הירושימה בבוקר
הירושימה (Hiroshima) יושבת לשפת הים. 7 נהרות זורמים מכאן לים,הרבה גשרים והרבה פרקים מסביב.
הירושימה היא עיר חדשה וצעירה, כולה פורחת. הוקמה על חורבות הירושימה של 6 באוגוסט 1945.
אנדרטת השלום של הילדים.
בפינת הפארק ניצבת מצבת הילדים, לזכרה של הילדה סאדאקו, המסמלת את כל הילדים שנפגעו. בראש האנדרטה
פסל של ילדה עם זרועות פתוחות והיא מחזיקה עגור בידיה הפרושות לשמיים עד לזכרם של הילדים שנספו בהפצצה.
הפעמון המיוחד
קבוצת תלמידים מרכינה ראש ושרה שיר מיוחד לזכרם. הם מחזיקים בידם קיפולי עגורים שיתווספו לאוסף הגדול שנמצא במקום.
הפסל מבוסס על סיפור אמיתי של ילדה בשם סדאקו סאסאקי . סאדאקו הייתה בת שנתיים כאשר התפוצצה הפצצה, שרדה את ההפצצה, אך חלתה בלויקמיה ובהיותה בת 12 נפטרה. היא האמינה שאם תקפל 1000 קיפולי נייר של עגורים,היא תבריא
ותאריך חיים. הילדה שהגיע רק לגיל 12 הספיקה לקפל 645 עגורים בלבד. במהלך תקופה מחלתה היא יצרה קיפולי נייר של עגורים.
עגורים הם סמל ואות לחיים ארוכים. האמונה היפנית אומרת שאם אדם חולה יקפל אלף עגורים, האלים ייענו למשאלתו והוא יבריא.
לצד המצבה יש ארגז זכוכית עם אלפי קיפולי נייר בדמות עגורים. הסיפור הפך למסורת וילדי יפן וילדים מכל העולם שמבקרים במקום מקפלים עגורים. אלו מתווספים לאוסף מרשים שיש במקום. שממוקם ליד הפסל. לאחר מותה, החלו כל ילדי יפן לקפל עגורים לזכרה.
אנדרטת השלום בהירושימה מוקדשת למורשתה של הירושימה כעיר הראשונה בעולם שסבלה מפצצת האטום ולזכרם של
קורבנות ישירים ועקיפים של פצצה כ- 140,000 שנספו.
שיקומה של אנדרטת השלום בהירושימה נבחרה בהיותה אחד המקומות העמוסים ביותר בעיר.
שדרת העצים מרשימה עוטפת אותה. שימו לב לגיזום העצים המיוחדים כמו דוגמת הפצצה.
הפארק נבנה על המגרש הפתוח אשר נוצר על ידי הפיצוץ. יש במקום מספר אנדרטאות ומונומנטים,
אולמות להרצאות ומקומות לציור.
לפני חורבת הכיפה משתרע פארק השלום.
רחבת אנדרטת השלום במרכז פארק השלום,אוהל השלום,הבנוי מאבן,ולפניו בוערת להבת השלום.
הלהבה תכבה כאשר כל כלי הנשק האטומיים יחוסלו.
יום הזכרון השנתי מתקיים בשישי לאוגוסט מידי שנה וממומן ע"י העיר הירושימה.
בביקור ביפן באוגוסט 2010 ביקרנו בהירושימה ביום הזיכרון. היה טכס ממלכתי ששודר בטלויזיה.
צילמתי את הקיסר והקיסרית בטכס הממלכתי לזיכרון.
מעל מליון מבקרים מגיעים להירושימה מידי שנה. מטרת פארק השלום או ממוריאל פארק הוא לא רק להנציח את הקורבנות,
אלא גם כדי להקים את הזיכרון של זוועות הגרעין.
אחד המבנים היחידים ששרדו את הפצצה היה בית עם כיפה, ששימש כמרכז קונגרסים ואשר עומד עד היום בחורבותיו והכיפה מתנוססת בראשו כאנדרטה. הוא הפך להיות לאחד הסמלים של ההפצצה.
המוזיאון במקום מציג נתונים רבים ותמונות. אך לא מצליח להעביר היטב את החוויה כך שתחדור מתחת לעור,
שתפגע בבטן הרכה של הצופה ותגייס אותו למחאה של "לא עוד" כפי שהצליחה לעשות מצבת הילדים לדעתי.
מול המוזיאון מוצבים עמודים שעליהם מופיעה המילה שלום בכל השפות.
הירושימה החדשה, התוססת, הצעירה והפורחת היא סמל לתקווה.
מעט מהמוצגים במוזיאון
מקום נפילתה של הפצצה מסומן בכדור.
בדרך לאוטובוס
השמש שוקעת ואנחנו חוזרים למלון
המשך יבוא:
חלק 1, יפן חלק 2, יפן חלק 3, יפן חלק 4 ,חלק 5,חלק 6,חלק 7 , חלק 8, חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,
חלק 13,חלק 14,חלק 15,חלק 16,חלק 17, חלק 18,חלק 19,חלק 20,חלק 21,חלק 22,חלק 23,חלק 24,חלק 25,חלק 26,
חלק 27, חלק 28,חלק 29,חלק 30 ,חלק 31,חלק 32,חלק 33, חלק 34,חלק 35,חלק 36,חלק 37,חלק 38,חלק 39,חלק 40,
חלק 41,חלק 42,חלק 43,חלק 44,חלק 45,
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpg?width=818&height=1604)
.jpg?width=818&height=1604)
