יפן חלק 13 2-15-2015 הדרך לטאקימה ,טיול נגיש,

הדרך מרשימה בצבעוניותה.

היחס המיוחד של היפנים אל העצים מגיע לשיאו בפריחת הדובדבן או פריחת הסאקורה מהווה ביטוי מושלם של היחס
האישי של כל יפני אל העץ ופריחתו. הפריחה מסמלת יופי,התחדשות ועצמה. ומנגד,היא עדות לכך שהחיים הם זמניים.
פריחת הדובדבן,מציינת את תחילת האביב,והפכה לאחד האירועים החשובים ביותר בלוח השנה היפני.
ביפן יש כמה אזורי אקלים, פריחה מפוזרת על תקופה בת שבועות אחדים, והמטייל מדרום לצפון יכול לנוע
 במקביל לפריחה. מפת הפריחה כאן

הזן האהוב ביותר של הדובדבן ביפן הוא ה"סומיי יושינו". פרחיו כמעט לגמרי לבנים,הפרחים פורחים ונושרים לפני שהעלים יוצאים. לכן העצים נראים כמעט לבנים לגמרי מהצמרת מטה. ישנם הרבה מאוד סוגים של עצי דובדבן.

"יאמה סאקורה" -דובדבן ההרים, "יאה סאקורה" ו"שידארה סאקורה". ל"יאה סאקורה" בעל פרחים גדולים ועבים עם
 אבקנים ורודים עשירים. ל"שידארה סאקורה", או "הדובדבן המתייפח" ועוד.

כל שנה, עוקבים היפנים אחר תחזית פריחת הדובדבן. היא מתחילה באוקינאווה בפברואר ובדרך כלל מגיעה לקיוטו וטוקיו
 לקראת סוף חודש מרץ או תחילת חודש אפריל. אז היא ממשיכה צפונה, ומגיעה להוקאידו כמה שבועות מאוחר יותר.

פרח הדובדבן הפך במרוצת הדורות לשם "יפן" ובמידת מה גם לסמלה של המדינה. לא רק סמל לאומי,אלא גם סמל תרבותי.
 כך למשל, התנועה המהפכנית שבצעה כמה ניסיונות הפיכה ביפן, בשנות ה-20 וה-30, כינתה את עצמה "אגודת פרחי הדובדבן".

כבר במאה השמינית הפכה הצפייה בפריחת הדובדבן לדבר האהוב על בני האצולה עוד בתקופה הקלאסית "תקופת טוֹקוֹגָאוָוה"
ששלטה אז ביפן.
פריחת הסקורה מופיעה ביצירות ספרותיות. בציורים בני התקופה מתוארים היפנים כשהם סועדים את לבם,מנגנים בשָמִיסֵן (כלי פריטה בעל שלושה מיתרים), אל מול הפריחה.
פריחת הדובדבן איננה רק מצב של פריחת הטבע אלא גם מצב רוחני. היפנים לוקחים חופש ויוצאים אל הטבע,גם אם זה לגן
 מתחת לבית. הם שמים שמיכה / אחר על האדמה,פותחים צידניות,סועדים את לבם מכל טוב ושותים סאקֶה (שיכר אורז).
 לא ראינו את פריחת הדובדבן אבל כן ראינו את השלכת הצבעונית במיטבה.

​

אחרי סיבוב בנגויה אנחנו עוצרים להתרעננות במקום מוכר לנו מהטיול הקודם. המקום השתנה מעט לטובה.
 יש לנו כחצי שעה לקנות שתייה כריכים או אחר.

ביקור ראשון בשרותים המבריקים שמקבלים את פנינו :)

בחנויות, מזכרות מכל סוג שתרצו מונחות בסדר מופתי ואסתטי.

תמצאו כאן כמעט כל מה שאתם עשויים להזדקק לו בדרך.


 סוכריות של פעם.



 ארוחות מוכנות לרוב, רק לפתוח. פירות קונים כיחידה בודדת. המחיר של הפירות יקר.

פנסים,נעלים מעטפות ומה לא בעצם.



 מגש לדוגמא למה שניתן להזמין. יש עוד דוגמאות רבות.

אנחנו מסתפקים בכריך ושתייה וחוזרים לאוטובוס להמשך הנסיעה לטאקימה.

 המדריכה מספרת שיש במקום מפעל ליצור סכום מפורסם.



לצד המנהרות יש שילוט המצביע על אורך המנהרה.

עוד פרטים מעניינים מהמדריכה.
מוזמנים לחתונה מביאים כסף במעטפה מיוחדת עשויה מנייר וואשי עם כיתוב על המעטפה. לרוב בזהב.
את המעטפה מגישים בכניסה למקום האירוע,על דלפק מיוחד לכך.
נהוג לתת שטרות במספרים אי זוגיים. מנהג שנרכש מהסינים. מקובל לתת 30,000 ין או 50,000 ין,
כל אחד לפי יכולתו ,קרבתו ורצונו.
 להלוויות מביאים מעטפות כסף שצבען שחור לבן.

 Miyagawa River

הרחובות הם שחזור של הבתים העתיקים המסורתיים. הבתים ברחובות הצרים בנויים עץ.
החנויות קטנות ויפות. הן נסגרות בשעה 6 בערב.
המסעדות נשארות פתוחות.
הסיור קצר כדי להגיע למלון ולהתארגן לפני כניסת השבת.
אנחנו עוברים את נהר Miyagawa River בו דגים בעזרת קורמורנים מחודש מאי עד חודש אוקטובר כמנהג הסיני.
יש במקום קופים רבים שמסתתרים על העצים המגוונים שיש באזור. כאן צמחה נגרות עשירה.
יש כאן הרבה אמני עץ מפורסמים.
 על פסגות הרי האלפים היפנים יש שלג.

הכנת אטריות ברחוב.



 אנחנו מגיעים למלון פלזה המיוחד. על כך ברשומה הבאה.

חלק 1, יפן חלק 2, יפן חלק 3, יפן חלק 4 ,חלק 5,חלק 6,חלק 7 , חלק 8, חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12