אירלנד,ווילס חלק 13 2011

פורסם ב- יוני 12, 2012 מאת ethy ab
 יום חמישי 7.7. לאחר ארוחת בוקר בדבלין אנחנו יוצאים לסיור במפעל ענקי ליצור בירה מלתת ומים העונה לשם גינס.


שרשרת של בניינים שבמרכזם מבנה בן 7 קומות בו מתבצע הליך הייצור לצפיה ע"י המבקרים או מוזיאון גינס. הבירה לא הומצאה באירלנד. היא מלווה את האדם מאז תחילת החקלאות. ראשיתה כנראה, בערמת שעורה שאופסנה במקום לח באחת המדינות ששכנו לחופו המזרחי של הים התיכון. השעורה החלה לנבוט ולכן לא נמצאה ראויה לטחינה. קיימת השערה שהוחלט לסחוט ממנה את המיץ ולאחסנו. מאחר שתאי שמרים מצויים כמעט בכל מקום לח,הגיוני שכמה מהם התיישבו במיץ המתקתק והחלו להתסיסו. מישהו טעם, וכל השאר הוא כבר היסטוריה. מה שהחל כמקרה הפך במרוצת השנים לשיטה טכנולוגית.
תהליך הליתות,הופכים את השעורה ללתת על ידי קציר התבואה, הפרדת הזרעים מהתבן, הרטבתם והנבטתם עד שחלק מהעמילן
הופך לסוכר. הלתת מיובש, נגרס ונמעך ואז מוסיפים אותו למים באמבט עגול ענקי. ישנן בירות שמוסיפים להן עמילנים שונים. בגינס מוסיפים גרעיני שעורה קלויים המעניקים לבירה את הצבע השחור. תהליך התסיסה,מעבירים את המים ותוכנם לדודי נחושת ומוסיפים להם כשות המקנה לבירה את טעמה המר. לאחר מספר שעות מסננים את מי הלתת, מעבירים אותם למיכל גדול ומוסיפים שמרים. כך מתחילה התסיסה.
 תהליך השרייה,הבירה ממשיכה לעמוד ב-גינס' כ- עשרה ימים כדי שהמשקעים ירדו. לאחר מכן מועברת הבירה למיכלי אחסון, שם היא מקבלת את אופייה הייחודי. את הבירה מיצרים מ-HOTS (עשב מיוחד) שמשביח את הבירה. את הלתת קולים, משתמשים במים מיוחדים מיובאים. במקום חביות ענק, מיכלי נחושת ענקיים.
--

7 קומות של בירה כניסה למעלית
--
 אוסף הבקבוקים מכל השנים צעדים ביצור הבירה
--

עוד שלב מול העיניים , דריכה. עוד שלב, נביטה
--
 כשות , הצמח בעזרתו משפרים את הבירה המים בתהליך
--

 קלייה מכונת הקלייה

--

הדרכה על הנעשה על חבית ענקית שבתוכה בר. פתח למיכל שכולו נחושת מבריקה.

--

עוד שלב בתהליך מיכל נחושת ענק
--
 החבית הענקית שמשמשת בר הבר בחבית

--
טעימה מהבירה למי שרוצה חופשית על הבר
הבירה של 'גינס' נחשבת לבירה השחורה, המרה והטובה בעולם. תחילת הסיפור בשנת 1759 כשארתור גינס, צעיר בן 34, חכר שטח של 40 דונם בדבלין לשם הקמת מפעל בירה. שטר החכירה עמד על 45 פאונד אירי לשנה לתקופה של 9,000 שנה. סכום מגוחך זה תקף גם היום… בשטח החכור נמצאה אז מבשלת שיכר ישנה שנזנחה תשע שנים קודם לכן כשבעליה הקודמים נפטר. גינס פיתח את המקום והפכו לאימפריה. במהרה הפך המפעל לפרנסה העיקרית של דבלין. העובדים התגוררו במקום עם משפחותיהם בבתים שנבנו בשטח המפעל וכך נוצרה לה עיר בתוך עיר. גינס,היא בירה כהה מסוג סטאוט המבושלת במבשלת סנט ג'יימס גייט בדבלין,על ידי חברה בעלת אותו שם שנוסדה על ידי ארתור גינס, בשנת 1759. בירה גינס מכילה חנקן, בנוסף לפחמן דו-חמצני, במטרה להפחית את טעמה החומצי של החומצה הפחמתית, תוצר ההמסה של הפחמן הדו-חמצני במים. בזאת שונה גינס מבירות "אקסטרה סטאוט" אחרות.
למרות התדמית הבלתי מחמיאה של "ארוחה שלמה בכוס" שהודבקה לעתים לבירה גינס, היא מכילה רק 198 קלוריות לפיינט =כחצי ליטר, פחות מאשר חלב רזה או מיץ תפוזים.
כיום הבירה מבושלת גם על ידי זכיינים בארצות אחרות, אך מבקרים רבים טוענים כי במקרים אלו טעמה שונה. ניגריה היא השוק השלישי בגודלו, והצומח מהר מכולם, בו משווקת בירה גינס. הבירה השחורה שהופקה במפעל הפכה לאחד מסמליה של אירלנד. במאה ה- 19 נעשה צעד נוסף לחיזוק הזהות בין המפעל למדינה. מנהלי החברה החליטו לאמץ את סמלה הלאומי של אירלנד "הנבל " כסמל המסחרי של החברה אך הפכוהו על צדו. כך הובלט הקשר בין אירלנד לבירה וגם נשמר הייחוד.
במאה ה-19 חלה פריצת הדרך הגדולה של הבירה. האירים החלו לייצאה לכל רחבי תבל, 'גינס' הפך לשם נרדף לבירה שחורה ואיכותית ומבשלת השיכר בדאבלין היתה ועודנה הגדולה בעולם.
 כדי להנציח את מפעל חייו של ארתור גינס, נבנה במקום מיצג ענקי בן שבע קומות המתאר את תהליך הפקת הבירה מימיו הראשונים של המפעל ועד היום. מיצג זה הוא אחת האטרקציות התיירותיות ביותר בעיר.
--
 הנוף שנשקף מהגג של גינס וגודל המפעל עוד סיפורים על גינס כאן

המשך יבוא
החלק 1
חלק 2
חלק 3
חלק 4
חלק 5
חלק 6
חלק 7
חלק 8
חלק 9
חלק 10
חלק 11
חלק 12
חלק 13