הדרך מתמשכת והמדריכה מוסיפה מידע.

אגם פיקו, האגם הגדול ממנו הגיעה משפחת המלוכה הקוריאנית וחיה כאן לא בשלום
עד שהקיסר היפני יצא בפומבי והכיר בכך שהעם הקוריאני והיפני הם עם אחד.
התושבים לא אהבו את ההצהרה,לדעתם דם יפני הוא דם אחד אצילי ללא עירוב קוריאני.
 היפנים הומוגנים בחשיבתם. דבר שמשפיע על החיים ובעיקר על הדור הצעיר שמושפע מתרבות המערב.

דוגמא: הצעירים משתמשים בלוח שנה גרגוריאני. המבוגרים משתמשים בלוח שנה לפני 600 שנה.

בהומוגניות היפנית יש היררכיה בדרך קונפוציוס. צריך לתת כבוד להורים,לשוגון ועוד.

 עוד מוסיפה המדריכה שישנן הוכחות שהיה קשר יהודי בין בבל לסין, אבל אין הוכחות לכך שיש השפעה של היהדות ביפן.



 מפת נארה -הזכויות למפה שמורות לגוגל כאן

נארה פרושו “המקום שלי” או “הבית שלנו”. משפחת המלוכה הגיע לכאן במאה ה-17 וקבעה את מיקומה כאן.
הקיסר שלא אהב את ההשפעה הבודהיסטית ששלטה,עבר לטוקיו.
נארה הייתה הבירה של התרבות היפנית. בשנת 784. הקיסר קאמו העביר את הבירה לעיר נאגַאוֹקה, לפני שעברה להייאן
בשנת 794.
רוב אוכלוסיית יפן התפרנסה בתקופה זו מחקלאות ורוכזה סביב כפרים. רוב הכפריים האמינו בדת השינטו,המבוססת
על סגידה לאלים של כוחות טבע ואלים קדמונים “קאמי”.
הבירה נארה נבנתה לפי המודל של העיר הסינית צ'אנגאן,עיר הבירה של שושלת טאנג מסין.
מהרבה בחינות,התאים עצמו המעמד הגבוה ביפן למנהגים הסיניים.
דוגמא: אימוץ האותיות הסיניות קנג'י. ואימוץ דת הבודהיזם.
 כדי לשמר הסכמה בתרבות היפנית, יש לא רק שחור ולבן אלא גם אפור.

ניסיונות מרוכזים של חצר הקיסרות לתעד את ההיסטוריה שלה,הניבו את היצירות הספרותיות הראשונות של תקופת נארה.
יצירות כמו הקוג'יקי שהיו בעלות טבע פוליטי, שנועדו לתיעוד,ועל כן הצדיקו וביססו את עליונות של שושלת הקיסרים
בתוך יפן וכן גם בסין ובקוריאה.
עם התפשטות המילה הכתובה,שירה יפנית,המכונה וואקה החלה להיכתב. במשך הזמן, אוספים פרטיים קובצו וצוטטו
על מנת ליצור קובץ שירה אחרי שנת 759.
 השירים היפנים הראשונים,כונו מאנְיוֹשוּ. הסיניים השתמשו בהם על מנת לבטא צלילים יפנים. זאת עד שהומצא כתב הקאנה.

בתקופת נארה התרחבה הפעילות הכלכלית והמנהלתית ביפן .
דרכים חדשות קישרו את נארה עם בירות הפרובינציות השונות ואפשרו גבייה יעילה ומסודרת של מסים.
הוטבעו מטבעות אך השימוש בהם היה עדין מועט.
מחוץ לאזור נארה היו מלחמות בין קבוצות בחצר הקיסרות נמשכו לאורך כל תקופת נארה.
 בני המשפחה הקיסרית, מנהיגי שבטים המקורבים למשפחה ונזירים בודהיסטים, כולם רבו ביניהם על כוח והשפעה.

כמה מהיצירות החשובות ביותר בתרבות יפן נכתבו במהלך תקופת נארה. כמו ספרי ההיסטוריה היפנים הראשונים
אשר נכתבו בשנים 710 ו- 720 הניהון שוקי בהתאמה.
 המניוֹשוּ "אוסף אלף העלים", אוסף שירים, והקאיפוּסוֹ "זיכרון נעים" ועוד.

עוד התקדמות תרבותית משמעותית באותה תקופה הייתה ביסוס הבודהיזם.
הבודהיזם הובא ליפן על ידי נזירים קוריאנים במאה השישית,אך לא נטמע ממש עד תקופת נארה,
כאשר אימץ אותה בחום הקיסר שומו. הקיסר ובת זוגו בת הפוג'יווארה היו בודהיסטים קנאים,ועודדו את הפצת הדת
על ידי הכרזתה כ"מגינת המדינה", ודרך לחיזוק מוסדות יפנים. בזמנו של הקיסר.
הבודהה הזה זוהה עם אלת השמש,וזה גרם למיזוג הדרגתי של הבודהיזם עם השינטו.
 הקיסר שומו הכריז על עצמו כ"משרת שלוש האוצרת" של הבודהיזם: הבודהה,החוק או לימוד הבודהיזם והקהילה הבודהיסטית.

עבודות אמנות רבות ואוצרות שנאספו מארצות אחרות בתקופת שומו וקוקן שמורים היום בשוסואין (הארכיון) שבמקדש טודאי-ג'י,ונקראים אוצרות שוסואין. הם מייצגים את התרבות הקוסמופוליטית של אותה תקופה שנקראה גם תרבות טֶמפיו.
אוצרות מיובאים מראים השפעות מאזורי דרך המשי,כגון סין,קוריאה,הודו והאימפריה האיסלאמית.
 בשוסואין מאוכסנים מעל 10,000 מסמכים המכונים "מסמכי שוסואין".

אלו תיעודים שנכתבו בצד האחורי של הסוטרות או על עטיפות של חפצים מיובאים, הם שרדו כתוצאה
משימוש חוזר של הניירות עליהם היו כתובים. מסמכים אלה תרמו רבות למחקר המערכות הפוליטיות והחברתיות ביפן
 של תקופת נארה,ומראים על שינוי והתפתחות הכתב היפני. כל האוצרות סגורים ולא ניתן לראותם.


מפת המקדשים בנארה.

 נארה ידועה במקדשים רבים ויוקרתיים, בראש נמצא מקדש טודאי-ג'י (הבית של נארה הבודהא הגדול) והוריא-ג'י,



בניין מעץ העתיק ביותר בעולם. בית אסוקה הפחות הידוע נחשב למקדש העתיק ביותר ביפן, ונבנה ב-588 לספירה.
אמנות מסורתיות של Daimokutate מתבצעת ב-12 ל- אוקטובר והיא תאווה לעיניים למי שנמצא במקום.

אחד המראות הסמליים ביותר של נארה הוא פארק נארה.
בטודאי-ג'י, Kofuku-ג'י, וקאסאגה מנהלים תפילות.
טודאי -ג'י מפורסם באיילים שנמצאים במקום והמבקרים יכולים להאכיל אותם במזון שרוכשים במקום!
זהירות, האיילים מחפשים מזון וניירות בתיקים. מומלץ לשמור הכל סגור כי הריח מושך אותם.
 אחד מקבל מביא את חבריו אחריו לעתים זה לא נעים.


אני יפה?

 יש בפארק המופלא כ-1200 האיילים. צוות מיוחד שומר ומגן עליהם. האיילים מסתובבים בתוך הקהל הרב שמגיע לבקר במקום.

חוויה בלתי נשכחת.



 דוחפים את האף לתיק בניסיון למצוא אוכל :)






 מנוחת האיילים


טפטוף הגשם לא עוצר אותנו בדרכנו.

ה

אשפתונים מצוחצחים לאיסוף מופרד.

תלמידים בתלבושת אחידה.




גשם לא עוצר את הטיול.




במקדש טודאי-ג'י שהינו גם מבנה העץ הגדול ביותר בעולם למרות העובדה שהמבנה הנוכחי,שהוא שחזור משנת 1692
וגודלו רק שני שליש מהגודל המקורי של המבנה! בתוכו שוכן פסל בודהה ענק Big Buddha - Daibutsu.
 יש גישה נגישה!


זהו פסל בודהה ענק מברונזה שהינו הגדול ביותר ביפן. גבהו 15 מטרים וידו הפתוחה היא בגובה אדם.
 פסלי בודהה מוקטנים נמצאים אף הם בהיכל הבודהה (Daibutsuden). המילה היפנית "דאיבוטסו"- Daibutsu,מתארת פסלי בודהה גדולים וחשובים. (גם הבודהה בקמאקורה נקרא "דאיבוצו").





 התקרה עץ




 פרח



לאורך הגישה לטודאיג'י, עומד שער "נאנדאימון", שער עץ גדול "המשגיחים" עליו שני פסלים ה"נראים נועזים",
 המייצגים את Nio, "ניאו". שני שומרי הראש של בודהה- הפסלים והשער הם אוצרות לאומיים ביפן.



הדגם המקורי של המקום

העצמה שהפסל מקרין

הפרפר הזה ענק

כף יד אחת


חוויה נוספת הינה "הנחיר של בודהה": זהו עמוד עץ, עם חור בבסיסו, בגודל הנחיר של הדאיבוצו.
האמונה אומרת שמי שמצליח לעבור דרך חור זה, יזכה להארה בגלגולו הבא.
צריך להיות ממש רזה כדי לעבור את הפתח. התור ארוך :)
 על מקדשים ביפן תוכלו לקרוא כאן

עוד על נארה ברשומה כאן



עוד מהמקום.
 המשך יבוא

חלק 1, יפן חלק 2, יפן חלק 3, יפן חלק 4 ,חלק 5,חלק 6,חלק 7 , חלק 8, חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,
חלק 13,חלק 14,חלק 15,חלק 16,חלק 17, חלק 18,חלק 19,חלק 20,