מי היא קוסובו על קצה המזלג???
אני מפשפשת בזכרוני ואין איש/ה מחברי שביקרו בקוסובו !!! הסתקרנתי מאד לגלות מדינה חדשה וצעירה . זו הייתה טעימה ראשונה שרק נותרתי עם רצון לבקר בה ביעדים נוספים שלא הגענו אליהם.
קוסובו נקראת בעצם רפובליקת קוסובו.
קוסובו עדיין נחשבת על ידי הסרבים כערש הלאומיות הסרבית ("ירושלים של הסרבים"), אך רוב התושבים בה הם אלבנים.
שטחה מחצית מישראל. רק שטח של כמעט 11,000 קמ"ר.
רפובליקת קוֹסוֹבוֹ היא מדינה מוכרת-חלקית באזור הבלקן שבדרום-מזרח אירופה. גובלת בסרביה בצפון ובמזרח, במקדוניה הצפונית בדרום-מזרח, באלבניה בדרום-מערב ובמונטנגרו במערב.
הרפובליקה הכריזה על עצמאותה ב-17 בפברואר 2008, לאחר שהייתה טריטוריה אוטונומית של סרביה ונוהלה על ידי האומות המאוחדות.
חבל הארץ של קוסובו ברובו הררי והיה לאורך ההיסטוריה תחת ריבונותן של מדינות רבות ושונות, כאשר לאחר פירוק יוגוסלביה במסגרת מלחמות יוגוסלביה בראשית שנות ה-90, נותרה קוסובו תחת שליטתה של סרביה. עם זאת, התנגדותם של הקוסוברים לשליטה הסרבית, אשר נבעה בין היתר ממעשי הטבח שביצעו חיילים סרבים באזרחים קוסוברים על אדמת קוסובו במהלך המלחמה.
בספטמבר 2020 ישראל וקוסובו הסכימו על כינון יחסים דיפלומטיים גלויים והכרה ישראלית בקוסובו. עד אז נמנעה ישראל להכיר בקוסובו, חרף העובדה שהכרזת העצמאות, אשר התקיימה בשנת 2008, זכתה להכרה מצד מדינות רבות ברחבי העולם, לרבות ארה"ב.
ב-4 בספטמבר 2020 במסגרת הסכם סרביה-קוסובו בתיווך נשיא ארצות הברית,דונלד טראמפ, הודיעה מדינת ישראל על הכרתה בקוסובו כמדינה. בתמורה לכך, סוכם שקוסובו תכיר בירושלים כבירת ישראל ותקים את שגרירותה בירושלים. אגב, בקוסובו אהבו את ארה"ב והציבו פסל של ביל קלינטון בשד' קלינטון שבעיר הבירה פרישטינה. זו הייתה מחוות תודה של הקוסוברים לארה"ב ובמיוחד לבילי קלינטון שגרם לעצירת הטבח האתני שטבחו הסרבים באלבנים שבקוסובו וכל זאת באמצעות נאט"ו. זה קרה בשנת 1999 ומצ"ב הכתבה ב- YNET בה תוכלו לקרוא ולהביט בתמונת הפסל המרשים המתנשא לגובה 3 מ'.
קוסובו מונה 3,000,000 תושבים ורבים מהם צעירים . המדינה הצעירה ביותר באירופה מבחינת גילאי תושביה.
קוסובו היא ארץ עשירה בשטחי חקלאות, מחצבים ומים, ונהנית ממיקום אסטרטגי ומאוכלוסייה צעירה יחסית. כוח נאט"ו השוהה במקום מספק תמיכה לכלכלה ולתיירות במקום.
לינה בפריזרן - HOTEL CENTRUM PRIZREN נמצא בלב העיר העתיקה וקרוב למקומות המתויירים.
מטבע - EURO
שפה: הרבה מדברים אנגלית ובמיוחד הצעירים.
טיסה: מהארץ עדיין אין טיסות לפרישטינה. ניתן לטוס לאלבניה - טירנה .
פרישטינה - עיר הבירה של קוסובו
כיום קוסובו, ובעיקר עיר הבירה שלה פרישטינה, שופעת מלונות, מסעדות, בתי קפה ומרכזי שופינג ברמה אירופאית, ומהווה יעד מזמין ביותר לטיול ולנופש. אליה לא הגענו. הקניון ALBI MALL בפרישטינה הוא קניון ענק, הוא גדול יותר מהקניונים באלבניה , מונטנגרו ומקדוניה!!! זהו כמובן קניון לקניות אבל יש בקוסובו גם קניון טבע הנקרא רוגובה.
קניון רוגובה Rugova - זהו אחד הקניונים היפים באזור הבלקן, המהווה שער להרי האלפים הדינריים. הכביש לאורך 25 ק"מ עובר דרך קירות סלע הנישאים לגובה של מאות מטרים ומתחתם שוצף נהר. הוא מוביל לשטח של יערות, עמקים והרים שנחשבים למקוללים ואיש אינו מגיע אליהם. לעומת זאת, בקניון היפהפה שוכנים בתי הארחה מקסימים שעליהם דווקא שורה ברכה מרובה. שם ניתן למצוא מסלולי הליכה. לצערי לכאן לא הגענו. וגם לא לפרישטינה.
מקלט הדובים פרישטינה- BEAR SANCTUARY PRISTINA זאת שמורת טבע ומרכז שיקום לדובים חומים. הצילו אותם מהיותם בתנאים קשים והיו "דובים במסעדות". כיום הם נמצאים בסביבה טבעית ומוקפים בדשא ויערות ואפילו בריכת שכשוך במים. זו חוויה להתהלך בשבילים מוסדרים ובצפייה עליהם עם הסברים על תהליך השיקום. (לעתים קיימים הסברים באנגלית)
המיקום 20 ק"מ מפרישטינה ליד אגם בדובאק - BADOVC LAKE בדרך ל- GRACANICA. מיועד לאנשים אוהבי טבע ובעלי חיים.
משם ניתן להגיע למנזר גראצ'אנוצה ולמבצר נובו ברדו. הכל יחדיו יהווה בילוי ליום שלם.
הגיאוגרפיה והטופוגרפיה של קוסובו
מרכזה של קוסובו הוא רמה גבוהה (בגובה ממוצע של 500 מ'), מוקפת ברכסי הרים. בדרום נמצאים הרי השאר (Šar), הגובלים במקדוניה, במערב - האלפים האלבניים, המכונים בסרבית "ההרים המקוללים", במזרח ובצפון - הרי דרום סרביה.
בעמק הפורה התפתחו חיים עשירים כבר בתקופה הניאוליתית והכלכוליתית, כמה מיישובי האדם הקדומים באירופה נמצאים כאן, והמקום היה מרכז לפולחן האלוהות הנשית. בתקופה הקלאסית התיישבו כאן שבטים הודו-אירופאים, האילירים, שהיו לוחמים אמיצים ולתקופה מסוימת הקימו ממלכה מבוזרת שהתחרתה ברומא על ההגמוניה בים האדריאטי. רק כעבור שלוש מלחמות הרומאים הכריעו את האילירים. האמיצים מבין השבטים האילירים היו הדודונים, שישבו באזור קוסובו.
קתדרלת דצ'אני Decani בכפר DECANI- היהלום שבכתר***
קתדרלה יפהפייה זו נחשבת בצדק לאחד מהיהלומים בכתר של קוסובו. היא נבנתה על ידי המלך סטפן דצ'אני שגם קבור בה, והיא מהווה דוגמה חיה לקתדרלות בסגנון ימי הביניים הביזנטי - רומנסקי וגותי, שנבנו במאה ה-14 על ידי המלכים ששלטו באזור בימי הביניים.
לפי מגילה שנכתבה ב-1330, הוקם המנזר בין השנים 1335-1327. המבנה נועד לשמש כמאוזולאום למלך הסרביסטפאן דצ'אנסקי (Stefan Dečanski). האדריכל היה פרה ויטה (Fra Vita) מאסיזי, נזיר פרנסציקני מקוטור, כיום במונטנגרו. המלך נפטר ב-1328, לפני שהעבודות הושלמו והוא נטמן במקום. הבנייה, הריהוט והעיטורים המשיכו בפיקוחו של בנו סטפאן דושאן (Stefan Dušan), למעט הפרקסאות שציורם המשיך. המקום ידע פריחה במחצית השנייה של המאה ה-16, וצייר המנזר לונגין, בילה שני עשורים מחייו בציור הפרסקאות שגולת הכותרת שלהן היא באלה המוקדשים למלך סטפאן דצ'אנסקי ולסצנות מחייו. בסוף המאה ה-17 בזזו הטורקים העות'מאנים את המנזר, אך לא הסבו נזק לפרסקאות. במאה ה-19 המבנה חודש, ושני איקונוסטזיסים חדשים הוצבו בקפלות הצד. הכנסייה מוקדשת ךעךיית ישו השמיימה.
גולת הכותרת של הכנסייה הם הפרסקאות הרבים שהשתמרו בה במצב מצוין, והם מתארים באופן כרונולוגי את תולדות הנצרות מהבריאה ועד המאה ה-1. במבנה למעלה מאלף ציורי דמויות המכסות את כל קירותיו, והמתחלקים לפי נושאים (בישופים, נביאים, מלאכים, מחזור חייה של הבתולה וכו'); ואילו בכיפה נראה "ישו המלך". מויקיפדיה הקטע הצהוב.
Visoki Decani Monastery
הנ"ל מנזר נוצרי אורתודוקסי גדול השוכן באזור מטוחיה שבחבל קוסובו, במרחק 12 קילומטרים דרומית לעיר פּייה - PEJA. הקתוליקון של המנזר הוא הכנסייה הגדולה ביותר שנבנתה בבלקן בימי הביניים, ובה נמצאים פרסקאות גדולים ומשומרים היטב.
המנזר שוכן בתוך חורש ערמונים בעמק הנהר ביסטירצה, והוא מוקף בהרים ויערות.
לאורך ההיסטוריה שלו המנזר היה מרכז רוחני ואמנותי פעיל, ובשנת 2004 הוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
החל משנת 2006 הוא צורף לרשימת אתרי מורשת עולמית המצויים בסיכון מחשש שייפגע עקב מתח בין - עדתי הקיים באיזור. ולא פלא, כי בשנת 2007 נשמעו פיצוצים בקרבת המנזר.
לפיכך, אל תתפלאו כשתגיעו לשער הכניסה למצוא ג'יפים ממוגנים צבאיים, ועמדת בקרה והצגת דרכון בפני הפקיד או הפקידה . לאחר הכניסה השערים ננעלים ויש לבקש שייפתחו כדי לצאת מהמקום.
המקום קדוש לא רק בזכות הפרסקאות המרשימות , העושר וגובה המבנה, גם בזכות שקבור שם המלך סטפן דצ'אני בארון מעץ וזכוכית מכסה מעל.
הטקס הדתי שראינו היה של המאמינים העומדים בשורה עוברים דרך הכומר שנותן להם ברכה ומלטף את פניהם והמאמינים עוברים בזחילה מתחת לארון בו המלך קבור
.
בכפר דצ'אני ציור הקיר הזה של החיילים ששיחררו את קוסובו מהסרבים כשהסמל האדום עם הנשר שמתפצל לשני ראשים מעטר גם את הדגל האלבני.
PEJE או בסרבית Peć
משמעותו של השם כבשן או מערה. זאת עיר בצפון מערב קוסובו למרגלות ה"הרים המקוללים". שמה ניתן לה כנראה בעקבות המערות הרבות הנמצאות בקניון רוגובה הסמוך לעיר, אשר שימשו בעבר מקום לנזירים מתבודדים. תוך כדי נסיעה התפעלתי מהשוק המגוון והססגוני. מפסל כדור הארץ ומהמסגד עם שני הצריחים.
בנוסף מגדל שעון עתיק שצילמתי בנסיעה ואהבתי את מראהו העתיק. השקיעה הנהדרת.
שמורת הטבע BJESHKED E NEMUNA NATIONAL PARK***
בצפון מערב קוסובו, סמוך לגבול עם מונטנגרו עובר נהר הדרין הלבן ושם הוקמו ריזורטים ומסעדה נהדרת בה סעדנו. פגשנו שם ברכיות וברווזים לבנים , מפלונים ומזרקת מים היורדים מסלע גדול. הרבה מאד ירוק. שביל עפר שהוא קצת בעלייה, עוברים גשרונים מעץ אבל היופי של הירוק מכל הצדדים, העצים, השרכים והאגמונים בצבע ירוק כהה - טורקיז המובילים לבסוף מסלולנו הגענו למפל גועש גבוה - מפל הדרין הלבן . מקום שהוא גן עדן עם אוויר צח, שלא הייתי מתנגדת ללינה של לילה או שניים.
אני מקווה שהרגשתם כמה אהבתי את השמורה הזאת.
העיר פריזרן - Prizren
הסטוריה בקטנה
העיר מאוזכרת בכתובים מתקופת האימפריה הביזנטית ובהמשך מתקופת הממלכה הבולגרית הראשונה אשר שלטה במקום. בהמשך נשלטה העיר על ידי הביזנטים והסרבים וב-1454 נכבשה על ידי כוחותיו של מהמט השני, סולטאן האימפריה העות'מאנית. פריזרן הפכה לבירתו של סנג'ק עות'מאני אשר נשא את שמה ובהמשך לבירתו של איילט. לאחר רפורמת הווילאייטים נכללה פריזרן בשטחו של וילאייט קוסובה. ב-1877 נוסדה בעיר הליגה של פריזרן, התארגנות פוליטית לקידום האינטרסים האלבניים.
ב-2004 התחוללו בעיר מהומות ובמהלכן הועלו באש כנסיות ונפגעו אזורי מגורים בהם התגוררו תושבים ממוצא סרבי. האירועים הובילו לנטישת העיר על ידי האוכלוסייה הסרבית. בפברואר 2008 הכריזה קוסובו על עצמאותה ופריזרן נכללה בשטחה.
העיר נחשבת כפנינה בכתר והיא השנייה בגודלה במדינה.
הגשר העות'מאני בפריזרן הוא הגשר הישן. הוא גשר אבן מרשים בעל קשת אחת, המהווה את אחד מסמליה הבולטים של העיר העתיקה והציורית ב- Prizren, Kosovo. נהר ביסטריצה של פריזרן (Prizrenska Bistrica), המוכר גם בשם לומבארדי (Lumbardhi), שמשמעותו "הנהר הלבן" זורם במרכז העיר ההיסטורית, ומפורסם בזכות הגשרים העתיקים שמעליו, ביניהם "גשר האבן" המפורסם. ומשמר אופי מזרחי, כשהוא מוקף במסגדים ונופים הרריים, ומחבר בין חלקי העיר ההיסטוריים. יפה לראותו גם ביום וגם בלילה.
מצודת פריזרן
המצודה עם חומה שמקיפה את המצודה. העלייה ברגל ממרכז העיר העתיקה. העלייה תלולה ואורכת כ-20 דקות. ראשיתה של המצודה במאה ה-6 בתקופה הביזנטית. עם השנים חלו בה שינויים. השינוי האחרון חל בתקופה העותומנית. מהמצודה ניתן לצפות על העיר ועל ההרים המקיפים אותה. היא היוותה נקודה אסטרטגית בימים עברו להגנה על דרך מסחר שהובילה משקודרה שבאלבניה, והמשיכה מכאן לניש שבסרביה.
חמאם גאזי מהמט פאשה
בצאתנו מהעיר העתיקה של פריזרן הבחנתי מייד בכיפות של החמאם . החמאם מורכב מחדרים חמים וקרים. יש הפרדה בין חדרים לנשים ולגברים. כיום אינו משמש יותר כחמאם אלא כנוזיאון ארכיאולוגי המרכז ממצאים מהעיר והאיזור ולמרכז חברתי . זה הזכיר לי את החמאם בעכו שגם הוא הפך למוזיאון. לעומת זאת בטביליסי שבגיאורגיה עדיין פעיל.
פסל הברונזה - האצנית מפריזרן- תעלומה שאינה פתורה!!
היינו בדרכנו לצאת מפריזרן ולפתע הבחנתי מבעד לחלון בפסל של האצנית. עד שפתחתי את הנייד התנוחה של האצנית שמראה תנועה של ריצה, הצלחתי לצלמה אבל לא בתנוחה הנכונה. ואז ב-29.11.2025 הבלוגר והמדריך המקסים והידען עמירם צברי (לחץ) העלה פוסט בפייסבוק אודות הפסל הזה. היות והוא הספיק לחקור לפני , מייד שלחתי לו את הצילום שלי. לצערי איני רואה אופציה של העתקת קישור למה שכתב ראו למטה מה שהעתקתי מהכתוב אצלו בפייסבוק.
במהלך טקס ההשבעה, אמר ראש העיר שאקיר טוטאג' כי אנדרטה זו היא סמל לעתיקותה של האומה האלבנית באזורים אלה ואינדיקטור לציוויליזציה של אותה תקופה. "הוכחה לכך שלעיר הזאת, לאומה הזאת, יש מסורת, היסטוריה, עבר וגם תרבות", אמר בהצהרה לתקשורת.
זה הפסל שנמצא במוזיאון BRITISH MUSEUM בגובה כ-11 ס"מ ונמצא עדיין שם.
ג'זים מוריקי אמר שהוא רואה בעבודה על אנדרטה זו כבוד וזכות. להלן הקישור לכתבה (לחץ).
להלן כתבה וצילום פסל הברונזה כפי שפוסל והוצב בפריזרן. (לחץ
להלן דבריו של AMIRAM TSABARI :
בספטמבר 2025 נחנך בפריזרן פסל חדש בשם "האצנית מפריזרן". הפסל, פרי יצירתו של ג׳ַזִים מוּרִיקִי (Gëzim Muriqi), הוצב בטקס חגיגי בליבה של שכונת בַּזְ'דַרְהָאנֵה, בהשתתפות ראש העיר ונציגי התקשורת המקומית. המונומנט מבוסס על פסלון ברונזה זעיר שנמצא בפריזרן במחצית השנייה של המאה ה־19, ונמכר על ידי סוחר עתיקות בשנת 1876 למוזיאון הבריטי, שם הוא שמור עד היום. הפסלון המקורי, המכונה גם "האתלטית מפריזרן" או "המניאדה מפריזרן", מתוארך לשנים 520-500 לפנה״ס וגובהו מעט יותר מ־11 ס"מ. מדובר באחד הממצאים הארכאולוגיים המפורסמים ביותר של קוסובו המוצגים מחוץ למדינה.
דמותה של "הנערה הרצה" עוררה הדים רבים במחקר האקדמי. בין ההשערות שהעלו החוקרים רווחה הטענה כי הפסלון אינו יצירה מקומית, אלא יובא מיוון, ככל הנראה דרך מסחר. הנחה זו נבנתה על סמך סגנון הברונזה, אופיו של הפסלון, הלבוש והרישום האמנותי, שתאמו יותר לפסלים יווניים מן התקופה הארכאית ולא למסורת הברונזה הדרדנית-אלבנית.
האם מדובר באצנית מספרטה? או אולי מאולימפיה? תוכלו לקרוא על כך בפוסט המרתק של חברתי Dolly Rosenberg
"האצנית מפריזרן" מזכירה לנו שגם בעולם העתיק היה מקום לכוח, מהירות והישגיות נשית, גם אם לא תמיד במרכז הבמה.
הנקודה היהודית:
במהלך מלחמת העולם השנייה הגיעו לפריזרן פליטים יהודים, מרביתם מרחבי יוגוסלביה ומקצתם ממדינות כגון אוסטריה וצ'כוסלובקיה. במרץ 1942 עצרו הגרמנים את יהודי קוסובו באזור הנתון לשליטתם במטרה לגרשם למחנות ההשמדה. האיטלקים כלאו כ-120 פליטים יהודים אשר נמצאו בפריזרן ובפרישטינה וסירבו להסגירם לידי הגרמנים. לאחר לחץ גרמני כבד הוסגרו 50 מהכלואים והם הועברו לבלגרד ובהמשך נרצחו. שאר הכלואים הועברו על ידי האיטלקים לשטחי אלבניה ופוזרו בין יישובים שונים.
במהלך מלחמת קוסובו עזבו מרבית יהודי קוסובו את בתיהם מחמת הקרבות, ורק בפריזרן נותרה קהילה קטנה. בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21 התגוררו בפריזרן שלוש משפחות יהודיות בנות 50 נפשות. הקהילה נתונה הייתה במצב כלכלי קשה, ונתמכה על ידי ארגון הג'וינט.
לסיכום:
אהבתי את קוסובו עם הישן הקיים בה עדיין כגון השימור של האדריכלות העותומנית והחדש בכבישים שרבים מהמם כבישים מהירים המקלים מאד על התיירים, ערים עם מבנים חדשים, בתי כל-בו , מסעדות ובתי קפה. והכי הכי הטבע המרשים הקיים שם.
********************************************************************************
אם אהבתם את כתבתי אשמח שתלחצו על מילת התודהבסיום הכתבה ותרשמו תגובה או הערה/הארה ישמח אותי מאד
********************************************************************************
