פרו ,טיול נגיש, 08-25.11.2016 חלק 2 ,הדרך לפאראקס

בשמונה בבוקר לאחר ארוחת בוקר ממתינה לנו נסיעה של חמש שעות לפאראקס עם שתי הפסקות בדרך.
הרכב מסוג וואן גדול,המדריך הנהגים והעוזרים מלווים אותנו.
העלייה לרכב היא בדחיפה על רמפה. תוך מספר דקות כולנו ברכב. המזוודות והכיסאות ברכב השני הצמוד לנו.
 הדרך עוברת לחופו של האוקינוס השקט מלימה דרומה.


 זכויות למפה לגוגל כאן

אנחנו נוסעים דרך Miraflores מירהפלורס. שהוא אחד מהמחוזות של לימה. זהו אזור קניות ומגורים יוקרתי
ואקסקלוסיבי מדרום לדאונטאון לימה. זהו גם אחד המחוזות העשירים ביותר שמרכיבים את העיר לימה.
יש בו בתי מלון רבים,מסעדות,ברים,מועדוני לילה,וחנויות כלבו.
Miraflores הוא אחת האטרקציות התיירותיות העיקריות בלימה. האזור נוסד כמו סן מיגל דה Miraflores
ב -2 בינואר 1857. כתוצאה מקרב Miraflores ,Miraflores קיבל את שמו Ciudad הרויקה או "עיר הירואית" .
ראש העיר הוא חורחה מוניוז. והמחוז הוא מספר 18. העושר ניכר מכל פינה. נחזור ל-לימה.
 הדרך עשירה בעליות וירידות סביב ההרים שנמצאים במקום. בדרך מצוקים עטופים ברשתות כדי להגן על הכבישים מנפילת אבנים בזמן רעידות אדמה.



אנחנו נוסעים על כביש האגרה המפורסם פאן אמריקן. זו דרך המקשרת בין ארגנטינה לאלסקה.
Pan-American Highway היא מערכת כבישים המשתרעת לאורך של 48,000 ק”מ. פרט למקטע של יער גשם
באורך 87 קילומטרים, המכונה "נתק דריין", שאינו סלול, זהו הכביש הרציף היחיד והארוך ביותר המחבר את שתי
יבשות אמריקה, הצפונית והדרומית יחדיו. בספר השיאים של גינס הדרך רשומה כדרך הארוכה ביותר בעולם לנסיעת
כלי רכב ממונעים.

לימה הבירה המפורסמת תמיד אפורה. לכן נקראת גם העיר האפורה. הגשם כאן נדיר.

 בלימה 11 מליון תושבים והיא העיר הגדולה בפרו. יש בעיר 22 STATS . יש להן פרובינציות ומחוזות.



בדרך מסביר המדריך על אמונת התושבים שמתגוררים באזור צילקה דרכו אנחנו עוברים, שישנם באזור
“חייזרים” ומקום שהאלים מגיעים אליו מאי שם.

 Chilca-עיר ממוקמת באזור לימה. היא עיר הבירה של מחוז Chilca. בסביבת צילקה ישנו כפר ישן של Chilca
 כנראה משנת 7000 לפני הספירה. המקום הוא כפר דייגים ישן. במקום חוף רחב ומרשים ו-כנסייה קתולית עתיקה.



האדמה באזור ידועה באיכותה. גדלים במקום שפע של תאנים רימונים ועוד. ויש בה גם אגמים.
המקומיים אומרים שיש לאגמים תכונות ריפוי, במיוחד עבור מחלות עור,עצמות,יתר לחץ דם ובעיות פוריות.
זה הוא אחד האזורים המתוירים למאמינים ב-חייזרים.

 גורם נוסף לעלייה לרגל למקום הוא הגלידה מיוחדת עשויה מתאנים/רימונים שגדלים באזור.
המקום התפרסם גם ביצור יין מתאנים וריבות. בחודש פברואר מידי שנה מתקיים בצילקה פסטיבל תאנים,יין וריבות.

שכר ממוצע בפרו הוא כ-250 דולר לחודש. זה גם מחיר השכרת דירה לחודש.
לשאלתנו כמה מרוויח מורה, מסתבר שמורה מרוויח כ-2000 סול שהם כ-600 דולר בחודש.
אם ההוראה בבית ספר פרטי, התשלום נקבע בהתאם להשכלה והשכר גבוה פי 2 ויותר.

המוניות או הטוק טוק המקומי מאורגנים, צבעם כחול לבן. יש מקומות בהם הטוק טוק לא מאורגן. זהירות מתבקשת.
 האוטובוסים גדושים, ויש אמצעי תחבורה נוספים.

פאראקס הוא חצי אי הממוקם באזור איקה. 

העיר איקה היא בירת מחוז איקה. העיר ממוקמת על נהר איקה כ -300 ק"מ מדרום ל-לימה לאורך החוף המדברי של דרום פרו. דרומה יותר לאורך הכביש פאן-אמריקן בה נמצאת העיר נסקה המיוחדת באוצרותיה.
(נגיע לנסקה מאוחר יותר בטיול).
איקה שוכנת על גבול מדבר Atacama שמאופיין באקלים היבש ביותר בעולם.
עיירה נחמדה שנבנתה על נווה מדבר שנמצא אי שם בין קילומטרים של דיונות חול ענקיות מהגדולות בעולם.
העיירה הקטנה בנויה מסביב לאגם המוקף דקלים וצמחיה ירוקה.
 איקה מונה כ- 140,000 תושבים. מזג האוויר כאן חם ונעים וכל היום ניתן להשתזף בשמש. הסיבה,היא שאיקה נמצאת בגובה 400 מטר מעל פני הים ובכך לא נחשפת לעננים נמוכים(ערפל) המסתירים את השמש,תופעה שמאד שכיחה באזור קו החוף של פרו.
האזור מיושב עוד מלפני הספירה והתאפיין בשינוי התרבויות של ילידי ארץ. הכובש הספרדי ג'רונימו לואיס דה קבררה
טען להיווסדה בשנת 1563. משנת 2007, אוכלוסייה מוערכת ב- 219,856 תושבים.

 העיר סבלה נזק רב ואבדות בנפש בעת רעידת האדמה שהייתה בפרו בשנת 2007.

מיקומה של איקה במדבר, ו-ואקאצ'ינה אואזיס -בנווה מדבר Huacachina הסמוך,מהווה מקום משיכה למטיילים מכל העולם. כמו גם למחפשי נופש מפרו.
בוואקאצ'ינה,יש הוסטלים מפנקים שמרביתם מאובזרים היטב ובעלי בריכות פרטיות.
האטרקציה הגדולה כאן היא הסנדבורד (sand board). כמעט כל מלון בו תתאכסנו מארגן נסיעה ברכב שטח
 (מעין באגי חולות) איתו תגיעו אל הדיונות הגדולות ביותר שראיתם מעודכם. שם תעשו סקי חולות.
חשוב מאד לציין -הנהגים מטורפים. רובם מיומנים,חלקם לא ממש מומלצים לבעלי לב חלש... בנוסף לזאת יש אתגר הסיכון. החול שנראה נעים ורך מטעה מאד! מטיילים לא מנוסים גולשים ונפגעים משבירת ידיים או רגלים.
 במקרה קיצוני גם מוות. ראו הוזהרתם!
אל תשכחו לעשות ביטוח ולבדוק שבוא מכסה. אם נראה לכם שהנהגים משתוללים,אל תתביישו ותרגיעו אותם מיד.

למרות המדבר, איקה ידועה ביבולים שלה בעיקר כותנה,ענבים,אספרגוס,אבוקדו,מנגו,זיתים ותוצרת חקלאית אחרת. האזור מוכר על ידי פרואנים כ- "ארץ השמש". יש ארבע העונות,והאקלים החם והיבש מרגיש כמו בכל ימות
השנה בקיץ. האקלים באזור מסייע בהקלת אסטמה שמחמירה באקלים לח.

בשנת 2007,מצאו חוקרים שרידי מאובנים של פינגווין פרהיסטורי,Icadyptes salasi בן כ -30 מיליון שנים במדבר אטקמה. מדענים מעריכים שהיו במקום תרבויות מקומיות פרהיסטוריות מוכחות בממצאים שנמצאו במדבריות הסמוכים.
ממצאים ארכיאולוגים רבים נמצאים במוזיאון המקומי ביניהם מומיות,רהיטים ועוד.
 לא בקרנו במוזיאון בגלל חוסר זמן.


נווה המדבר וואקאצ'ינה .

חנינו בנווה המדבר לשרותים וארוחת צהרים. המקום נגיש בחלקו ושוקק חיים,יש סירות באגם שנמצא במקום.
מקום מעניין לאוהבי אתגרים ואקסטרים.

פאראקאס ידועה בכינוי "גלפגוס לעניים". מה שיוכח כ-לא נכון בהמשך הטיול.
המדריך ממשיך לספר לנו שסמוך לעיר נמצא הפארק לאומי הגדול פאראקאס,בתוכו נמצאת קבוצת איים מרשימה הנקראת איי באייסטאס. זה הוא החלק המעניין ביותר בפארק הלאומי פאראקאס. האיים נמצאים מול חופי פרו
סמוך לעיר פיסקו. נגיע אליהם מחר בבוקר.

המדריך מוסיף שיש באזור "קתדרלה", בה קיימת מערה ימית ותצורות סלע אחרות שניתן לראות מתצפית הממוקמת
מעל המערה. (אי אפשר לרדת אליה).
 יש במקום מוזיאון בשם חוליו טייו בו ניתן לראות ממצאים מהתקופה העתיקה של פראקאס.

האזור מאובטח מאוד. בעברו הייתה כאן אלימות גדולה מאוד. היום,המקום יחסית בטוח. ישנן מצלמות בכל פינה.


הדרך לפאראקאס.

אנחנו עוברים ליד מבנה מיוחד , בית כלא לנשים שעסקו בסמים ואחרים. השיקום ניתן כאן חינם וכולל מציאת עבודה
ראויה בסופו. יש גם בית כלא לגברים. בדרך גן שעשועים עשיר לילדים אליו הכניסה חינם.

בגדול,כלל הציבור משלם מסים. זה מאפשר למדינה לתת טיפול חינם בבתי חולים.

 החנויות פתוחות משעה 10 עד 12 בלילה. המזון זול מאוד. בבוקר תמורת 1 סול ניתן לקבל כוס דייסת קינואה משביעה ושתייה, או כריך אבוקדו עם גבינה. תמורת 3 סול מקבלים ארוחת בוקר טובה.



 אנחנו עוצרים בדרך לחנייה לשרותים וקפה. במקום מצוחצח מאוד. השרותים גדולים אבל חסרים ידיות אחיזה.

הנוף שמלווה אותנו חלקו הררי חלקו האוקינוס השקט.

הקרקע זולה, אנשים מלב פרו והג'ונגלים הגיעו לחופי האוקינוס והתיישבו לצידו ללא חשמל,מים ותנאים סניטריים.

למרות הקושי,הבינו מי שהגיעו לכאן שחייהם ישתפרו ליד עיר הבירה. התושבים העדיפו שילדיהם ילמדו בבית ספר אלמנטרי בבוקר ובערב ב-היי סקול. אחרי שנים חלקם קבל מהמדינה אישור שהייה ששיפר את חייהם.

הדרך מרשימה. מצד אחד הרים ובצד השני האוקינוס השקט. מעבר לאנדים האמזונס.

אין עננים באזור וקר מאוד. גשם לא יורד במשך כל השנה למעט 30-70 דקות של גשם לשנה,לא גשם חזק אלא
טפטוף מים. המים מגיעים מהאמזונס.
ההרים מתנשאים לגובה 7060 מטר מעל פני הים. הגשם הופך לשלג שנמס ועובר ל-53 נהרות שחלקם זורמים
חלקם ריקים. תלוי בעונה.

בדרך עוצרים אותנו לבדיקת כשירות הרכב להסעת נוסעים. דבר שבשגרה וחשוב מאוד.
לאחר בדיקה מדוקדקת לפי רשימה של תכולת הרכב, ואישור שהוא כשיר לכל תרחיש,הנהג מקבל חותמת ומורשה להמשיך בדרך.

בדרך עצרנו במקומות בהם יש שרותים “נגישים”. השרותים ברוב המקומות בהם היינו ללא מוטות אחיזה.

צריך להיות אקרובט כדי להשתמש בהם. בתחנות הדלק יש שרותים לבעלי מגבלה, הם גדולים יותר אבל נמוכים
 ולא מותאמים על פי תקן. ברובם הסתדרנו.

חשוב להשתמש בשרותים בכל מקום שתמצאו. המרחקים הגדולים,לא בטוח שתמצאו שרותים במרחק של פחות
משעה או שעה וחצי של נסיעה.

כל הפירות והירקות שמגיעים לפרו או מוסעים בתוכה,סגורים היטב. במטרה להימנע מהעברת מזיקים ל-לימה ואחרים.

בחודש פברואר הנהרות יבשים,ללא מים החיים קשים. בלימה יש נהר אחד הקרוי נהר רימח, השם ב-קיצ'ואה, פירושו השם עושה רעש. שמה העתיק של לימה שלימים הפך ל-לימה.

בפרו מדברים בעיקר בשתי שפות. קיצ'ואה וספרדית. הספרדים ניסו להכחיד את שפת הקיצ'ואה ללא הצלחה.

במדבר מגדלים עופות ותרנגולות חופשיות. חלק מהתרנגולות מיועדות לביצים, חלקן לבשר. למרות ייצור של 6 מליון
ביצים יש יבוא של ביצים לפרו. ליד הים מטפחים מאכלי ים, במקום גדל אנשובי שמשמש היום בתעשייה כאבקה או
שמן שלא לדבר על יצוא של 10 מליון אנשובי בשנה.
האיריגציה והחקלאות המודרנית הגיעה מישראל. הרבה מהנדסים מפרו לומדים בארץ.

התושבים שהגיעו לכאן בנו בתיהם ממקלות ותקרה הייתה ממה שמצאו בשטח עד שקבלו אישור בשנות החמישים להתגורר קבע במקום שתפסו.
 הנשיא אלברטו בנה דרכים,בתי ספר, בתי חולים ועוד כדי לעזור לשכבות החלשות שסיעו לו לתפוס את הטרוריסטים והגנבים שהיו באזור. בסופו של דבר הנשיא הואשם בשחיתות ונכלא. 

המשך יבוא
חלק 1,חלק 2,