בכניסה לרכבל ולתצפית על העיר קיטו והר הגעש המפורסם טלפריקו שצופה על העיר קיטו.
זה הוא רכבל ענקי שעובר בעשר דקות מרחק של כ- 2.5 ק"מ, ומגיע עד לגובה של כ- 4050 מטר, ממנו אפשר להשקיף על כל קיטו, ולראות את הר הגעש פיצ'ינצ'ה Pichincha, ביום עם ראות טובה, ניתן לראות גם את הר הגעש קוטופקסי Cotopacsi.
הרכבל עוצר בנקודת תצפית עוצרת נשימה שכדאי להגיע אליה בשעת השקיעה.
הקרונית בדרכה לחניה ראשונה במעלה ההר.
קיטו, הנוף הנשקף מאמצע הדרך אל הנקודה בה נעצור בדרך לפסגת ההר. אקוודור היא רפובליקה בחלקה הצפון-מערבי של דרום אמריקה. גובלת מצפון בקולומביה ומדרום וממזרח בפרו.
אקוודור שוכנת לחוף האוקיינוס השקט. במרחק של כ-1,000 ק"מ מחופיה נמצאים איי גלפאגוס שבריבונותה. שטחה הכולל את איי גלפאגוס הוא 280,000 קמ"ר.
אקוודור משתרעת משני צידי קו המשווה. בירתה של אקוודור היא העיר קיטו המונה כ-1,250,000 איש.
הזכויות למפה זו שייכות ליוצרה כאן שמה של אקוודור ניתן לה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה-16 ומשמעותו היא "קו המשווה". אקוודור היא המדינה הקטנה ביותר בהרי האנדים המשוננים. למרות זאת היא אחד מיעדי התיירות המרתקים ביותר בדרום אמריקה. בזכות מגוון של תרבויות,אדריכלות קולוניאלית השמורה היטב,נופים געשיים, יערות-גשם עבותים. יש באקוודור מגוון מרתק יותר מאשר במדינות רבות שגודלן כפול משלה.
יותר מכל מושך ג'ונגל האמזונס ופסגתו המושלגת של הר געש פעיל ועוד.
ממלכה אינדיאנית מפוארת התקיימה באקוודור עוד לפני כיבוש אנשי האינקה בשנת 1470.
ב-1533 כבשו הספרדים את אקוודור. ב-1822 פרץ מרד גדול בהנהגת הגיבור הלאומי של אקוודור
אנטוניו חוסה דה סוקרה. לאחר מרד זה הצטרפה אקוודור לרפובליקת קולומביה הגדולה, שכללה גם את ונצואלה וקולומביה.
ב-1830 פרשה אקוודור מן הברית והייתה למדינה עצמאית. השלטון באקוודור ידע תהפוכות רבות ומרידות, ואיננו יציב.
ממשיכים לעלות עדויות על התיישבויות טרום ממלכת האינקה באקוודור הן מעטות. הממצאים הארכיאולוגים מעידים על התיישבות עתיקה וודאית באקוודור. עם שגשוגה של ממלכת האינקה ששלטה בכל אזור צפון יבשת אמריקה הדרומית במאה ה- 11 לספירה והקימה מקדשים רבים במדינה. רובם לא שרדו את הכיבוש הספרדי שהגיעו אליה רק באמצע המאה ה- 16.
בית מעשב שגדל במקום עם הכיבוש הספרדי,חייהם של תושבי אקוודור הפכו לקשים מאוד. הכיבוש הספרדי מנע את חירותם .
הם לא הגיבו במרידות רבות למרות שהספרדים הפכו אותם לעובדי כפייה שלהם.
את עצמאותה,השיגה אקוודור בזכות מאבק בספרדים. רק במאה ה-19 קיבלה אקוודור את החירות המיוחלת. לאורך המאה ה-19 והמאה ה-20 היו סכסוכים רבים בקרב הכוחות השמרנים והדתיים במדינה לבין הכוחות הסוציאליסטים ליברלים שיצרו מתיחויות רבות והפילו משטרים בזה אחר זה עד למצב של הפיכה ומשטר צבאי. היו גם סכסוכים חיצוניים עם שכנתה פרו שהגיעו לשיאם בשנות הארבעים של המאה הקודמת עם פלישתה של פרו לשטחי אגן האמזונס של אקוודור ו"נגיסה" בחלק משטחיה של אקוודור בחבל ארץ זה. שיקומה של אקוודור מהתרסקות כלכלית וירידת ערך המטבע הגיעו רק בסוף המאה העשרים עם ביטול המטבע המקומי והצמדתו אל הדולר האמריקני. מהלך שלווה בהתנגדויות רבות אך היה בלתי נמנע לטובת כלכלתה של המדינה.
הסכמי השלום בין פרו לאקוודור ותחילת שיתוף הפעולה ביניהם הביאו שקט יחסי לאזור לשמחת כולם.
כמעט בגובה 4000 מטר בין השנים 1904 ו-1942 איבדה אקוודור שטחים ברצף קרבות עם שכנותיה. סכסוך הגבולות בין אקוודור לפרו על חלק משמעותי מהג'ונגל האנדי ביניהן נפתר בצורה יצירתית על ידי הסכמה על אזור דו-לאומי בו מוקמת שמורת טבע אשר הניבה הכנסות כספיות ניכרות לשתי המדינות.
אקוודור ממוקמת בגובה של 2850 מ' מעל פני הים, 22 ק"מ מקו המשווה ונהנית מאקלים אביבי .
העיר עצמה יושבת למרגלות רוקו פאצ'ינצ'ה, בגובה 4700 מ'.
מבחינה אדריכלית, יש בקיטו אוצרות קולוניאליים לרוב, והבנייה המודרנית בעיר העתיקה נתונה לפיקוח קפדני מאז 1978,
האנטנות שמאפשרות קליטה בעיר שנמצאת למטה. הרי האנדים הם רכס ההרים הארוך ביותר בעולם המשתרע לאורך 8000 ק"מ מתחיל מוונצואלה בצפון ומשתרע ברציפות עד לדרום היבשת בתחום ארץ האש של דרום צ'ילה וחוצה את יבשת אמריקה הדרומית לכל אורכה. שרשרת הרי האנדים עוברת ברוב מדינות דרום אמריקה ביניהן: ונצואלה, קולומביה, אקוודור, פרו, בוליביה, צ'ילה וארגנטינה. פרוש שמם של הרי האנדים בשפת הקיצ'ואה הוא "פסגה גבוהה".
הצמחייה על ההרים בסביבה. רוב הפסגות הגבוהות מושלגות וכוללות את האתרים המרשימים ביותר. הפסגה הגבוהה ביותר בהרי האנדים הוא הר האקונקגואה המצוי בארגנטינה גבהו 6960 מטר.
הרי האנדים מתפרשים לכל אורח היבשת בחופה המערבי מצפון לדרום ומתחלקים בחלוקה גסה לשני רכסים.
הרכס המזרחי והרכס המערבי כאשר ביניהם מצוי שקע עמוק שהוא עמק עצום לאורך כל היבשת.
יש עוד תת-חלוקות שונות לאורך הרכסים שהשינויים בהם מתבטאים ומושפעים משינו בגבהים, שינוי בצמחיה,בעלי החיים ועוד. בהרי האנדים יש תופעות גיאולוגיות מרתקות נוספות. כמו מדבר המלח סאלאר דה אויוני שבשטחה של בוליביה. אגם טיטיקאקה השוכן בגבול בוליביה פרו ומוגדר כאגם הגבוה ביותר בעולם שוכן בין בוליביה לפרו. בעלי החיים באזור האנדים ייחודיים לרכס הרים זה ולא מעט מיני בעלי חיים התפתחו במקום ומשם נפוצו לרחבי היבשת ולכל העולם. החיות המזוהות מאוד עם הרי האנדים הם הלאמה והאלפאקה שנחשבות לבהמות משא המשמשות עד היום לנשיאת ציוד ומטען של מקומיים. הצ'ינצ'ילה שמשמשת כיום ברחבי העולם גם כחיית מחמד וגם כמקור לפרווה רכה ואיכותית. בעל החיים המרשים ביותר והמזוהה ביותר עם אזור האנדים הוא ללא ספק נשר קונדור האנדים המרשים החג באזור שרשרת ההרים וניתן לחזות בו באזורים שונים לאורך הרכסים ברחבי היבשת.
מבית הקפה במעלה ההר. קבלנו שוקו או תה ואחרים. בחוץ היה קררררר לחלק הסתובב הראש מהגובה.
קיימות 2 תחנות. אחת בגובה 2000 מטר ושנייה בגובה 4000 מטר. עם לקחת בחשבון ש-קיטו בגובה 2800 מטר, משמעו שהתחנה הראשונה גבוהה. מולנו רואים 3 הרי געש מתוך 7 בולטים ויש עוד.
רוקו פיצינצה,הר הגעש המפורסם על שמו של אל ועוד. במקום יש מסלולים לטרקינג שונים בין ההרים, קיים מעבר בין ההרים דרך האמזונס בצד דרום ובצד מערב לאוקינוס האטלנטי.
ידענו מראש על התופעות שייתכנו בגובה רב שכזה. היינו סך הכל פחות מ-24 שעות בגובה 2800 מטר שזה גובהה של קיטו. לכן בקשו מאיתנו להרבות בשתייה ולספר אם למשהוא יש כאב ראש או מרגיש לא טוב. חשוב מאוד שעולים לגבהים להסתגל. יצאנו לרכבל כי הייתה ראות טובה ולא היה גשם מה שאפשר לראות את הנוף המשכר ממרומים. בבית הקפה לא התעכבנו יותר מידי. שתינו הרבה ומיהרנו לחזור חזרה.
יאמר לזכות אנשי הרכבל שיש הפסקות בדרך כדי לא לעלות בבת אחת לגובה 4000 מטר. כמו כן יש עזרה ראשונה במקום שלא נזדקק. לחלק היה כאב ראש. חלק מיגרנה. הרוב צלחו את העליה בשלום.
היה שווה
הנוף בירידה למטה
המשך יבוא
חלק 1, חלק 2