ברבורי בר
סוסים רועים באחו
סלעי בזלת בנהר
השמים מתבהרים
עוד מעט על מיוואטן MY
VATAN
הזכויות שמורות לאתר גוגל מפה אינטראקטיבית לנוחיותכם.אגם מיוואטאן הוא אחד מאתרי הטבע המפורסמים ביותר באיסלנד. בשל מיקומו,נחשב האזור למקום היבש ביותר באיסלנד.
באזור פעילות וולקנית עשירה מעיינות טרמיים ובוץ רותח שמבעבעים "מריחים" את הסביבה.
איך נוצר האגם, שלטים עם הסברים וציורים נמצאים בכניסה לאתר. "הסלעים נוצרו לפני כ-2,000 שנה בעקבות התפרצותם של הרי הגעש שבסביבה. ההרים פלטו זרמי לבה גדולים, שיצרו אגם לבה ובריכה בה התערבלו גם סלעי לבה אדומים. אט-אט התקררו קטעי אגם ותוך כדי תהליך ההצטננות התגבשו עמודים בצורות שונות. התרוקנות פתאומית של האגם הותירה את מגדלי הלבה משוני הצורה.
באגם לועות מדומים שנוצרו כתוצאה מהתפוצצות גזים כאשר לבה רותחת כיסתה את האגם. זו מיני תצורות וולקניות, בה סדקי לבה המעלים עשן, ושדה לבה עצום שהתפרץ זה לא מכבר .
האגם ממוקם באזור געשי פעיל בצפון איסלנד והמשמש בית גידול טבעי מיוחד במינו לציפרי ועופות מים. האגם המיוחד נוצר בשל פעילות געשית לפני 2300 שנה.
50 איים נמצאים באגם והוא מהווה מקום קינון אידיאלי לעשרות אלפי עופות בני מינים רבים, בעיקר ברווזים.ברבורים,שחפים ומה לא בעצם.
ההכרה בייחודו של האזור הביאה את ממשלת איסלנד להכריז על סביבות אגם מיוואט כאזור שימור מיוחד.
מספר ימי הגשם השנתי כאן הוא הנמוך באי ולכן זהו מקום אהוב לחופשה.
האיסלנדים לא יושבים בשקט.
לא רחוק מימת מייווטן, בשדה הגיאותרמי של הרי קרפלה קדחו האיסלנדים לעומק שני ק"מ כדי להפיק קיטור בטמפרטורה של 360 מעלות צלזיוס ולייצר 170 ג`יגה ואט. כך גם בנסג`ווליר (Nesjavellir)
יש שדה גיאותרמי, שבו בריכות בוץ מבעבעות וריכוזי גז וגופרית (סולפוטרים) גבוהים.
שדה הלבה דימובורגיר
פרושו המבצר השחור או הערים השחורות בשל צורות הנוף המיוחדות כתוצאה מפעילות געשית. במקום הר הגעש הוורפז`אל אשר נוצר לפני 2500 שנים וקוטר הלוע שלו משתרע על קילומטר אחד ובעומק של 140 מ`.
בדימובורגיר (Dimmuborgir) נראים סלעי לבה בצורות הנותנות לדמיון לעבוד שעות נוספות. סלעי הבזלת נראים כמפלצות.
יש ביניהם כמנהגי המקום שמות כמו אינדיאני עם אף שבור, זוגות מתנשקים ב"ארמון המלכים",טרולים, נשר, ארנבת, נשיקה אסקימוסית ועוד. מאוד יצירתי. קיימת אפשרות הליכה במערכת שבילים נוחים ומסודרים שנבנו בין הגאיות והעמקים הקטנים שנפערו באזור.
עברנו בדרכנו ליד נהר לקסה (Laxa). ראינו אותו בזרימתו וראינו דייג
המשכנו לסקוטוסטדיר (Skutustadir), שם נמצאים ה"לועות המדומים". "הלועות המדומים"
נוצרו, כשלבה שהתפרצה משני הרי געש ונשפכה לאגם, כלאה בתוכה מים רותחים ואלה התפרצו דרכה ויצרו חרוטים בגדלים שונים. הלועות נקראים `מדומים` כי עד כה לא התפרץ מהם דבר.
השדה הגיאותרמי בנסג`ווליר אחראי על אספקה תמידית של מים חמים לבירה רייקיאוויק 78 אחוז מבתי המדינה, שנהנים מאספקת אנרגיה זולה, הנקייה לחלוטין מזיהום אוויר.
המים החמים מובלים דרך צינורות גדולים למכלי ענק בפאתי העיר, ומשם יוצאת אספקת המים לבתים. בסמוך למכלים נפתחו בית קפה נעימים וחמים.
המקום משמש מרכז למידה למדענים מכל העולם.
הר הגעש הוורפג`ייל,
גובהו 425 מטר והוא בולט על רקע האגם.
יש הרבה מסלולי הליכה מסביב למיוואטן. אחד מהם מוביל אל הר הגעש הוורפג`ייל. המסלול מגיע לפיסגת לוע ההר, שממנו נהנים מנוף מדהים. שביל אחר מוביל למערה שנמצאת בשבר שנוצר.
עוד הר הוא גרג`וטאג`גה. אותם ראינו מקרוב לא טיפסנו בהעדר נגישות.בשדה הלבה של קרפלה.סיפר לנו המדריך המקומי יש המערה לא גדולה, שמלאה במים חמים, מערה שהפכה ליעד מבוקש עבור אוהבי הרחצה. אפשר לרדת לבריכה בסולם, אך טמפרטורת המים היא לפחות 50 מעלות צלסיוס, בעקבות ההתפרצות האחרונה של הר הגעש. Grjotagja
האדמה פולטת עשן
בהתחלה הקרקע מבעבעת, המים רותחים וקיטור גופריתי פורץ דרך השברים, הסדקים והסלעים החמים. הגופרית אוכלת את הסלע שהופך לצהוב. ממשיכים ומבינים פתאום את גודל שדה הלבה, שזרמה פה בהתפרצות האחרונה. כל השדה עדיין מעלה אדים ויש המון חורים שמהם יוצא עשן. בעצם, עשן יש בכל מקום. כל האדמה רותחת והמרחק שאליו מגיעה הלבה הוא של קילומטרים רבים
טיילנו בין הסלעים וגילינו שמתחת לרגלינו הקרקע רוחשת וגועשת כל הזמן המגמה רועשת מתחת לכל. לדעת שההר הזה צפוי להתפרץ שוב ואיש לא יודע מתי. יכול להיות בעוד שעה שנה או יותר.
בועות הבוץ מבעבעות וריח הגפרית נישא באויר. לא נורא
תודה לאישור פרסום,תבינו שאפשרי להסתובב שם גם בכסא גלגלים .
הקיטור ממעבה האדמה
לא טעות, הנוף משתנה כל הזמן
MYVATAN
העמודים הצהובים הם סימוני דרך לרכבים ולסוסים שעוברים בדרך.
גולת הכותרת הוא
שדה הלבה הגדול הוא משם נוסעים ל- Leirhnjukur, זהו אזור וולקני פעיל שנמשך בהמשך הכביש, לפני "ויטי". ממגרש החנייה יוצא שביל לאזור הליכה של 20 דקות. כאן אפשר לראות את משטחי הלבה ולאמוד לאיזו התפרצות הם שייכים זאת שלפני 2,000 שנה, זאת שלפני 200 שנה או זאת שלפני 20 שנה. ההבדל הוא בכמות הצמחייה עליהם – הוותיקים כבר העלו צמחייה נמוכה, אלה שלפני 200 שנה כבר מעלים טחב והחדשים עדיין שחורים ועירומים לגמרי.
משם נסענו לאזור הקרפלה. עברנו דרך תחנת הכח הגאותרמית לייצור חשמל שכמעט הושמדה בהתפרצות האחרונה שהיתה פה בשנים 1975-1984. התחנה מייצרת כוח ע"י סחיטת קיטור תת קרקעי.
בדרך נראים הצינורות שמזרימים את מי המעיינות החמים אל היישובים שסביב האגם. בקצה כביש הגישה נמצא הוויטי
( Viti= "גיהנום"). זהו לוע הר געש שבתוכו אגם כחול. קוטרו הוא 320 מ`. יש שביל מוביל אל תצפית ללוע. כמובן שעבורינו לא נגיש.
המשך יבוא
חלק ראשון,חלק שני,חלק שלישי,חלק 4,חלק 5,חלק 6,חלק 7,חלק 8,חלק 9,חלק 10,חלק 11