אחרי ארוחת ערב טובה ושתייה חמה לחימום כי היה קר גם ליד המדורה פרשנו לאוהל ללילה האחרון. ארזנו מה שיכולנו במזוודה ונכנסנו מתחת לשמיכות להתחמם עם בקבוק חם שחימם אותנו עד הבוקר. הפעם היה לי חם כי הוסיפו לי שמיכות. בסביבות 3 לפנות בוקר העירה אותנו שאגת אריות ממש ליד האוהל. ניסינו להקליט שוב וההקלטה לא צלחה לצערי.
אחרי שהשתרר שקט בחוץ נרדמנו והתעוררנו מוקדם כי לפנינו דרך ארוכה לעיר מאון ומשם לשדה התעופה.
התכבדנו בארוחת בוקר חמה ונפרדנו מהצוות המקסים שליווה אותנו בקמפינג.
יצאנו לדרך.
הדרך עוברת דרך השמורה המדהימה.
שרידי בעלי חיים בשטח
סוריקטות הפיל הענק הולך לדרכו
פריחה
צפורים יפות ובכלל…
אנחנו מגיעים למאון. עיר שמתגוררים בה 40000 תושבים.
אנחנו מוזמנים לכיבוד קל לביתו של המדריך שלנו.
הילדים שנמצאים בחופשה שמחים לפגוש אותנו. הם רגילים לארח אנשים עם מוגבלויות.
ההורים החליטו שהם מנגישים את המלונות, השמורות ועוד בכל אפריקה עד כמה שיוכלו לאנשים עם מוגבלות.
החלטה שלא משתמעת לשני פנים. הם מצליחים לאט לאט להנגיש את אפריקה. וזוכים להערכה רבה. יאמר לזכותם.
הם הבינו שלכל אדם יש זכות לשיוויון. וזה מקסים ללא עוררין.
הביקור בביתם היה מרגש ואני בטוחה שרבים במצבינו יזכו לבקר במקומות מופלאים באפריקה בזכותם.
אנחנו מגיעים לשדה התעופה הקטן ליד מאון. ממנו אחרי בידוק קצר עולים למטוס ומשם ליוהניסבורג.
כך נראית בוצואנה מהאויר.
בשדה ביוהניסבורג נגני המרימבה מחרישים את האוזניים :) למרות שהנגינה יפה.
יש לנו המתנה של כמה שעות בשדה התעופה ביוהניסבורג עד לטיסה ארצה. אנחנו מסתובבים בין החנויות הגדולות, לא קונים כלום. וממתינים על כוס קפה לטיסה שתיקח אותנו הביתה.
הטיסה חזרה לקחה כ-81/2 שעות. נחתנו בשישי בבוקר באחור קטן בשדה התעופה בן גוריון. עייפים ומאושרים מהחוויה.
מומלץ ביותר למי שאוהב בעלי חיים.
סיוע בביטוח לאומי וזכויות בעלי מגבלה (נכים)-חינם
.jpg?width=818&height=1604)
.jpg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=818&height=1604)
