עיקר בנייתה של העיר מקנס הוא בתקופת מולאי איסמעיל אשר הכין בעצמו תכנית ראשונית של העיר ושירטט את מיקום הארמון והגנים.
מולאי איסמעיל בנה את חומת העיר שאורכה 25 ק"מ. 20 שערים מפוארים נקבעו בחומה. מלבד מבני מגורים הוקמו 50 ארמונות פאר בעיר.
החומה בחלקה מהדרך.
מיקומה של העיר בפאתי המדבר חייבה הקמת מאגרי מים גדולים הקיימים עד היום. אגן אנדאל ואסמי התבואה בצידו המרוחק
הצורך לשלוט ברחבי האימפריה באמצעות צבא וסוסים הוביל להקמת אורוות שהכילו אלפי סוסים. השלטון בעם התבסס על שליטה במאגרי המזון הגדולים. בעיר הוקמו ממגורות ואסמים רבים. מולאי איסמעיל העריך נכונה את תרומת היהודים ובנה עבורם את המלאח היהודי. מפעלי הבנייה האדירים יצרו צורך בעבודתם של המוני פועלים. יש האומרים כי הוא שיעבד לצרכיו 25,000 נוצרים, מלבדם עסקו במלאכת הבניה אלפי פועלים שגוייסו מבין האסירים. על גברים רבים מבני השבטים נכפתה העבודה שהוגדרה כמס – עובד שנכפה על השבטים.
שער אל ברדאין בפינה הצפונית של המדינה שער אל מנסור מקנס
שער היום החמישי עוד אחד מהשערים בחומה
הכניסה למוזולאום ע"ש מולאי איסמעיל,מולאי איסמעיל דאג להנצחתו בעודו בחיים. הוא בנה לעצמו קבר ומסגד מפוארים.
המבנה שופץ במאה ה-20 בתמיכתו של המלך מוחמד החמישי. זהו אחד המסגדים הבודדים במרוקו שמותרת אליו הכניסה גם ללא מוסלמים.
הכניסה דרך שער בעל שלוש קשתות, מוליכה למספר חצרות סגורות שריצפתן וקירותיהן מצופים באריחים מזוגגים. בחצר האחרונה, לפני הכניסה למסגד, נמצאת מזרקת הטהרה וכן שעון שמש המתוקן על הקיר. בימי שישי,משמשות החצרות במקום למקום תפילה.
Alamy Mausoleum of Moulay Ismail in Meknes
הכל פסיפס ביצור מקומי .
מדרסה מקנס הקבר של מולה עיסמאיל
המדרס אל-מדרסה אל-אבו הוא מדרס (מרכז למידה האיסלמי) Bou Inania Madrasa
במקנס, מרוקו, שנוסדה על ידי Marinid שליט אבו ענאן פארס ב1350. הוא גם ייסד מדרס עם אותו שם בעיר פס. מדרסה נחשב לאחת מהאנדרטה הטובה ביותר Marinids השאיר. זה הוא פלא של אדריכלות האסלאמית. יש העמודים ודלתות עיטורים נפלאים, כוללים כתביו של קישוטים מגולפים. האנדרטה מכילה תפילת אולם, מקום לרחצה, כיתות לימוד ומרפסת גדולה.
הנוף הנשקף מהאוטובוס
הנוף מהאוטובוס
למעלה החומות , למטה ארמון המלך של מקנס המרשים
ארמון המלך במקנס
אב המסגד הוא מבנה דתי במרכז ההיסטורי של מקנס. הוא נבנה במאה ה -18. ביום 19 בפברואר 2010, צריחו התמוטט במהלך תפילות וגרם ל-41 הרוגים ופצועים רבים. גשם כבדירד במקום לפני הקריסה. הקריסה של המבנים בחלקים הישנים יותר של הערים של מרוקו היא תופעה שכיחה למדי, אך הקריסה של צריחי מסגדים היא נדירה.
המינרט של המסגד הגדול, שקרס בעת תפילת יום השישי ב-19 בפברואר 2010. מבט מגג מדרסת בו ענאניה
המלך מוחמד השישי הורה לבנות מחדש את המסגד על פי מפרט היסטורי, והורה שכל המסגדים הישנים יבנו ליציבות מבנית אחרי רעידת האדמה. הבנייה מחדש של הצריח נעשתה על פי המבנה "המקורי שלה". המסגד מהמאה ה -18 נבנה בהוראת אשת השר הראשונה של מרוקו, Khnata bent Bakkar קנטה בנט בכר או בקר.
המסגד נבנה מאדמה הנגחה (זו היא טכניקה לבניית קירות תוך שימוש בחומרי גלם טבעיים כמו אדמה,
גיר, סיד או חצץ). הצריח עצמו בן "ארבע מאות שנה " והוכרז כאתר מורשת העולמית של אונסק"ו.
המשך יבוא
חלק 1,חלק 2,חלק 3,חלק 4,חלק 5,חלק 6,חלק 7,חלק 8 א' ,חלק 8 ב', חלק 9,
