנית את האוטובוסים. במפגש בין השביל המוליך למצודה וקנז מיכאלובה יש קניון חדש Rajićeva Shopping Center.
נכנסים להתרשמות וממשיכים לכיכר בה מתקיים אירוע תיירותי לטובת יוון.
מבט לכיכר הרפובליקה והפסל הניצב בה של הנסיך מיכאל רוכב על סוס.
מחלון האוטובוס רואים את הבתים שהופצצו במלחמת קוסובו. עדיין אין כסף לשיקום, זה קורה לאט כאשר חברות מחו”ל (גם ישראליות) רוכשות אזורים ומשקמות אותם.
בתמונה הפרלמנט.
עבודת עץ מכסה את החזית הפנימית
במרחק 80 ק"מ ממרכז בלגרד שוכנת העיירה הקטנה טופולה, על מורדות גבעת אופלנץ (Oplenac .( העיירה טופולה מוקדשת למורשת אחת המשפחות ששלטו בסרביה, משפחת ג'ורג' הקדושה, או בסרבית קארה- ג'ורג'רביץ' Karadjordjevic). עדיין בבלגרד מודעת ענק המעודדת גיוס נשים לצבא סרביה.
במרכז המתחם ישנה קתדרלה מרשימה, שקירותיה הפנימיים מעוטרים בפרסקאות מרהיבים. בתוכה טמונים בני משפחת המלוכה והיא גם אחוזת הקבר של כל בני המשפחה עד עצם היום הזה.
בצמוד לקתדרלה ישנו מוזיאון קטן לתולדות משפחת המלוכה. בכניסה פסלו של קאראג'ורג'ה, ג'ורג'ה השחור, מייסדה של סרביה המודרנית.
עורף ראשים ידוע, שגם ראשו נערף ונשלח אל הסולטן התורכי באיסטנבול. בית קאראג'ורג'ביץ', שהפך לימים למשפחה המלכותית השנייה של סרביה. שימו לב לכל השיפודים והראשים הערופים בתמונה.
לאחר קטיף קטן של תותי עץ ברחבת המוזיאון
נסענו לאוולה, לא הספקנו לעצור באנדרטת זיכרון לשואה ביאינצ'י אזור בו היו בורות הריגה. הר אוולה (Avala ) הר בגובה 511 מטרים, ממנו נשקפת פנורמה נפלאה של בלגרד והסביבה, ומצוי במרחק של 16 קילומטר דרום מזרחית למרכז העיר.
על ההר בנוי מונומנט מרשים של קבר החייל האלמוני הבנוי כמוזוליאום עתיר מדרגות. האנדרטה המפוארת הזו נבנתה לזכר החיילים היוגוסלבים שנהרגו במלחמת הבלקן ובמלחמת העולם הראשונה. עלינו ברגל לאנדרטה לתצפית וצילומים.
בשנת 1965 הוקם במקום מגדל טלוויזיה, שהתנשא לגובה של 202 מטרים, והיה מן המבנים הגבוהים בבלקן. המגדל נהרס בשנת 1999 בהפצצה של כוחות נאט"ו. המגדל החדש נבנה תחתיו החל מ-2006 ,ונחנך בשנת 2010 ,והוא העתק כמעט מדויק של קודמו. עלינו במעלית לתצפית במגדל האנטנה, ביקור קצרצר לצילומים.
בתום הסיור חזרנו לבלגרד, בערב יצאנו למסעדה מאוד ציורית, קרוב למלון, מסעדת לורנצו וקקלמבה (Lorenzo & Kakalamba), מסעדת לורנזו ממוקמת די קרוב למלון מטרופול המפואר.
כבר בכניסה נחשפים לצבעוניות היתרה שלה המתבטאת בציורים רבים, קישוטים ופסלים צבעוניים. המקום מרווח התפריט עשיר והמחיר ממש סביר לכיס הישראלי. הושבנו ליד הנשיקה של קלימט ועוד מספר יצירות בעלות ערך (אילו היו מקוריות) .
לגמנו יין לבן מקומי. אכלנו מרק צ'ורבה עשיר ומרק בשר שהיה מצויין בטעמט. למנה עיקרית הזמננו ממבחר הסטייקים שהגיעו בעובי של לפחות 5 ש”מ וצלוי במידה ומנת ברווז מצויינת. לקינוח כבר לא נותר מקום.
בבוקר יוצאים לכנסיית סנט סאבה (St. Sava). הכנסייה הענקית הזו נבנית ברציפות כבר מאז שנת 1935 ומוקדשת למייסד הכנסייה הסרבית אורתודוקסית.
זוג כייסות יפות כמעט קילקלו לנו את הטיול כשדחפו ידיים לתיקים של שתיים מחברותינו.
בדרך ל”זמון”, מבט על גשר המייתרים.
ביקרנו ב"זמון", להכרת סיפור הקהילה היהודית, בהיבט הציוני, עיירה קטנה על הנהר בצפון בלגרד שהיא כמו יפו לתל אביב, אזור זה היה בשליטת האוסטרו הונגרים החל מתחילת המאה ה-18 ולכן פיתח אדריכלות ומבנה עירוני שונה מבלגרד ויפה, מעין עיר אוסטרית ישנה, במקום זה יש נמל יפה סמטאות, בתי קפה על הדנובה, וזאת גם עיר הולדתם של הורי הרצל (נקודה יהודית) . הרב יהודה אלקלעי, מהדמויות הבולטות בין מבשרי הציונות, חי 49 שנים בבלגרד ושימש כרבה של הקהילה היהודית. משכנה של קהילה יהודית מהמאה-18 .
לא רחוק משם, שלט המעיד, שבמקום היו בית כנסת ספרדי ובית ספר יהודי היום נמצא במקום מסעדה שמשרתת לקוחות שונים ואין זכר לבית הכנסת הוא נמכר עקב אי יכולת של אנשי הקהילה לתחזק אותו.
כאן נפרדנו מקבוצת המטיילים שלנו ויצאנו לשוטט על גדת הדנובה עד למפגש הנהרות הדנובה והסאבה. ראשית ישבנו בבית קפה על גדת הנהר ולאחר מכן יצאנו להליכה נחמדה של כ7 ק”מ.
בית עם נוף לדנובה
מפגש הנהרות מכיוון זה אינו נקודה מתאימה לתצפית המקום די מוזנח. בגדה שמנגד מצודת בלגרד ממנה צפינו ביום הראשון.
מישהו ניסה לבנות צוללת
צעדנו לכיוון Branko's bridge, לתצפית נוספת לכיוון מפגש הנהרות.
החלטנו לוותר על שייט על הדנובה ומסיבת ריקודים שאורגנה לקבוצה. ובמקום זה יצאנו לחנות הגדולה ג'מבו, לקנות צעצועים ועניינים לנכדים. עמוסי קניות ביקשנו מהחנות להזמין עבורנו מונית, אך נענינו בסירוב, יצאנו לכביש הראשי והתייבשנו משום שאוטובוסים ומוניות לא הגיעו. לבסוף הגיע נהג מונית שודד שהמונה רץ במהירות אדירה. ירדנו בנקודה ממנה אפשר להתקדם ברגל ומצאנו עצמנו ליד מלון מוסקבה הידוע, אז נכנסנו, והצטרפנו לזוג נוסף מהגיבוש.
הפסנתרן (אומרים שיש שניים, צעיר ומבוגר ושהצעיר וירטואוז, אנחנו קיבלנו את המבוגר) ניגן והמנות היו טעימות, בעיקר הקינוחים.
חזרנו ברגל למלון מטרופול, לאורך הדרך מבנים מוארים
הפרלמנט
למחרת נסענו לאורך חבל "וויבודינה", לכיוון העיירה הציורית "סרמסקה קרלובצ'י". מוכר הכעכים המטוגנים התמקם בדרך לבית הספר והילדים חוגגים.
כנסיית St. Nicholas Cathedral כנסיה מעניינת בסגנון הבארוק. בפנים הרבה איקונות, ציורים ועיטורי זהב. עיירה שקטה של יקבי יין אכותיים. ביקור בעיירה ציורית חמודה הנחשבת לעיר היין של מחוז וויובדינה בסרביה אפשר פשוט לשוטט בין הסמטאות היפות לראות את המבנים העתיקים לשבת בבית קפה או מסעדה וללגום כוס קפה או כוס יין ולהנות מהשלווה.
המשכנו ל "מבצר פטרורדין" המשקיף על הדנובה.
חצינו את נהר הדנובה ועצרנו ליד אנדרטת "הזיכרון למשפחה". ב-1941 פלשו מדינות הציר ליוגוסלביה. צפון יוגוסלביה ובכלל זה נובי סאד סופחו להונגריה, שטבחה וגירשה כ-5,000 מתושבי העיר, יהודים וסרבים. בפשיטה אחת של המשטרה ההונגרית, ב-1942, נרצחו 1246 אזרחים ובהם 800 יהודים וגופותיהם הושלכו אל נהר הדנובה הקפוא (ויקיפדיה).
המשכנו לביקור בבית הכנסת של נובי סאד,
סיור בעיר והפסקת צהרים במדרחוב בנובי סאד.
משם נסענו לשדה התעופה לטיסתנו חזרה ארצה.