סנט פטרסבורג -מוסקבה טיול נגיש חלק 7 22.05.2011

העיר סנט פטרסבורג חשופה לשמש בין 30-32 יום בשנה בלבד. לכן התושבים נראים לפעמים "חמורי סבר". בפועל אינם כאלו. בימי השמש הבודדים הם משתזפים בשמש בכל פינה אפשרית.

מגשר אניצ`קוב ,אחד הגשרים היפים ביותר, החוצה את נחל הפונטנקה עד קניון גוסטיני דבור, נמצא השאנז אליזה של סנט פטרסבורג. רחוב ניבסקי פרוספקט הוא כזה.



מעטות הן הערים שיש להם רחוב כה מיוחד כמו שדרת נבסקי פרוספקט. לדעתי רחוב זה עולה ביופיו של שאנז' אליזה.
בגלל יופיו ומשיכה תיירותית, התווספו בשולי הרחוב למבנים ההיסטוריים,חנויות יוקרה ומרכזי קניות.
 כיום השדרה היא עמוד השדרה של סנט פטרסבורג, ואפשר לבלות ימים שלמים בביקור באתרים לאורכה וברחובות הצדדיים היוצאים ממנה.



האדמירליות מאחורי העצים התרבות ,חשובה ביותר. לתלמידים יש תוכנית לימודים גם בגיל הגן. התכנית כוללת לפחות שני ביקורים בחודש באתרי תרבות הכוללים אתרים היסטוריים,מוזיאונים,תיאטרון, ועוד. סנט פטרסבורג נחשבת לעיר הצפופה הערים הצפוניות של אירופה.
 מאפיין את העיר סגנונות בנייה רבים. יש מבנים בסגנון הברוק, קלאסי, ניאו קלסי,הולנדי ועוד, יותר מאשר בכל עיר אחרת באירופה.



 בעיר 300 מוזיאונים. 80 תיאטראות.

 פטר הבין שתרבות והשכלה חשובים מאוד. על זה קבל תואר אמריטוס.


לעיר מגיעים כל האומנים והזמרים הגדולים בעולם.
ראש העיר היתה אשה. גברת ולנטינה איוואנובנה מטוויינקו. נולדה ב־7 באפריל 1949. מדינאית ודיפלומטית רוסייה.
הייתה המושלת של סנט פטרסבורג משנת 2003 ועד 2011. היא נחשבת לאדם השלישי בחשיבותו במדינה, אחרי הנשיא וראש הממשלה. לאחר שמונתה ב-21 בספטמבר 2011 ליושבת ראש מועצת הפדרציה של רוסיה, הבית העליון בפרלמנט הרוסי. תפקיד יושבת ראש מועצת הפדרציה, היה למשרה הפוליטית הגבוהה ביותר שהושגה על ידי אישה ברוסיה, מאז יקתרינה הגדולה ב- 1762.
העיר נקייה יחסית לעיר כל כך גדולה.
 בדרכנו עברנו את מוזיאון המלחמה בו אוסף גדול של כלי מלחמה.
 

נכון להיום רוסיה פתוחה. והרבה מאוד אנשים מגיעים לעבוד בה. רואים אותם בכל פינה. מתקנים מדרכות ואחרים.
 אנחנו עוברים את גשר טרוצקי שבנה איפל.


 בנוף מופיע כמו בית שוקולד שהוא ארמון שיש המשמש מוזיאון של המדינה.


 לידו היה הנמל הראשון של פטרסבורג.





 ארמון הקיץ של פטר. יש בו בית תה ולמעלה מ-2000 פסלים. בגן הקיץ היו מזרקות,ציפורים,ישבו שם פושקין ,קרילוב ועוד. הגן סגור לרגל שיפוצים.



אלכסנדר מנשיקוב 6 בנובמבר 1673 – 12 בנובמבר 1729 היה אציל רוסי בין המדינאים הבולטים ברוסיה בתקופת פיוטר הגדול המקורב לו ביותר הוא היה אדם פשוט ובזכות חברותו עם פטר הגדול קודם להיות לאיש אצולה. בשנים 1727-1725 היה למעשה שליט האימפריה הרוסית. בין תאריו, נסיך האימפריה הרוסית, נסיך האימפריה הרומית הקדושה, חבר המועצה הסודית העליונה, מושל סנט פטרסבורג ,היה אדמירל ב-1726 ,פילדמרשל, גנרליסימו מ-1727 . הוא גר במקום עד לשנת 1727. כיום מועלות בארמון תצוגות של אמנות רוסית מטעם מוזיאון ההרמיטאז הקרוב. שדה המרס הוא אתר הנצחה לנופלים במהפכת 1917 הוא גובל בגן הקיץ היפה במקום. הוא היה שדה האימונים של צבא הצאר ונקרא על שם אל המלחמה מארס. במהלך ההתקוממות נגד הצאר,נהרגו 180 איש במאבק נגד הפרשים של צבא הצאר. הם נקברו בקבר אחים בשדה מארס.
האנדרטה לזכרם עשויה היא הוקמה בשנת 1919. אש תמיד בוערת באתר לפני האנדרטה. את האש הדליקו ב-1957, במהלך חגיגות הארבעים למהפכת אוקטובר ומאז היא דולקת. בשדה ניצב גם פסלו של אחד המפקדים הרוסים הנודעים סובורוב שמת בשנת 1800, לאחר שלחם בקרבות רבים נגד התורכים והצרפתים. מספרים עליו שלא הפסיד אפילו קרב אחד. דמותו של סובורוב מעוצבת לפי דמותו של אל המלחמה היווני מארס.
 בסמוך, פסל המלכה יקתרינה בלב פארק קטן, קניון הסוחרים הענק, הכנסייה הארמנית, מוזיאון פושקין, כנסייה קתולית, קתדראלת קאזאן, כנסייה לותרנית, כנסייה הולנדית, ארמון סטרוגנוב, וקפה פושקין המפורסם. בקצה הרחוב בניין האדמירלות עם העמוד המוזהב בראשו. ביתו הראשון של פטר הגדול הנקרא גם "הבקתה של פטר", מבנה קטן המזכיר קוטג` פרטי עם גינה. בסמוך אליו ישנה חנות לממכר מזכרות לתיירים. בהמשך הכביש על הנהר אונית המלחמה "ארורה" ומשמאלה מוזיאון הארטילריה. את האונייה ניתן לראות מקרוב גם במהלך שייט על הנבה. היא משמשת כמוזיאון.



 כיכר הארמון והאדמירלות



 במרכז הכיכר נמצא פסל ענק של אלכסנדר עשוי גרניט אדום. כיכר יפהפיה שבמרכזה ארמון החורף הירוק–לבן, תוכננה על ידי רוסי ב- 1820 . בצד השני, מול הארמון, נמצא בניין המטה הכללי הישן של הצבא הרוסי. מדובר למעשה בשני בניינים המחוברים בקשת ענקית. הפסל, לציון הניצחון על נפוליאון ב- 1812 במקום נערכו מצעדים צבאיים. הצאר היה חוצה את הכיכר על סוס, לפעמים בלוויית ראשי מדינות, עד בימת הכבוד. בינואר 1905, בכיכר הארמון, נערך טבח גדול. חיילים ירו על מפגינים בלתי חמושים שהתכנסו על מנת להגיש פטיציה לצאר. תקרית הידועה בהיסטוריה הרוסית כ"יום א' העקוב מדם". תקרית שהציתה את המהפכה של אותה שנה. כעבור שתיים עשרה שנה, הכוחות הבולשביקים תקפו את ארמון החורף . הבניין הקלאסי הנאה ממערב, הוא בניין האדמירלות. הוא תוכנן על ידי זקרוב בתחילת המאה ה- 19. ובלט למרחקים בצריח הבוהק ובשבשבת בדמות ספינה. האדמירלות נמצאת במקום שבו הייתה המספנה הראשונה שנבנתה בתקופתו של פטר הגדול בשנת 1704 .








 זכויות לצילום זה לויקיפדיה כיכר הארמון



המשחתת "אורורה" דקות לפני השעה 22.00 בליל ה- 7 בנובמבר 1917 . "בירית פגז אחד ויחיד מהתותח בישרה המשחתת "אורורה על תחילת ההתקפה של המורדים המהפכנים על ארמון החורף. חברי הממשלה הזמנית עדיין החזיקו מעמד בארמון הנתון במצור.
זה היה הסימן למורדים לפרוץ לארמון. הם חדרו והשתלטו על הארמון, עצרו את השרים וכך עבר השלטון לידי הבולשביקים. המשחתת עצמה נבנתה בשנת 1903 והייתה בשירות פעיל בימי המלחמה נגד יפאן בשנים 1904-5.
היא אחת הספינות ששרדה אחרי הקרב במיצרי צושימה, אף שנפגעה קשות.
 עם פרוץ המהפכה, ה"אורורה" הייתה בנמל לצורך תיקונים, כך שמקומה בהיסטוריה הוא מקרי למדי. היא הוטבעה בכוונה במים רדודים בשנת 1941 ואחר כך הועלתה שוב מהמים והפכה למוזיאון צף.







 המשך יבוא המשך יבוא
חלק 1,חלק 2, חלק 3,חלק 4, חלק5 , חלק 6 , חלק 7 ,