בוקר, לאחר ארוחה טובה אנחנו יוצאים ממלון אטריום לסיור בארמון המלך.
המדריך מספר לנו על ההיסטוריה של בנגקוק והחיים בה.
זכויות למפה זו לגוגל כאן
בסביבות המאה הראשונה לספירה הגיעו סוחרים מהודו-סין לאזור שכיום מזוהה כתאילנד והביאו עמם את דת ההינדואיזם.
בין המאה התשיעית למאה ה-11, הגיעו לאזור בני תרבות ה"מוּן" = מינמאר (לשעבר בורמה) שהתמקמו במרכז
תאילנד והביאו עמם את הבודהיזם,הדת השלטת באזור עד היום.
מקורם ומוצאם של התאים שנוי במחלוקת. אין עוררין שראשיתה של הממלכה התאית הייתה במאה ה- 13.
בשנת 1238, לאחר שהתאים גברו על אנשי האימפריה הקמרית,הקימו נסיכים תאים את בירתם בעיר סוקותאי שבצפון-מרכז תאילנד.
בשנת 1767 נחרבה הבירה איוטטאיה ומלך תאילנד. במאה ה-18 הגנרל פיה טקסין הכריז על עצמו כמלך סיאם
היא תאילנד של היום וייסד את עיר הבירה תונבורי,שימשה נקודת סחר בממלכה.
בשנת 1782 הוכרז על המלך טקסין “שדעתו נטרפה” עליו והוא הוצא להורג.
במקומו הומלך הגנרל צ'או פיה צ'אקרי שהפך למלך ראמה הראשון.
הוא ייסד את עיר הבירה החדשה בנגקוק על הגדה המזרחית של הנהר צ'או פראיה. העיר נקראה על שם אחד
מפרבריה של תונבורי "באנג מקוק", שפרושו כפר השזיפים.
העיר נבנתה כעיר מפוארת עם חומות,ארמונות ומקדשים והפכה רשמית לבירת הממלכה ולמקום מושבו של בית המלוכה. לימים הפכה תונבורי לאחד מרובעיה של בנגקוק.
בנגקוק נפתחה למערב במהלך המאה ה-19.
המלכים הבאים בשושלת צ'אקרי, בהם המלך מונגקוט (ראמה הרביעי) ובנו היורש צ'ולאלונגקורן (ראמה החמישי),
אפשרו כניסת טכנולוגיה וקידמו את המודרניזציה ואת הפיתוח התעשייתי של תאילנד כולה.
סלילת הרחוב הראשון במדינה הושלמה בשנת 1863, ובעקבותיו החלו להיסלל כבישים נוספים, קו מסילות ברזל
ותשתיות נוספות.
המלך שמשל במשך 17 שנה נרצח. רמה 1 הרג אותו והחליף את השלטון וגרש את הסינים.
לכן נהוג להסביר בתאילנד שהמלך רמה הראשון בנה את תאילנד.
המלך רמה השני דאג לתרבות.
המלך רמה השלישי לא שינה כלום.
המלך רמה הרביעי יצר קשר עם הבריטים.
למלך רמה החמישי היו 66 ילדים ,ארבע נשים ו- 100 מאהבות. כל הילדים למדו מחוץ לתאילנד כדי שיכירו את העולם והתרבויות השונות.
בתחילת המאה ה-20 בנגקוק גדלה בקצב מסחרר. תשתית הכבישים אפשרה תנועה בעיר. שטחים חקלאיים הפכו
לאזורי מגורים. והמגמה התעצמה לאחר מלחמת העולם השנייה.
התפתחות הכלכלית המואצת והגידול בתיירות מארצות המערב הולידו בעיות חברתיות חמורות והובילו לעלייה משמעותית בשיעורי הצפיפות והדוחק בבנגקוק.
בנגקוק הפכה למרכז כלכלי וטכנולוגי חשוב. בשנות ה-80 של המאה ה-20, החלו להיבנות בה גורדי שחקים.
התחבורה הציבורית שודרגה. בשנת 1999 נחנכה בעיר רכבת עירונית קלה ובשנת 2004 נחנכה רכבת תחתית.
בשנת 2010 החלה לפעול רכבת עילית.
חבל שבמקומות רבים אין עדין מדרכות להולכי רגל.
לא רואים בעלי מגבלה ברחובות, והתחושה שהם ממודרים.
נתקלנו בשנים בקניונים בהם ביקרנו כי הם נגישים.
בבנגקוק 17 חברות מוניות. כל אחת בצבע שונה.
במטרו משלמים לפי מס התחנות,כל תחנה כ- 6 באט. ברכבת מהירה אווירית, כל תחנה 8 באט.
אוטובוס ציבורי עולה 8.85 באט ללא מיזוג. עם מיזוג יקר יותר. (המחירים נכון למרץ 2016).
הממשלה בנתה בתים לעניים ביוזמת המלך. יאמר לזכותו.
לעשירים, יש בתים מחוץ לעיר. בנוסף יש להם בתי קיץ. הם שוכרים דירות בעיר,דירות שקרובות לבתי הספר הטובים. הילדים גרים עם מטפלים לאורך שנות הלימודים.
עד גיל 10 ההורים /המטפלים באים לקחת את הילדים מבית הספר.
ההורים עובדים עד שעה 17:00 ואילו הגנים ובתי הספר מסתיימים בשעה 15:00.
גן לגיל הרך מסתיים ב-13:00. המטפל לוקח את הילדים הביתה.
ילדים מאזור X אינם יכולים ללמוד באזור אחר.
המדריך מספר שאזור הנהר היה עשיר בדגה והיום פחות ורוב הדיג בים או ברכות. כמו כן היו במקום פרדסים
שנמכרו ועל הקרקע הוקמו מגדלים.
בבנגקוק מתגוררים כ-9 מליון תושבים.
לרוב המשפחות ילד אחד,קשה לגדל איכותית 2 ילדים. רבים עוברים לגור בבנגקוק כדי לשנות את החיים.
יש אוניברסיטאות לכל נושא. משפטים, חשבונאות רפואה ועוד. לא משנה באיזו אוניברסיטה למדת.
נקודת המוצא היא שידע שלך לא מספיק. ייתכן שלמדת שפות באוניברסיטה טובה ואתה מדבר מצוין,
חובת ההוכחה תמיד תהיה עליך. ולכן אנשים מתקבלים לעבודה ל-שלושה חודשים. בהם יכולים לפטר אותך.
אין לך מה לאמר. אם הצלחתם לעבור את 3 החודשים, חותמים אתך חוזה לתמיד.
אם עובד רוצה לעזוב הוא לא יקבל שכר. אם פוטר מקבל שכר עבור 6 חודשים.
סטודנים שיוצאים ללמוד בחול חייבים לחזור לתקופה לתאילנד או לשלם לחברה ששלחה אותם הרבה כסף.
התברר שרבים מעדיפים להישאר בארצות אחרות ולא רוצים לשוב הביתה. יש לא מעט תביעות נגד סטודנטים.
בדרך, הרבה בתי חרושת לשימורי דגים מהאוקינוס או בריכות. ייצור מלח ועוד.
שכר עבודה ליום בתאילנד הוא כ-300 באט. בבנגקוק מרוויחים הרבה יותר.
שבוע העבודה בן 5 ימים. בבתי חרושת מקבלים יום חופשה חלופי אם עובדים ביום בו בחרתם חופשה.
רבים מעדיפים לעבוד שישי שבת כי מקבלים בונוסים.
אבל, לא תמיד משתלם כי מות לעבוד שעות נוספות רק 3 פעמים בחודש.
אם מאחרים לעבודה יותר מפעמיים בחודש מורידים להם דמי שרות.
יש 7 ימי חופש בשנה.
למחלה חייבים אישור רפואי. אישור רפואי ניתן ללא הגבלה בהתאם לצורך.
מקבלים שכר ל-15 יום .
מהגולף של "סיאם" תאילנד של היום מעביר מים לברכות מלח שאנחנו רואים בדרך. על המלח כאן
בדרך הרבה בתי חרושת לרהיטים שמכינים מקליפות בננה, קוקוס ובמבוק. פרי קוקוס יש כל השנה.
המשך יבוא
חלק 1 ,חלק 2,חלק 3, חלק 4 ,חלק 5,חלק 6,חלק 7,חלק 8,חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,חלק 13,חלק 14,חלק 15,
חלק 16,חלק 17,חלק 18,חלק 19,חלק 20,
