1999 סקנדינביה אור היום ואור הלילה חלק 1
#סקנדינביה חלק 2 #
בסוף יוני 1999 התייצבנו בנמל התעופה בן גוריון, 31 אנשים נרגשים מתוכם 17 בעלי מגבלה בכיסאות גלגלים. והשאר בני(ות) זוג מלווים, מדריך ואיש טכני, כולנו מוכנים ומזומנים ל"הרפתקה הסקנדינבית" . היו בלבנו חששות, כמובן, בשל המערך הלוגיסטי המורכב הכרוך בהטסת קבוצה כל כך גדולה של אנשים עם מוגבלויות ומלוויהם, אבל הכל עבר בשלום.
ויותר מזה, יש לציין כי חברת אל –על לקחה על עצמה משימה לא קלה, ועשתה כמיטב יכולתה כדי לקצר את זמן העלייה למטוס והירידה ממנו. ולהנעים לנו ככל האפשר את הטיסה בת ארבע השעות.
קופנהאגן
נחתנו בקופנהגן שבדנמרק אחר הצהרים.
באור יום מלא, שמיים בצבעי תכלת – אפור האירו את דרכנו והסירו את קורי העייפות האחרונים שדבקו בנו בעת הטיסה, מצב הרוח הרקיע שחקים.
בשדה התעופה של קופנהגן חיכו לנו שש מלוות שבדיות חביבות ונהג אוטובוס מיוחד, מבריק, גדול, גדול ומרווח, שהכיל מעלון, שירותים ושתייה קרה וחמה.אלה ליוו אותנו עד סוף הטיול.
בת הים הקטנה מקבלת את פנינו . התחלנו את הטיול בנסיעה ברחובות המקסימים של קופנהגן הציורית. עצרנו ליד הסמל המסחרי המפורסם של דנמרק – פסלה של בת הים הקטנה, המוצפת באדוות גלי הים, צופה למרחקים, מגינה מכל רע על הספנים המשייטים בים, וממחישה בנאמנות את ספרו הנפלא של הסופר הנס כריסטיאן אנדרסן, "בת הים הקטנה". המשכנו לנסוע לאורך רחובות העיר, על בתיה הססגוניים מעוטרי הפיתוחים, שנראים כ"חדשים" על אף שנבנו במאה ה-16.
בקרנו בארמון כריסטיאנברג ובכיכר העירייה, בכל פינה נראו מזרקות, פסלים מפוארים וירק רב. הרחובות בנויים כך, שיש בהם נתיב לתחבורה ציבורית ושביל לאופניים. בכל קרנות הרחובות קיימות הנמכות מדרכה, מה שמאפשר לכל אחד לטייל גם בעצמו. סקרנו את "כריסטיאנה". מקום מפגש מיוחד לציור קעקועים, את גני טיבולי המפוארים, שהם בלבד יכולים לספק הנאה למספר ימים. תזמורת הפארק הנעימה את שהותנו, כשזיקוקים מרהיבים התמזגו עם צלילי המוזיקה והמון אדם הריע משמחה.
לאחר הסיור הקצר בעיר הגענו למלון FIRST HOTEL הממוקם במרכז העיר
ונגיש לכיסאות גלגלים. המזוודות הועלו לחדרים והושמו כך, שניתן היה לפתחן בקלות. בתשע בערב עוד יצאנו לסיור ולארוחת ערב. מצאנו פיצרייה חביבה,
20 סוגי פיצה- סטייקים, דגים ומה לא. כולם דיווחו על הנאה רבה מהאוכל הטעים. חזרנו למלון בחצות, כאשר בחוץ היה עדין אור יום מלא! היה עלינו
לסגור את הווילונות האטומים כדי להחשיך את החדרים.ונגיש לכיסאות גלגלים. המזוודות הועלו לחדרים והושמו כך, שניתן היה לפתחן בקלות. בתשע בערב עוד יצאנו לסיור ולארוחת ערב. מצאנו פיצרייה חביבה,20 סוגי פיצה- סטייקים, דגים ומה לא. כולם דיווחו על הנאה רבה מהאוכל הטעים. חזרנו למלון בחצות, כאשר בחוץ היה עדין אור יום מלא! היה עלינו לסגור את הווילונות האטומים כדי להחשיך את החדרים.נוף קסום
למחרת עברנו מסדר "צבאי" – קימה בשעה 05:00. ארוחת בוקר,משעה 07:00 עד 08:30, הייתה עשירה במגוון מוצרים, כיאה למלון ברמה זו. בשעה 08:30 עלינו לאוטובוס. העלייה הראשונה הייתה איטית מעט, אך בסופו של דבר התיישבנו כולנו ללא תקלות. כאשר חלק מבעלי המגבלה ישב עלמושבים רגילים וחלק נותר בכיסאות הגלגלים שנקשרו לרצפת האוטובוס אשר הוכשרה לכך במיוחד.
עכשיו החל הטיול האמיתי. בשוק הדגים של קופנהגן טיילנו כשזרזיף של גשםניתך עלינו מלמעלה זה לא מנע מאיתנו להמשיך ולהתפעל ממראה עינינו: מגוון גדול של פירות ים, מיצג של גבינות המקום ומזכרות אופייניות אחרות.סיירנו בכפר הדייגים הויקינגי "קופנהגן", אשר הפך את לעיר קופנהגן לאחר השריפה הגדולה שפקדה את הכפר – אחת מהשריפות הרבות שפקדו אתארצות סקנדינביה בעיקר במאות ה-11 , ה-13, 16. טיילנו בגן חיות מרהיב ביופיו, הנחשב לגדול באירופה, שבעלי החיים המאכלסים אותו חיים בתוך צמחייה ונוף טבעיים.
בהמשך היום נסענו לאזור זילנד, ובקרנו ב"אחוזת המלט". האחוזה מוקפת בחומות וביניהן מקווי מים רחבים, שמטרתם למנוע חדירת פולשים לארמון. ביקרנו באחוזת קרונברג, בעלת הגגות היפהפיים מנחושת, שנבנתה בשנת 1895 והתפרסמה בזכות מחזהו של שיקספיר, "המלט". גם אחוזה זו הוקפה בחומה חיצונית והחומה פנימית, והיא שימשה כמבצר מגן על המיצר שבין שבדיה לנורבגיה.
נוף הפיורד
השתקפות
זילנד תמונות מסקנדינביה חלק 2 בקרוב תמונות מסקנדינביה
סקנדינביה 1999 חלק 2 אור היום ואור הלילה בכסא גלגלים
# סקנדינביה חלק 1 #
סקנדינביה 1999 חלק 2 אור היום ואור הלילה בכסא גלגלים
בחמש בערב עלינו למעבורת ענקית בשם QUEEN OF SCANDINAVIA מלכת סקנדינביה,המשמשת מלון צף בן שמונה כוכבים, וכוללת 11 קומות ו-10 תאים המותאמים לבעלי מגבלה. ארוחת ערב שהוגשה לנו בארמון הצף הייתה מהממת ועשירה, הכל בעסקה של "אכול כפי יכולתך". המסעדה, הממוקמת בקומה השמינית, השקיפה אל האופק הנעלם, כך שהנוף המרהיב עוד הוסיף לתיאבון. במעבורת פועלות שתי מעליות והחדרים בה סבירים, בהתחשב בעובדה שמגיעים לשם רק ללינה של לילה אחד בלבד. קיימת נגישות מתקבלת על הדעת לכיסאות גלגלים. בעצת המדריך, קמנו בחמש לפנות בוקר לראות כיצד נכנסת המעבורת לפיורד. עם מעט עזרה עלינו לגג המעבורת, ובין זרזיפי הגשם עקבנו מקרוב אחר השובל הרחב שהשאירה המעבורת בים. נוף מהמם,שחפים מעל, והרבה איים וים ליוו אותנו. בשעה תשע, לאחר ארוחת בוקר מפוארת, נקשרה הספינה לרציף ויצאנו לטייל בעיר אוסלו, בירת נורבגיה. חצינו במעבורת את הים אל תוך פיורד אוסלו המרהיב המוביל לעיר הבירה, אוסלו.
בחמש בערב הגענו למלון מקסים ונגיש, בשם "סוראיה מוריה". המלון מצוי ליד המקפצה האולימפית לסקי הגבוהה ביותר באירופה, והוא משמש לכינוסים בין לאומיים רבים, נשקף ממנו נוף הררי מדהים מחד, ואגמים נהדרים בעמק מאידך, זכינו לראות במלון חתונה נורבגית טיפוסית, שנוהלה על פי פרוטוקול עתיק ו"נוקשה" אך היא הייתה מלאה בשירה, בריקודים ובשמחה גדולה. הציגו שם מחזה צבעוני שמח ועליז, שבסיומו רקדו כל המוזמנים את הריקוד המפורסם,הדומה לריקוד שלנו "יש לנו תיש". השוני היה רק בשפה. ואנו שאלנו, בינינו לבין עצמנו, "גם את הריקוד הזה מכירים בכל העולם?"מבט מהמעבורת אל הפיורדים,לאחר מכן סיירנו בבניין העירייה ובגן הפסלים המטופח של ויגלאנד, המכיל מאות פסלים של בני המשפחה, בגילאים שונים-יצירות פאר אמנותיות, יחד עם מזרקות, נחלי מים ועוד, לא להחמיץ.
הקרחון הגדול עזבנו את אוסלו בדרך E16 בכיוון לפלאם ולוולס, דרך מירדל עד פלאם, שלפתחו של הפיורד. מימין ומשמאל משתרעים אגמים רבים עם שקיפות מדהימה, כשברקע – פסגות מושלגות בגובה 1000 מטר ויותר. הכל ציורי ומהמם כל כך ולא נותר אלא להתפעם מיצירת הטבע רב הניגודים. הדרך משם נמשכת ועולה, כשמשני צדי הדרך גדלה צמחייה עבותה, זורמים מפלי מים אין סופיים, ונראים קניונים ומנהרות חצובות בסלע. ואז, לפתע, מגיעים לעיירה בשם פלאם. בפלאם עלינו על מעבורת, יחד עם האוטובוס שלנו, שהביאה אותנו לעיר ווס.במלון "ווסווגן" המפואר נשארנו שני לילות. משם טיילנו כל יום לכיוון אחר. ביום הראשון נסענו לברגן, העיר השניה בגדלה בנורבגיה, אשר מזכירה במובנים רבים את חיפה. העיר העתיקה משתרעת למטה והעיר החדשה בנויה למעלה, מעל העיר העתיקה, ממולנו האוקינוס ואיים רבים מסביב. בעיר העתיקה מצויים בתים משנת 1480. שפר עלינו מזלנו, ומזג האויר היה בהיר וצלול, המשכנו ונסענו על צלע ההר, ממש מעל הפיורד. פחדנו מאוד. סטייה קלה של האוטובוס – ואנחנו בתהום. נקבעו שם כללים נוקשים, והנהגים כולם, ללא יוצא מן הכלל, מצייתים להם. עברנו את אגם הרדינגר. למטה נראו בריכות לגידול סרטנים.
מנהרות ועוד מנהרות. אחת מסתיימת ושניה מתחילה. שפת האגם בגובה אדיר, הכביש צר, השיפוע תלול ביותר, גשם החל לטפטף, בהגיענו לעיר הרדינגר. ושוב המוני מפלים ואשדות מים מימין ומשמאל. על הפסגות הגבוהות בצבץ שלג עד. לאחר נסיעה של כ- 350 קילומטר, חזרנו לעיירה ווס. מחלון החדר נשקף אגם רחב, שמעליו מתנשא הר אדיר. עננים לבנים, כמו ערפל, כאילו ירדו אלינו משמים. מצאנו עצמנו בתוכן ממש, אך הם נעלמו פתאום מעל הבתים. חזרנו, כמובן, רעבים, וארוחת הערב הייתה טעימה במיוחד, אחריה פנינו לאולם ריקודים מקומי לחזות בהופעה. בחוץ היה עדין אור יום מלא, למרות שהשעה הייתה 12 בלילה. בין ההרים ובין הפיורדים ניצב הקרחון הכחול
המעבורת מעלה נוסעים בבוקר המחרת נסענו צפונה, ודרך כביש E15 חצינו מצוקי עד. מימין נהר שוצף וקוצף, מהצד השני 21 מפלים בגובה של 1300 מטר, היורדים כפסים לבנים, בוהקים, ומסביב ירוק עד. המשכנו לעלות בסרפנטינות במעלה ההר, כאשר משמאל הופיע מפל אדיר שצבעו כצבע נחושת ירקרקה, בגובה 1062 מטר. הופיע מימיננו קרחון כחלחל ענק. והשטח מסביב היה מושלג. גובה השלג חצי מטר ויותר. פה ושם נראו בקתות בהן ניתן להסתתר בשעת הצורך. בבקתות יש עצים ומזון, ומי שמשתמש בהן, אמור למלא את החסר לפני העזיבה. לשימוש של הבא אחריו, בהמשך הדרך כבר מתרומם השלג לגובה של שני מטר. לאחר ביקורים באתרים נוספים בדרך, בין הררי שלג מחד ופיורדים מאידך, הגענו במעבורת לעיר גדווגן, שם עצרנו ושטנו בפיורד המרהיב עד לקאופאנגר, בדרכינו למעלה ההר לראות את קרחון העד יוסטדל המפורסם, הקרחון הכחול, מרהיב ביופיו, והשמש מעלינו הוסיפה עוד נופך לנוף המהמם. הירידה מהקרחון הייתה ממש מפחידה, אך הנהג המנוסה הביא אותנו דרך נוף ציורי, עשיר בטורמוסים בשלל צבעים, היישר למלון "אלכסנדריה" המפואר. לאחר ארוחת ערב מצויינת, יצאנו לראות את שקיעת השמש, השעה הייתה חצות, וגם אז החשיכה לא הייתה מוחלטת
שן הפילבבוקר נסענו לאלסינוד אשר על שפת האוקינוס. ביקרנו בעיר העתיקה, כל בית בצבע אחר, צהוב, ירקרק- אדום, לבן, כל החלונות עם פתחים זהים ופיתוחים מרהיבים. הגענו לקצה הריף. ממולנו שמונה איים, עליהם צמחיה עשירה והם מהווים שמורת טבע לציפורים. יש עליהם מספר בודד של וילות, אנו עלינו לפנורמה של פיורד אליסונד. הפיורד והנוף שמתחתנו עוצרי נשימה. במד אחר מזדקר לו לגובה כמה מות מטרים הר קרח, אשר שמו כצורתו, "שן פיל".
אנו בדרכנו לסוני פיורד, נסיעה די ארוכה ללואן ולמלון "אלכסנדרייה" .איננו נוסעים באותה דרך ובצידי הדרך אלפי מפלים, אשדות וצמחייה נמוכהיחסית. השתקפות הנוף הסביבתי בתוך האגמים שבדרך מלאה. האגמים חלקים, ללא גל אחד. בבוקר עזבנו את לואן במעלה התלול בדרכנו לפיורד הגרנדינגר. בדרך שוב עלינו על מעבורת כדי לחצות את הפיורד. השחפים, בניגוד לפעמים קודמות, ליוו אותנו. ללא פחד התקרבו ממש אל כפות ידינו, לתפוס את הלחם שהצענו להם.לאחר חציית הפיורד, נסענו אל עבר ארץ הטרולים ב"דרך הטרולים" , טרולים,הם אותם יצורים קטנים עם זקנים שונים ומשונים, חלקם רעים, כפי שמספרות
האגדות.
השתקפות ליד הקרחון הגדול עלינו לפסגת ההר עד למצפה דניסלבה, ממנו נשקפים נוף הפיורד הכחול. מפלי "שבע האחיות" ומפל "הינומה". המשכנו לעלות ב"דרך הנשר" לארץ הטרולים הגבוהה, כשמפלי מים ואשדות גועשים מכל צד. בדרך אנו עולים, בהפתעה, אל פסגת הפסגות, כביש עקלתון שביום גשם סגור לתנועה. המזל האיר לנו פנים. הנהג לקח סיכון, אך קיבלנו "תמורה מלאה" – הנוף הנשקף לתחתית היה עוצר נשימה. הצטלמנו ליד התהום בתמונה משותפת של כל חברי הקבוצה. הירידה הייתה יותר מסוכנת מהעליה. שכן היינו על סף תהום המובילה אותנו למטה לפיורד. יש נהג במקום, שכל מי שמבקר שם, חייב לקחת שלוש או ארבע אבנים ולשים אותן אחת על גבי השניה בכיוון לשמש, לכן המקום מלא מסביב במגדלים קטנים וגדולים, הנקראים "רודיום". קובי המדריך, בנה עבורנו מגדל אבנים. מכאן ירדנו לאנדלסנס אשר בקצה הרומסדאל פיורד בכביש סרפנטינות מהמם. הגענו לאוטה עייפים אך מרוצים, והשתכנו במלון "נורלנדיה" ללילה אחד.
מושבת הטרולים על פי האמונה בסקנדינביה ארוחת הערב הייתה לא רעה וגם הספקנו לרקוד באולם הריקודים. היה כף אמיתי. בוקר יצאנו מאוטה בכיוון לאוסלו דרך מייהאוגן, ומשם לאורך אגם מיוסה עד ליליהאמר (שהתפרסמה אצלנו בזמנו בשל עלילות המוסד). ביקרנו במוזיאון התרבות והפולקלור ובמבנים משנת 1640, ללא חלונות, שעשן יוצא מתוכם דרך פתחים בגגותיהם. יש לברכם על שימור המורשת. בסיום הביקור המשכנו לאוסלו, אליה הגענו בשעה מאוחרת, לאחר שגמענו כ-350 קילומטר. ויקינגים ובירה קרלסברג בשטוקהולם מוקדם בבוקר יצאנו בדרכנו הארוכה לשטוקהולם בירת שבדיה, דרך קארלשטד. הדרך רצופה בצמחייה, מפלים ואגמים. הזמן לעצירות בדרך קצר עקב מספר הקילומטרים הגדול שעלינו לעבור, אך מספיק לחמש עצירות . ביניהם לארוחות.הגענו לשטוקהולם בשעה תשע בערב והתאכסנו במלון "ריקה סיטי". שמנו חפצינו בחדרים ויצאנו – שלושים ואחד איש ואישה – לחפש מסעדה להשביע את הרעב. ראוי לציין שהמסעדות נסגרות בשעה עשר בערב. והנה חבורה של 17 איש בכיסאות גלגלים עם מלווים שואטות ברחובות לחפש אוכל. לא היה אחד שלא צחק למראה. לבסוף מצאנו מסעדה לא רחוק מרכז העיר, עשינו חפלה שנמשכה עד שלוש בלילה. חזרנו למלון כדי לקום בשעה שמונה. לאחר ארוחה דשנה יצאנו לטיול ברחובות שטוקהולם. בשוק הפשפשים לא היה הרבה מה לראות, או אולי הגענו מוקדם מידי, אז סיירנו בקניון הענק בעיר ובזבזנו כסף. משם המשכנו לסיור בעיר שטוקהולם היושבת על ארבעה עשר איים, שמחברים ביניהם, מעל התעלות הרחבות, גשרים רבים. ביקרנו בארמון היפהפה של המלך. השומרים נמצאים בכל מקום ומתחלפים כל מספר שעות בטקס קצר.העיר העתיקה בנויה בסיגנון הבארוק. מימין, בית העירייה עם שלושה כתרים מרהיבים. על חוף הפיורד הענק ניראו מעגן יכטות, מלונות פאר והרבה מסעדות בהם נוהגים הצעירים לבלות בערבים, מרחוק ראינו את הארובה הגדולה של מפעל הבירה קרלסברג. משם המשכנו לאולם הספורט המקורה הגדול ביותר. כשממולו מעגן סירות ויקינגיות ו"גרנד הוטל". המלון היקר ביותרבית העירייה עם שלושה כתרים מרהיבים. על חוף הפיורד הענק ניראו מעגן יכטות, מלונות פאר והרבה מסעדות בהם נוהגים הצעירים לבלות בערבים, מרחוק ראינו את הארובה הגדולה של מפעל הבירה קרלסברג. משם המשכנו לאולם הספורט המקורה הגדול ביותר. כשממולו מעגן סירות ויקינגיות ו"גרנד הוטל". המלון היקר ביותר בשטוקהולם. לאחר מכן נסענו למגדל תצפית שמעל בית הטלוויזיה, המתנשא לגובה 150 מטר. מעליות גדולות העלו אותנו במהירות הבזק לתצפית על העיר שטוקהולם המהממת. ביקרנו במוזיאון הנורדי המעניין. בביקור במוזיאון הוואסה חזינו בספינה ויקינגית מעץ. שחולצה מהים בשלמותה, וסביבה בנו מוזיאון מרהיב. הספינה שוחזרה ביד אומן, וכל מפלסי הספינה מאוכלסים כפי שהיה נהוג באותם ימים. קשה לתאר את עבודת הנמלים שהושקעה במקום, לא להפסיד.תקצר היריעה מלתאר את כל נפלאות הטיול, ועוד לא ספרתי על העזרה ההדדית של חברי הקבוצה, על הפרגון, הגיבוש, הצחוקים העצמיים והשמחה האמיתית, לא נשכח גם את שירי המולדת שנשמעו בגאון, אבל זה כבר סיפור אחר. לחלק ראשון
נורבדיה,אוסלו,קופנהגן,פיורדים,ויקינגים,טיול נגיש,סקנדינביה,
תגיות תופענה לצד הפוסטים שלכם, ומאפשרות חיתוך של הפוסטים לפי נושאים.
בתיבה בחר תגית קיימת מהרשימה או הזן תגית חדשה (ניתן להפרד בין תגיות חדשות באמצעות פסיק).
קבוצה
באפשרותכם לפתוח קבוצות פוסטים, שיופיעו באופן קבוע בעמוד הבלוג והפוסטים שלכם. זו אפשרות טובה כדי להציג רשימה של פוסטים בנושאים מסויימים.
בתיבה בחר קבוצה קיימת מהרשימה או הזן שם קבוצה חדש.
הרשאות
ציבורי
פרטי
השמים אינם הגבול למי שרוצה לטייל עם מגבלה. הכל בקופסא העליונה. התבוננות חיובית על חצי הכוס המלאה ) היא הפתיחה. מעט יצירתיות,מעט גמישות או ויתורים, יביאו אתכם ליהנות מתענוג גדול עם חוויות שלא תמיד הנייר מעביר. תמונה אחת שווה מליון מילים. צאו לדרך בלי חשש ותהנו מיפי הארץ והעולם. העולם יפה ומסביר פנים. איך מתארגנים ומה מומלץ. כדאי לנסוע במאורגן. אין חובה. מי שרוצה יכול לטייל לבד. זה לא קל אבל לא בלתי אפשרי.
הקישורים שלי
תגיות
זילנד נורבגיה פיורדים קופנהאגן שבדיה טיול נגיש,
סקנדינביה 1999 חלק 2 אור היום ואור הלילה בכסא גלגלים
# סקנדינביה חלק 1 #
סקנדינביה 1999 חלק 2 אור היום ואור הלילה בכסא גלגלים
בחמש בערב עלינו למעבורת ענקית בשם QUEEN OF SCANDINAVIA מלכת סקנדינביה,המשמשת מלון צף בן שמונה כוכבים, וכוללת 11 קומות ו-10 תאים המותאמים לבעלי מגבלה. ארוחת ערב שהוגשה לנו בארמון הצף הייתה מהממת ועשירה, הכל בעסקה של "אכול כפי יכולתך". המסעדה, הממוקמת בקומה השמינית, השקיפה אל האופק הנעלם, כך שהנוף המרהיב עוד הוסיף לתיאבון. במעבורת פועלות שתי מעליות והחדרים בה סבירים, בהתחשב בעובדה שמגיעים לשם רק ללינה של לילה אחד בלבד. קיימת נגישות מתקבלת על הדעת לכיסאות גלגלים. בעצת המדריך, קמנו בחמש לפנות בוקר לראות כיצד נכנסת המעבורת לפיורד. עם מעט עזרה עלינו לגג המעבורת, ובין זרזיפי הגשם עקבנו מקרוב אחר השובל הרחב שהשאירה המעבורת בים. נוף מהמם,שחפים מעל, והרבה איים וים ליוו אותנו. בשעה תשע, לאחר ארוחת בוקר מפוארת, נקשרה הספינה לרציף ויצאנו לטייל בעיר אוסלו, בירת נורבגיה. חצינו במעבורת את הים אל תוך פיורד אוסלו המרהיב המוביל לעיר הבירה, אוסלו.
בחמש בערב הגענו למלון מקסים ונגיש, בשם "סוראיה מוריה". המלון מצוי ליד המקפצה האולימפית לסקי הגבוהה ביותר באירופה, והוא משמש לכינוסים בין לאומיים רבים, נשקף ממנו נוף הררי מדהים מחד, ואגמים נהדרים בעמק מאידך, זכינו לראות במלון חתונה נורבגית טיפוסית, שנוהלה על פי פרוטוקול עתיק ו"נוקשה" אך היא הייתה מלאה בשירה, בריקודים ובשמחה גדולה. הציגו שם מחזה צבעוני שמח ועליז, שבסיומו רקדו כל המוזמנים את הריקוד המפורסם,הדומה לריקוד שלנו "יש לנו תיש". השוני היה רק בשפה. ואנו שאלנו, בינינו לבין עצמנו, "גם את הריקוד הזה מכירים בכל העולם?"מבט מהמעבורת אל הפיורדים,לאחר מכן סיירנו בבניין העירייה ובגן הפסלים המטופח של ויגלאנד, המכיל מאות פסלים של בני המשפחה, בגילאים שונים-יצירות פאר אמנותיות, יחד עם מזרקות, נחלי מים ועוד, לא להחמיץ.
הקרחון הגדול עזבנו את אוסלו בדרך E16 בכיוון לפלאם ולוולס, דרך מירדל עד פלאם, שלפתחו של הפיורד. מימין ומשמאל משתרעים אגמים רבים עם שקיפות מדהימה, כשברקע – פסגות מושלגות בגובה 1000 מטר ויותר. הכל ציורי ומהמם כל כך ולא נותר אלא להתפעם מיצירת הטבע רב הניגודים. הדרך משם נמשכת ועולה, כשמשני צדי הדרך גדלה צמחייה עבותה, זורמים מפלי מים אין סופיים, ונראים קניונים ומנהרות חצובות בסלע. ואז, לפתע, מגיעים לעיירה בשם פלאם. בפלאם עלינו על מעבורת, יחד עם האוטובוס שלנו, שהביאה אותנו לעיר ווס.במלון "ווסווגן" המפואר נשארנו שני לילות. משם טיילנו כל יום לכיוון אחר. ביום הראשון נסענו לברגן, העיר השניה בגדלה בנורבגיה, אשר מזכירה במובנים רבים את חיפה. העיר העתיקה משתרעת למטה והעיר החדשה בנויה למעלה, מעל העיר העתיקה, ממולנו האוקינוס ואיים רבים מסביב. בעיר העתיקה מצויים בתים משנת 1480. שפר עלינו מזלנו, ומזג האויר היה בהיר וצלול, המשכנו ונסענו על צלע ההר, ממש מעל הפיורד. פחדנו מאוד. סטייה קלה של האוטובוס – ואנחנו בתהום. נקבעו שם כללים נוקשים, והנהגים כולם, ללא יוצא מן הכלל, מצייתים להם. עברנו את אגם הרדינגר. למטה נראו בריכות לגידול סרטנים.
מנהרות ועוד מנהרות. אחת מסתיימת ושניה מתחילה. שפת האגם בגובה אדיר, הכביש צר, השיפוע תלול ביותר, גשם החל לטפטף, בהגיענו לעיר הרדינגר. ושוב המוני מפלים ואשדות מים מימין ומשמאל. על הפסגות הגבוהות בצבץ שלג עד. לאחר נסיעה של כ- 350 קילומטר, חזרנו לעיירה ווס. מחלון החדר נשקף אגם רחב, שמעליו מתנשא הר אדיר. עננים לבנים, כמו ערפל, כאילו ירדו אלינו משמים. מצאנו עצמנו בתוכן ממש, אך הם נעלמו פתאום מעל הבתים. חזרנו, כמובן, רעבים, וארוחת הערב הייתה טעימה במיוחד, אחריה פנינו לאולם ריקודים מקומי לחזות בהופעה. בחוץ היה עדין אור יום מלא, למרות שהשעה הייתה 12 בלילה. בין ההרים ובין הפיורדים ניצב הקרחון הכחול
המעבורת מעלה נוסעים בבוקר המחרת נסענו צפונה, ודרך כביש E15 חצינו מצוקי עד. מימין נהר שוצף וקוצף, מהצד השני 21 מפלים בגובה של 1300 מטר, היורדים כפסים לבנים, בוהקים, ומסביב ירוק עד. המשכנו לעלות בסרפנטינות במעלה ההר, כאשר משמאל הופיע מפל אדיר שצבעו כצבע נחושת ירקרקה, בגובה 1062 מטר. הופיע מימיננו קרחון כחלחל ענק. והשטח מסביב היה מושלג. גובה השלג חצי מטר ויותר. פה ושם נראו בקתות בהן ניתן להסתתר בשעת הצורך. בבקתות יש עצים ומזון, ומי שמשתמש בהן, אמור למלא את החסר לפני העזיבה. לשימוש של הבא אחריו, בהמשך הדרך כבר מתרומם השלג לגובה של שני מטר. לאחר ביקורים באתרים נוספים בדרך, בין הררי שלג מחד ופיורדים מאידך, הגענו במעבורת לעיר גדווגן, שם עצרנו ושטנו בפיורד המרהיב עד לקאופאנגר, בדרכינו למעלה ההר לראות את קרחון העד יוסטדל המפורסם, הקרחון הכחול, מרהיב ביופיו, והשמש מעלינו הוסיפה עוד נופך לנוף המהמם. הירידה מהקרחון הייתה ממש מפחידה, אך הנהג המנוסה הביא אותנו דרך נוף ציורי, עשיר בטורמוסים בשלל צבעים, היישר למלון "אלכסנדריה" המפואר. לאחר ארוחת ערב מצויינת, יצאנו לראות את שקיעת השמש, השעה הייתה חצות, וגם אז החשיכה לא הייתה מוחלטת
שן הפילבבוקר נסענו לאלסינוד אשר על שפת האוקינוס. ביקרנו בעיר העתיקה, כל בית בצבע אחר, צהוב, ירקרק- אדום, לבן, כל החלונות עם פתחים זהים ופיתוחים מרהיבים. הגענו לקצה הריף. ממולנו שמונה איים, עליהם צמחיה עשירה והם מהווים שמורת טבע לציפורים. יש עליהם מספר בודד של וילות, אנו עלינו לפנורמה של פיורד אליסונד. הפיורד והנוף שמתחתנו עוצרי נשימה. במד אחר מזדקר לו לגובה כמה מות מטרים הר קרח, אשר שמו כצורתו, "שן פיל".
אנו בדרכנו לסוני פיורד, נסיעה די ארוכה ללואן ולמלון "אלכסנדרייה" .איננו נוסעים באותה דרך ובצידי הדרך אלפי מפלים, אשדות וצמחייה נמוכהיחסית. השתקפות הנוף הסביבתי בתוך האגמים שבדרך מלאה. האגמים חלקים, ללא גל אחד. בבוקר עזבנו את לואן במעלה התלול בדרכנו לפיורד הגרנדינגר. בדרך שוב עלינו על מעבורת כדי לחצות את הפיורד. השחפים, בניגוד לפעמים קודמות, ליוו אותנו. ללא פחד התקרבו ממש אל כפות ידינו, לתפוס את הלחם שהצענו להם.לאחר חציית הפיורד, נסענו אל עבר ארץ הטרולים ב"דרך הטרולים" , טרולים,הם אותם יצורים קטנים עם זקנים שונים ומשונים, חלקם רעים, כפי שמספרות
האגדות.
השתקפות ליד הקרחון הגדול עלינו לפסגת ההר עד למצפה דניסלבה, ממנו נשקפים נוף הפיורד הכחול. מפלי "שבע האחיות" ומפל "הינומה". המשכנו לעלות ב"דרך הנשר" לארץ הטרולים הגבוהה, כשמפלי מים ואשדות גועשים מכל צד. בדרך אנו עולים, בהפתעה, אל פסגת הפסגות, כביש עקלתון שביום גשם סגור לתנועה. המזל האיר לנו פנים. הנהג לקח סיכון, אך קיבלנו "תמורה מלאה" – הנוף הנשקף לתחתית היה עוצר נשימה. הצטלמנו ליד התהום בתמונה משותפת של כל חברי הקבוצה. הירידה הייתה יותר מסוכנת מהעליה. שכן היינו על סף תהום המובילה אותנו למטה לפיורד. יש נהג במקום, שכל מי שמבקר שם, חייב לקחת שלוש או ארבע אבנים ולשים אותן אחת על גבי השניה בכיוון לשמש, לכן המקום מלא מסביב במגדלים קטנים וגדולים, הנקראים "רודיום". קובי המדריך, בנה עבורנו מגדל אבנים. מכאן ירדנו לאנדלסנס אשר בקצה הרומסדאל פיורד בכביש סרפנטינות מהמם. הגענו לאוטה עייפים אך מרוצים, והשתכנו במלון "נורלנדיה" ללילה אחד.
מושבת הטרולים על פי האמונה בסקנדינביה ארוחת הערב הייתה לא רעה וגם הספקנו לרקוד באולם הריקודים. היה כף אמיתי. בוקר יצאנו מאוטה בכיוון לאוסלו דרך מייהאוגן, ומשם לאורך אגם מיוסה עד ליליהאמר (שהתפרסמה אצלנו בזמנו בשל עלילות המוסד). ביקרנו במוזיאון התרבות והפולקלור ובמבנים משנת 1640, ללא חלונות, שעשן יוצא מתוכם דרך פתחים בגגותיהם. יש לברכם על שימור המורשת. בסיום הביקור המשכנו לאוסלו, אליה הגענו בשעה מאוחרת, לאחר שגמענו כ-350 קילומטר. ויקינגים ובירה קרלסברג בשטוקהולם מוקדם בבוקר יצאנו בדרכנו הארוכה לשטוקהולם בירת שבדיה, דרך קארלשטד. הדרך רצופה בצמחייה, מפלים ואגמים. הזמן לעצירות בדרך קצר עקב מספר הקילומטרים הגדול שעלינו לעבור, אך מספיק לחמש עצירות . ביניהם לארוחות.הגענו לשטוקהולם בשעה תשע בערב והתאכסנו במלון "ריקה סיטי". שמנו חפצינו בחדרים ויצאנו – שלושים ואחד איש ואישה – לחפש מסעדה להשביע את הרעב. ראוי לציין שהמסעדות נסגרות בשעה עשר בערב. והנה חבורה של 17 איש בכיסאות גלגלים עם מלווים שואטות ברחובות לחפש אוכל. לא היה אחד שלא צחק למראה. לבסוף מצאנו מסעדה לא רחוק מרכז העיר, עשינו חפלה שנמשכה עד שלוש בלילה. חזרנו למלון כדי לקום בשעה שמונה. לאחר ארוחה דשנה יצאנו לטיול ברחובות שטוקהולם. בשוק הפשפשים לא היה הרבה מה לראות, או אולי הגענו מוקדם מידי, אז סיירנו בקניון הענק בעיר ובזבזנו כסף. משם המשכנו לסיור בעיר שטוקהולם היושבת על ארבעה עשר איים, שמחברים ביניהם, מעל התעלות הרחבות, גשרים רבים. ביקרנו בארמון היפהפה של המלך. השומרים נמצאים בכל מקום ומתחלפים כל מספר שעות בטקס קצר.העיר העתיקה בנויה בסיגנון הבארוק. מימין, בית העירייה עם שלושה כתרים מרהיבים. על חוף הפיורד הענק ניראו מעגן יכטות, מלונות פאר והרבה מסעדות בהם נוהגים הצעירים לבלות בערבים, מרחוק ראינו את הארובה הגדולה של מפעל הבירה קרלסברג. משם המשכנו לאולם הספורט המקורה הגדול ביותר. כשממולו מעגן סירות ויקינגיות ו"גרנד הוטל". המלון היקר ביותרבית העירייה עם שלושה כתרים מרהיבים. על חוף הפיורד הענק ניראו מעגן יכטות, מלונות פאר והרבה מסעדות בהם נוהגים הצעירים לבלות בערבים, מרחוק ראינו את הארובה הגדולה של מפעל הבירה קרלסברג. משם המשכנו לאולם הספורט המקורה הגדול ביותר. כשממולו מעגן סירות ויקינגיות ו"גרנד הוטל". המלון היקר ביותר בשטוקהולם. לאחר מכן נסענו למגדל תצפית שמעל בית הטלוויזיה, המתנשא לגובה 150 מטר. מעליות גדולות העלו אותנו במהירות הבזק לתצפית על העיר שטוקהולם המהממת. ביקרנו במוזיאון הנורדי המעניין. בביקור במוזיאון הוואסה חזינו בספינה ויקינגית מעץ. שחולצה מהים בשלמותה, וסביבה בנו מוזיאון מרהיב. הספינה שוחזרה ביד אומן, וכל מפלסי הספינה מאוכלסים כפי שהיה נהוג באותם ימים. קשה לתאר את עבודת הנמלים שהושקעה במקום, לא להפסיד.תקצר היריעה מלתאר את כל נפלאות הטיול, ועוד לא ספרתי על העזרה ההדדית של חברי הקבוצה, על הפרגון, הגיבוש, הצחוקים העצמיים והשמחה האמיתית, לא נשכח גם את שירי המולדת שנשמעו בגאון, אבל זה כבר סיפור אחר.
בית על חצי הכוס המלאה ) היא הפתיחה. מעט יצירתיות,מעט גמישות או ויתורים, יביאו אתכם ליהנות מתענוג גדול עם חוויות שלא תמיד הנייר מעביר. תמונה אחת שווה מליון מילים. צאו לדרך בלי חשש ותהנו מיפי הארץ והעולם. העולם יפה ומסביר פנים. איך מתארגנים ומה מומלץ. כדאי לנסוע במאורגן. אין חובה. מי שרוצה יכול לטייל לבד. זה לא קל אבל לא בלתי אפשרי.