אקוודור וגלפגוס 05.2012 חלק 9 ,טיול נגיש,

 הפלפל המקומי


 דיאגו המקסים מכין לנו את הארוחות. והספריה,מיועדת לאורחים.

הנהגים ממתינים לארוחה שלהם.



הנוף מחדר האוכל. הפרחים אמיתיים וגדלים ללא עזרת יד אדם. ברומליות מרשימות. את היתר אני לא מכירה. טנה מוקפת גבעות מיוערות, וממוקמת בקצה של הרי האנדים שהם גלויים במערב. טנה הגיעה למעמד של אגדה לחובבי Whitewater מים לבנים. נהרות הג'ונגל בצד האמזוני של האנדים הם גדולים יותר ויש להם זרם מים עקבי יותר מאשר עמיתיהם באנדים המערביים. הנהרות נחשבים לנקיים וליפים ביותר באקוודור. יש כאן תיירות מפותחת. בתי מלון ובילוי לילי מיועד לתיירים. האזור עדיין מתבסס בחלקו הרב על חקלאות גידול צאן,בננות וקפה. יש גם חוות קינמון בסביבת טנה. בעמק הקדוש של Cotundo בו אנחנו נמצאים למעשה יש מערכת של מערות עם כבישים תת קרקעיים המחברים אותן . Huasquila מהויסקילה ניתן לבקר במערות בצורה בטוחה ולגלות את נפלאות העולם הנטיפים וזקיפים שנמצאים במערות. ב -Huasquila יש כמה מערות שנחקרו על ידי ביולוגים מקצועיים. שתי אפשרויות לביקור במערות,שאינן נגישות לכיסאות גלגלים,כן נגיש לכל הגילאים דרגות הקושי מקל עד קשה. לא בקרנו שם וחבל. במערות מצויים Petroglyphs שהם גילופי סלע שמשמעותם או תאריך גילופם עדיין אינם ידועים לתרבות שלנו. לגילופי סלע אלה משמעות רוחנית גבוהה שמהווה חלק מהותי מהתרבות של תושביה הילידים של אמזונס. יש תמונות שונות על כל אבן. כיום מתחיל פרויקט Cotundo (קוטונדו) הגן הארכאולוגי,שנמצא בלווין. כל אבן ושבילי הליכה יסומנו כדי לשמר ולהפיץ את ציורי מערות המיוחדים. העיר טנה נחלקת לשני חצאים על ידי הנהרות הטנה ופאנו. שני החלקים מחוברים על ידי שני גשרים,אחד להולכי רגל ושני למכוניות. יש כמה חופי חול וחלוקים משני צידי הנהר, כמו גם מספר כיכרות ופארקים, הבולטים ביותר הוא פארק אמזוניקה Parque Amazonica, גן בוטני וגן חיות הממוקמים על חצי אי קטן בין נהרות הטנה ופאנו. יש גם שביל שפת נהר נחמד על הגדה המערבית של נהר הטנה. טנה מפורסמת ביערות הגשם ונהרות המקיפים אותה. הג'ונגל כאן מיוחד בגודל שעולה על 15 או 20 הק"מ. טנה נקראת עיר יערות הגשם. גשמים יש בכל ימות השנה,הגשמים הכבדים הם ביוני,יולי ואוגוסט. גם אם מאוד רטוב זה לא בהכרח שיורד גשם בכל יום או כל היום. הגשם נעים וחם,לכן חשוב מעיל גשם.
 טנה עדיין מתופעלת כעיירה קטנה ושומרת על תרבותה ואורח החיים המסורתי. בטנא חיה אוכלוסיה גדולה של אינדיאנים משבט קיצואה. על ביקור באחד מהישובים שלהם ללמוד על אורח חייהם הכנת המשקה המיוחד צ'יצ'ה ועוד,בהמשך.



בזמן שאנחנו אוכלים,הצוות מכין את הכיסאות הגלגלים המיוחדים – הגלגלונים,בצילום להמחשה. צמיגי הגלגלים מנופחים באויר. מה שמקל על תנועתם. דומה לריקשה. המוטות שנראים כמו מקל של סבא,ניתנים לפרוק קל. ניידות בעזרת כיסאות אלו מאפשרת להגיע למקומות רבים שאינם נגישים עצמאית לכיסאות הגלגלים. בדרכנו אנחנו עוברים בעיר טנה שמונה כ-25000 תושבים. טנה היא גם בירת המחוז נאפו,היא הוקמה ב-1560. ונמצאת בגובה של 518 מטר מעל פני הים. מזג האוויר במקום מצויין היות וטנה יושבת על צומת הנהרות טנה ונהר פאנו. מי הנהר נקיים. לא לשתות אותם! טפרטורת המים נוחה והנהר נחשב לבטוח. טנה התפתחה כאחד המרכזים המתועשים המובילים של אקוודור. זה הוא מרכז אזורי מרכזי לעסקי תיירות רבים. יש בעיר שדה תעופה קטן.
 האינקה שהגיעו לכאן והותקפו,היו אכזריים מאוד. האנשים פחדו מהם מאוד. לאחר מכן הגיעו הספרדים עם סוסיהם. במקום להלחם בספרדים הם ברחו ליער קרוב ולנהרות טנה ופאנו. לתושבים קראו יומבו. הספרדים שינו את שמם לקיצואה של נהר האמזונס במחוז נאפו. היום ישנם 10 שבטים מקוריים שחיים ביערות ודוברים ספרדית. חלקם נקראים מסטיסו. מסטיסו הוא מונח המציין בני אדם שנולדו להורים ממוצא אירופי ואינדיאני.




בכניסה לעיר פסל של גיבור מקומי Jumandy, ג'ומנדי אשר באומץ הוביל מרד נגד
 הקולוניאליסטים הספרדים בשנת 1578.



 העץ המיוחד


 אחד הגשרים בדרך לרפטינג.

הגענו למקום ממנו יוצאים לרפטינג. ולשיט על הנהרות בסביבה התאריך על הצילומים שגוי עקב תקלה. אנחנו יוצאים לרפטינג על נהר אנזו ונהר אנסי. נהר ריו אנזו מחולק למקטעים,החלק התחתון והחלק העליון הוא עושה את דרכו דרך טבעת של הרים בחבל נאפו עובר בצורה ציורית דרך בקעת ריו המוכרת בהיקפה הגדול. במקום מתקיימות תחרויות שיט קייקים בינלאומיות.
 בנהר כמה דרגות שייט דרגה 1 ,2 ,3 ויותר. המדריכים מכירים כל חלק בנוף המדהים,המפלים שבסביבה וכל סלע שנמצא במים.

המפה של הסביבה להמחשה.



הזודיאקים ממתינים לנו. הצוות מוריד אותם לנהר. ואותנו עם הכיסאות המיוחדים על שיפוע סביר
 אבל לא בלתי אפשרי אל החוף.



 המאבטח המיומן שלנו שמתחרה בתחרויות קייאקים בינלאומיות.



כולנו לובשים חגורות הצלה קלות משקל וקסדה. אנחנו מועברים בקלות לשלושה זודיאקים.
 בכל זודיאק שני בעלי מגבלה על הרצפה לאבטחה נוספת.


מעבירים לזודיאק בקלות רבה, כולם מעוגנים ומאושרים מאוזן לאוזן.
 צוחקים כאילו אין מחר ויש מי שדואג לזה:)



 הזודיאקים שלנו ברפטינג בנחל אנסי. אתם מבינים את עוצמת החוויה?




אחד מהחברה מתקרר במים הנעימים. כדי להעלות לזודיאק, מרימים בחגורת ההצלה בקלות רבה.
 חלק מאתנו קפץ למים הנעימים כך דיווחו.




 שומרים עלינו בעיניים פקוחות.


עוברים מתחת לגשר נתמכים במשענת גבית וחבל לאחיזה כדי לא להחליק אם יהיה צורך.
2-3 אנשי צוות עם משוטים מאחורינו ומקדימה שני מלווים עם משוטים כדי לחוות את החוויה
ולחוש באמת את הרפטינג. זה לא מסובך או קשה כאשר מבינים את הפרינציפ.
 התגלגלנו מצחוק כמעט כל הדרך.



מנוחת צילום. כדי שהמצלמות לא יירטבו,הן נשמרו בשק אטום מיוחד למטרה. לפי בקשה, הזודיאק עוצר במקום שקט ומוציאים את המצלמות. אני בחולצה הוורודה מסריטה. שלא תגידו שלא הייתי שם.
הפנים של חברתי מכוסות לפי בקשה.
 מאחור, יושבים ונהנים שני החותרים המוסמכים והמקסימים. כאשר המצלמות חזרו לתיקים,הם נדנדו את הזודיאק,השפריצו עלינו מים ומה לא בעצם, שובבות מקסימה.


 נוף בראשית מכל עבר.

אי אפשר להוריד את העיניים מהיופי ממול.



הנהר מתפתל ומידי פעם אנחנו עוצרים לצילומים כי כולנו רוצים מזכרת מהיופי. הנווט בקייאק מכוון את 3 הזודיאקים בהתאם לזרימה ולסלעים שיש בנהר. התכנון היה לרפטינג
בן שעתיים. בסיום השעתיים התקיים דיון קצרצר. התעקשנו שרוצים עוד. לא הייתה אפילו הצבעה. והרפטינג נמשך 4 שעות. עשיתי רפטינג בחיי, לא משתווה לחוויה מדהימה שעברנו כאן. בשעתיים הנוספות עברנו במקומות בהם הנהר היה גלי יותר דרגה 2 , 3 . השפרצנו זודיאק על זודיאק, מי שעבר לידינו חשב שירדנו מדעת מרוב צחוק. המים הצלולים והנקיים קיררו אותנו. למרות זאת,כולנו השתזפנו כהוגן בשמש עם שרוולים ארוכים ומכנסים ארוכים וכמויות גדולות של קרם הגנה .
 עד עכשיו יש לי סימנים מהשיזוף.


 החברים משיגים אותנו. בדרך אורכידאות רבות, ציפורים שונות והמצלמות מאובטחות.

החברים בזודיאק




המאבטח שומר במאה עיניים למרות שהזרם לא חזק ואנחנו עם אנשי מקצוע שחותרים בזודיאק.
החבורה שחתרה עבורנו לא לקחה שום סיכון והייתה פשוט נפלאה. ציון 100 על ארגון איכות וביצוע. מגיע להם כבוד גדול על הרוח הספורטיבית,על הדרך וההתייחסות אלינו כבני אדם רגילים.
ובכלל. אין מילים. הם לא מדברים אנגלית למעט מילים בודדות,
 זה ממש לא הפריע להצלחת הרפטינג.



אנחנו חוזרים לחוף מאושרים מהחוויה שאפשר היה להמשיך עוד כמה שעות.
מתמרחים שוב ושוב במסנן קרינה. רוחצים את הרגלים עם הגרביים והנעלים מהחול ועולים חזרה
על הרמפה לארוחת צהרים . מסביב קופים קטנים שלא הספקנו לצלם מחפשים מזון.
כמו פיקניק שהכינו לנו מראש. סלטים שונים,טורטיות,טאקו עם אבוקדו,עגבניות,בצל סגול,גבינה צהובה,חטיף ציפס,תפוז,אננס,אבטיח ושתייה.

 המשך יבוא

חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4,חלק 5, ,חלק 6, חלק 7, חלק 8,חלק 9,

חלק 9,