סרילנקה 3 - הורטון פליינס ותה ליפטון

לפרק הקודם לחץ כאן

היום השישי 25 בפברואר – היום פנינו לHorton plains שמורת טבע גדולה שמסתיימת במקום הנקרא קצה העולם. כדי להגיע לשם ממלוננו בקנדי נדרשת נסיעה של כשעה, תחת מחאות קלושות, אנו נאלצים להשכים קום, לקחת איתנו ארוחת בוקר ארוזה מהמלון, ולהגיע לקראת זריחת החמה אל טור המכוניות הארוך העומד בכניסה לשמורה. נישנטה ואני צועדים אל עבר הקופות ועומדים בתור הארוך. דמי כניסה לתייר כ20 דולר. טוב שהקדמנו לפני שמסלול ההליכה הופך לעמוס.

בכניסה מחכה לנו אייל סמבר Indian sambar deer שאת בני מינו אפשר לעיתים לפגוש בשמורה. מתחילים בהליכה במזג אויר די סגרירי שמבשר על כך שלא בטוח שנזכה לצפות בנופים מקצה העולם. המקום חוסה בצילם של הרים מהגבוהים בסרילנקה וגובה השמורה הוא כ2000 מטר מעל פני הים. מחר נתחיל לרדת אל המקומות החמימים יותר ונסיים בנופשון על שפת האוקיינוס.

הדרך אכן יפה מתחילה באזור מישורי עם צמחיה נמוכה.

המסלול הוא מעגלי ואורכו כ9 ק”מ. יש עליה לא קשה בהמשך כך שהוא די נוח לכולם.

לדברי נישנטה הקדמנו את הפריחה שמתחילה בסביבות אפריל, אך כבר אפשר להנות מניצניה.

הצמחיה הנמוכה מתחלפת בשיחים גבוהים, בעלי חיים חסרים בנוף.

פריחה יפה

כאשר מתקרבים לנקודת האמצע, בערך, לתצפית הקרויה קצה העולם, יורד ענן ומסתיר את הנוף בעמק למטה. למרגלותינו כפר או עיירה בלתי נראים.

מצטלמים למזכרת וממשיכים במסלול

מקצת מן החי שאיננו רואים מופיע בכרזה

שבים אל הנוף המישורי ליד הנהר

לקראת סוף המסלולים מפלים, בעונה זו אינם מרשימים במיוחד.

ביציאה מהשמורה עומד אייל סמבר ונהנה ממתת ידם של המטיילים

בכך פחות או יותר מסתכם מגוון בעלי החיים שראינו בשמורה, יש כאלו שהיו יותר בני מזל. ליד המלון שלנו נמצא מלון Grand hotel שנבנה כמעון קיץ של המושל הבריטי, וכיום הינו מלון מפואר עם גנים יפים בצמוד למגרשי גולף.

יצאנו עם נישנטה לסיור קצר בעיר שהיה בעצם ביקור באגם, ואז נפרדנו, המדריך יצא עם הבנות לקניות והבנים חזרו למלון. בצמוד למלון יש כל בו קטן השייך למלון ובו ניתן לרכוש פריטים מסויימים כגון אוכל מקומי ואנו קונים קצת אורז אדום, עדשים ותבלינים כדי שנוכל להעלות על שפתינו את טעמיה של סרילנקה כשנשוב לביתנו.

וכאן לפרשיה חדשה שבישל לנו מארגן הטיול דניאל. ביום הקודם התחיל נישנטה לספר על הבעיות בנסיעה ברכבת הנופית ל Ella, על כך שאנשים נאלצו לנסוע את כל הדרך בעמידה בגלל העומס. כשראה שאנחנו כועסים מאוד, שכן תיאמנו עם דניאל הרבה שבועות אחורה כך שיכול היה לרכוש כרטיסים שמורים, הבטיח שיהיה בסדר.

היום השביעי 26 בפברואר – וכך פעל התרגיל. בבוקר לאחר שעזבנו את המלון המצויין, הגענו מוקדם לתחנת הרכבת. הלוח האלקטרוני המשוכלל בישר שהרכבת תצא בזמן.

התיישבנו בחדר המנוחה שנועד לתיירים בלבד. ניצלנו את השרותים הנקיים, וטוב שעשינו כך, משום שבחמש השעות הבאות משימת ההגעה לשרותים, אם יש כאלו, הפכה לבלתי אפשרית.

כעשר דקות לפני הגעת הרכבת זירז אותנו נישנטה לכיוון הרציף והעמיד אותנו בנקודה ספציפית. קרוב לקטר. כאשר הרכבת התקרבה ובטרם נעצרה לחלוטין זרז אותנו להיכנס ובעצמו הסתער פנימה, איש צנום שכמותו, מהיכן שאב את הכוחות. כשהצלחנו להיכנס היו 4 מקומות שמורים לנו. האחרים שנכנסו אחרינו נאלצו להסתפק במקומות עמידה. לילד החמוד נמצא מקום.

הרכבת התעכבה בתחנה עוד כ40 דקות, נראה שהוחלף קטר. נשמנו לרווחה כאשר יצאה לדרך. את 40 הק”מ ו12 התחנות עד Ella הייתה הרכבת צפויה לעבור בשעתיים וחצי. אך למעשה משך הנסיעה היה כ4 שעות.

רכבת ישנה מאוד נוסעת על פסגת ההר הגבוה חולפת דרך הרבה מנהרות.

לצד המסילה חוטבי עצים, מדללים את היערות.

הנוף כמובטח מרהיב עין, לפחות מנקודת המבט של אלו שזכו למקום ישיבה.

תחנה בלב היער

חלק מהתיירים והמקומיים נהנים לעמוד על סף הדלת שנשארת כמובן פתוחה כח משך הנסיעה. יש היורדים למתוח רגליים, אין להם בעיה להשיג את הרכבת כשהיא מתחילה לנוע.

בדרך לElla כ12 תחנות, בחלקן ממתינים תיירים הנאלצים להידחק בקושי רב לתוך הקרונות העמוסים. לאחר 4 שעות של נסיעה ןכשלושת רבעי השעה המתנה לקטר חלופי הגענו ליעדנו ל Ella. מדריכנו מאתר עבורנו בית קפה בו יש קפה תוצרת חוץ, ולאחר מכן נוסעים לנקודה ממנה מגיעים לגשר 9 הקשתות, לצערנו המדריך לא כיוון אותנו לזמן הגעתה של רכבת, אבל גם הגשר מרשים.

מצטלמים מכל הכיוונים וממשיכים הלאה לעבר בית המלון, המיושן מעט, מוזר קצת, אך מצטיין בנופים מופלאים. ומה שמיוחד עוד יותר הוט חדרנו הבנוי ממש על הסלע.

היום השמיני 27 בפברואר – היום מוקדש למטעי התה בסביבות Ella הטמפרטורה הנוחה בגובה של כ1000 מטר מעל פני הים בצרוף האדמה הטובה ועוד מרכיבים הביאו לכאן איש יקר בשם תומאס ליפטון שהקים כאן את מטעי התה שלו. כדי להגיע לנקודת התצפית, בה היה סר ליפטון יושב וצופה על מטעיו, אנחנו נוסעים לאחר ארוחת בוקר אל נקודה בה נמצא מפעל התה וחונים ליד מקדש הינדי. מנקודה זו נוסעים בשני טוקטוקים אל הפסגה. לכל אורך הדרך בהיקף ההר מטעי תה ובהם קוטפות תה עמלניות ומעט פועלים.

מזג האויר קצת מעונן , אך מפעם לפעם נפתח קרע בעננות וניתן לצפות מטה אל העמק אל הנוף הירוק.

על הפסגה יושב וצופה בנוף סר ליפטון מייסד אימפריית התה, ולצידו מתיישב נהגנו הנאמן שאלאקה, נהג שראוי למחמאות רבות על נהיגתו המקצועית, הרגועה בטירוף הסרילנקי.

.

בפסגה בית קפה קטן ודי עלוב, הנוף מפצה, הבעלים קצת מתאכזבים שאיננו מעוניינים לאכול, ומסתפקים בכוס תה. המחיר לכוס תה כמה אגורות.

בדרך למטה ביקשנו מנהגי הטוקטוקים להוריד אותנו כקילומטר לפני החניה של הרכב, וצעדנו רגלית לאורך הכביש, מביטים ומצלמים את הנשים העמלות.

חוזרים לElla וצועדים בדרך אל פסגת אדם הקטנה Litlle Adams peak, פסגה נמוכה הקרויה על שם דמיונה הצורתית לפיסגת אדם הגדולה, אליה צועדים לפני הזריחה על כ5000 מדרגות. בתחילת הדרך מטפטף קלות, אך מזג האויר מתבהר וכשמסיימים את הטיפוס על כ320 מדרגות והמסלול המשופע בהמשך מצפה לנו הנוף הירוק ירוק המשתרע לכל עבר.

ממול לפיסגה ניצב בית המלון שהוזמן ללילה הקרוב 98 acres resort. בית מלון מרשים במיוחד, כל בונגלו בן 2 יחידות עם מרפסות גדולות הצופות ליער ולפסגת אדם.

בבית המלון מתקבלים בקבלת אורחים השמורה לאורחים נכבדים עם סרטי כתף וכוס תה מסורתי.

בערב יוצאים לארוחת ערב במסעדה מקומית מפוצצת תיירים, עם תור ממתינים ארוך, ושוב קשריו הטובים של נישנטה המדריך מקצרים מאוד את התור. ארוחה ממיטב מאכלי סרילנקה, ובירה Lion כמובן.

המשך כאן

י