מהסיור מעל קווי הנסקה אנחנו נוסעים ל-לימה.
הדרך לא מעניינת במיוחד,בחלקה על כביש פאן אמריקאן.
העיר לימה נוסדה בידי הקונקיסטדור פרנסיסקו פיסארו ב-18 בינואר 1535 בשם "עיר המלכים” של
“פרו האצילה מאוד, נכבדה מאוד ונאמנה מאוד" ובמפות הראשונות של פרו ניתן לראות את שמה הרשמי,
"עיר המלכים", מופיעה לצד השם "לימה".
העיר הפכה למרכז החשוב ביותר של האימפריה הספרדית באמריקה הדרומית, שנקראה החל משנת 1529,
מלכות המשנה של קסטיליה החדשה. בשנת 1537 העניק קרלוס החמישי לעיר את שלט האצולה שלה.
בשנת 1543 נוסדה האודיינסייה המלכותית של לימה והעיר הוכרזה כבירתה של מלכות המשנה של פרו.
כתוצאה מהכרזה זו הגיע שנה לאחר מכן ב - 1544 המשנה למלך הראשון, בלאסקו נונייס דה ולה (Núñez de Vela) שקבע את מושבו בביתו של פיסארו והחל במלאכת הרגעת המחנות הניצים.
עושרה של אימפריית האינקה הגיע דרך נמל העיר (כיום קייאו), מה שהביא לשגשוג החברה המקומית.
המקום בו עצרנו לארוחת צהרים,לא משהו, המזון שהוגש לנו היה בופה שהיה קר כי לא חיממו את האוכל.
כמות האוכל שהייתה בכל מגש הייתה קטנה מאוד ולא הספיקה לכולם. ואנחנו לא ממלאי צלחות.
שלא לדבר על הטעם. הנוף היפה לא מצדיק תשלום גדול ובוודאי לא להישאר רעבים.
פעם שנייה עצרנו במקום העונה לשם – ASIA, מחוז אסיה שהוא אחד מ -16 האזורים המרכיבים
את פרו במחוז Cañete. המקום נמצא כשעה נסיעה מלימה. החופים במקום מזמינים את הפרואנים לנופש בקיץ.
במקום – מרכול קטן שהשרותים בו אינם נגישים. ללא מוטות אחיזה.
חלק לא יכלו להשתמש בהם כי לא יכלו להיכנס. בתקווה שיתוקן.
הגענו ל- לימה בערב.
לאחר התמקמות בחדרים במלון DAZZLER בו שהינו ביום הראשון. ניגשנו לארוחת ערב עם קבלת שבת.
בזמן זה הביאו לנו חזרה את המזוודות שהשארנו למשמרת לחדרים. על המלון והנגישות בו עיינו כאן.
בתשע בבוקר אנחנו יוצאים לטיול בעיר עם מדריכה פרואנית נחמדה ששמה רות.
בדרכנו לכיכר המרכזית של העיר,המדריכה מספרת על לימה ומה נראה בדרך.
לימה היא הבירה של פרו. מתגוררים בה כ-8.5 מיליון תושבים - כשליש מכמות התושבים בפרו.
היא נחשבת לאחת מהערים הגדולות בדרום אמריקה. לימה מציעה מגוון רחב של פעילויות,מסעדות,מועדוני לילה,
שווקים רבים,מוזאונים ואתרים נוספים. כל החברות הגדולות מרוכזות בלימה.
ישנם בלימה אזורים יפים מאוד ומצד שני,יש בלימה גם צדדים לא יפים.
העיר לא נקייה. צפיפות האוכלוסין גבוהה. המוני עניים מגיעים ל-לימה מכפרים נידחים ועיירות עניות כדי לנסות
לשפר את מזלם.
חשוב לדעת
במקומות רבים בעיר לא מומלץ להסתובב לבד או בכלל.
בלימה יש פשע. לצידו , חוסר בטחון בשונה משאר פרו. ישנם הרבה אזורים בטוחים!
לימה מכוסה בערפל שמסתיר את השמש בחופים היפים שלה.
העננים האפורים הופכים את החופים היפים לחסרי ערך כלכלי. למרות שמתקיימת בהם פעילות אקסטרים.
כל זה לא מונע מישראלים להסתובב בשכונת מיראפלורס היוקרתית והמטופחת שנראית ממש כמו שכונה ארופאית.
במרכז לימה יש פירמידה גדולה Wak'a Pukllana בשפת בקצ'ואה wak'a =אלוהים המקומי המגן,
מקום קדוש pukllana . זו פירמידת חימר שממוקמת ברובע Miraflores. היא בנויה משבע פלטפורמות.
היא שימשה כמרכז טקסי חשוב לקידום תרבות לימה,חברה שהתפתחה בחוף המרכזי הפרואני בין השנים
200 לספירה ו -700 לספירה. הפירמידה שמשה להבעת כח ויכולת דתית.
המבנה מוקף בכיכר מרכזית, שתחומה בגבולות חיצוניים על ידי קיר מובנה גדול וחלוקתו לשני חלקים נפרדים.
בחלק אחד היו ספסלים לעדות,בורות עמוקים ששמשו למנחות דגים ויצורים ימיים אחרים שמטרתם הייתה להשיג
את אמונם של האלים. החלק השני הוא שטח מנהלי. אזור זה מכיל מבנים וצריפי בוץ קטנים שונים עשויים
Adobe עם כמה קירות ארוכים שמשמשים כחצרות ומרפסות של המתחם שגודלו מעל 500 מ' אורך,
רוחבו 100 מ' וגובהו 22 מ'.
החזית לרחוב.
הפירמידות בפנים, זכויות לצילום זה כאן. ראינו את הפירמידות רק מבחוץ.
אין חניה במקום.
שרידים אחרים שנחשפו במקום שייכים לתרבות וארי 500 AD-900 לספירה, שהייתה לה השפעה ישירה
על החברה והתרבות בלימה כלפי הקצוות בתקופה זו.
מעניינים במיוחד הם השרידים "סניור דה לוס Unkus",זה הוא הקבר הראשון בתוך המרכז הטקסי שתגלה
שלם לחלוטין. קבר זה מכיל שלושה אנשים שקבורים בתכריכים בנפרד.
מהפירמידות אנחנו ממשיכים לרחובות במעלה ההר. בחלקם עצי זית עתיקים מאוד. בחלקם עצים אחרים.
העץ היפהפה - אפריקן טוליפ.
יש פריחה הרבה בוגונביליות בצבעים שונים למרות שבמקום אין גשם,אולי 2 מ”מ גשם בשנה.
ישנם כאן אזורים בהם מתגוררים עשירים וכל בית ערכו כ-4 מליון דולר ויותר.
לצד בתי העשירים יש פחונים עלובים בהם גרים עניי המקום. “מסגרת פח” שלא ראויה למגורי אדם.
יש אזורים בסגנון ספרדי, וישנם אחרים.
ברחובות לימה, הנוף משתנה כל הזמן,
זכויות למפת לימה לגוגל כאן
ניווט בלימה מסובך וקשה בגלל אופיה של העיר.
רב בתי המלון והמסעדות הטובות רחוקים ממרכז העיר. התנועה בעיר כבדה.
מוניות אינן מוסדרות, זהירות מתבקשת. הנהג חופשי לחייב כל מה שהוא חושב שהוא יכול לקבל ללא מטרים,
אין חוקים,ואף אחד לא עונה. שוק חופשי. ישנם סיפורים על גניבה ואפילו פשע אלים מדי פעם במוניות רשומות.
להזמין מונית רשמית רק מחברה רשומה במלון או מסעדה. במיוחד בלילה.
הנהגים לעתים קרובות מאוד לא יודעים לאן הם נוסעים.
אוטובוס הוא אמצעי זול לתחבורה בעיר. מערכת האוטובוסים טובה. יש הרבה תחנות,קחו בחשבון שטיולים
לפרוורים החיצוניים ולמרכז העיר, יכולים להיות איטיים למדי.
רוצים לרדת,לצעוק באחה (יורד) או Esquina = בפינה .
הבסיליקה של לימה
The Basilica Cathedral of Lima או הקתדרלת בסיליקה לימה היא קתדרלה קתולית.
ממוקמת בפלאזה מאיור. הבנייה החלה בשנת 1535. הבניין עבר שחזורים רבים מאז.
הקתדראלה שומרת על המבנה והחזית הקולוניאליית שלה. מוקדשת ל-סנט ג'ון,השליח המבשר.
קבורים בקתדרלה, פרנסיסקו פיסארו, Francisco Becerra, Jerónimo de Loayza, עוד.
אדריכל הוא Francisco Becerra.
קבלנו רשות לצלם ללא פלש.
יש כאן מספר סגנונות אדריכלות. אדריכלות הרנסאנס,אדריכלות נאו-קלאסית ואדריכלות גותית.
ברוב קתדרלות יש בחזית הקדמית שלושה פתחים גדולים.
התקרה המיוחדת
הציורים על הקירות והתקרה מרשימים. כל הציורים שישנם במקום הם עבודת יד ומאחורי כל ציור יש סיפור.
הסיפורים סייעו לתקשר בין הקיצואה לאחרים.
השער הראשי או המרכזי נקרא "דלת סליחה". מעל הפתח יש חותם הפרואני.
שני המגדלים הגבוהים עם צריח של צפחה, הם הניאו-קלסיים עם השפעות סגנוניות של בית הספר "אל אסקוריאל".
ישנם 14 קפלות צדדיות, שאחת מהם נקראת Calle de Judíos (רחוב היהודים) ושניה Naranjos los Patio de
(הכיכר של עצי התפוז שמחוברת אל הקתדרלה).
בחלק האחורי יש שתי כניסות סנטה אפולוניה וסן קריסטובל.
המקום נגיש ברובו.
ליד הקתדרלה נמצא את Sagrario Parroquia אחד המרכזים הוותיקים בלימה וארמון הארכיבישוף.
בתוך הקתדראלה לאורך המעברים יש אוסף ציורים גדולים של ויה Crucis "דרך הצלב".
האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר בקתדרלה זו בשתי הזדמנויות, בשנת 1985 1988.
החצר
שעות הפתיחה – כל יום בין 9:00-18:00, מומלץ לקחת הדרכה.
יש במקום ספרייה בה 20,000 ספרים מקוריים עתיקים. לא רחוק משם נמצא את מגורי הנשיא.
זו הכיכר הכי חשובה בפרו. רחבת הפלזה דה ארמס היפה.
המזרקה בפלאזה מאיור.
מתכוננים לחג המולד.
כנסיית סן-פרנסיסקו Convento y Museo de San Francisco היא מבנה צהוב-לבן ענק מהמאה ה-17,בפסגתו שני צריחי אבן זהים. המבנה שרד את רעידת האדמה הגדולה שפקדה את לימה ב-1746 הוא דוגמא לבנייה בעיר בתקופה הקולוניאלית. פנים המבנה מרוצף כולו באריחי קרמיקה שהובאו במיוחד מסביליה ותקרת העץ מלאה בגילופים בסגנון מאורי,שחזורים של היצירה המקורית, משנת 1625.
מוקד המשיכה העיקרי של הכנסייה הן הקטקומבות שאפשר לבקר בהן. במקום קבורים יותר משבעים אלף איש
בקומות. אחד המוצגים המוזרים ביותר הוא באר מרוצפת כולה בגולגלות ועצמות שמסודרות בצורת עיגול מושלם.
סיור בכנסייה נמשך כשעה וחצי.
במעבר השמאלי, בקפלה הראשונה ניתן לראות תמונה יפה של - אספרנסה נואסטרה סניורה דה, החולש על האירועים במהלך Cuaresm ובשבוע הקדוש. במהלך השיקום אחרון, תמונות עתיקות שנמצאו בקפלה שוקמו ומוצגות לציבור.
הקפלה השניה היא סגרדה פמיליה לה קפילה דה (קפלה של המשפחה הקדושה), בה דמויות של ישו, מרים ויוסף.
היו במקום חמש רעידות אדמה, חלק מהבזיליקה נשמר ושוקם. יש במקום גן ורדים שמעליו נמצאים מגורי
הצלינים שבאו ללימה כדי ללמוד את התרבות המזון ואחרים.
Palacio de Gobierno משכנו של נשיא פרו
הארמון יפה מאוד וסגור מסביב בגדר מתכת יפה.
מידי יום נערך במקום טקס החלפת משמרות על פי כל כללי הטקס.
הטקס נערך בצהרים והקהל הרב מציץ מבעד לגדר. התזמורת מנגנת ממיטבה.
יש אפשרות לבקר בתוך הארמון בתאום של 48 שעות מראש במודיעין שנמצא במקום.
לקח כ-30 שנה לשחזר את ההרס שהותירו רעידות האדמה.
הטקס לוקח כשעה. התרשמנו כרבע שעה והמשכנו בדרכנו.
כרכרות ממתינות לתיירים.
יש באזור רחובות שונים לקניות, רחוב לנעלי גברים, רחוב לנעלי נשים, רחוב לבגדי נשים או גברים ועוד,
רבים מגיעים ל- לימה לקנות בעיקר בתקופת החגים.
אנחנו עוזבים את האזור ועולים במעלה ההר ל-לימה החדשה.
המשך יבוא
חלק 1,חלק 2,חלק 3,חלק 4,חלק 5,חלק 6,חלק 7,חלק 8,חלק 9,חלק 10,
