פרו ,טיול נגיש, 08-25.11.2016 חלק 15 פיסק

השקמנו מוקדם ויצאנו לטייל במלון המרשים aranwa vally. הטווס בצילום למעלה מטייל להנאתו חופשי לגמרי
 בדשא מסביב. 



על הדשא במלון,הדגמה של רקמה ואריגה מקומיות. המחירים לא יקרים. 

בני האינקה שלטו על שרשרת הרי האנדים. חיי היומיום שלהם התנהלו בגובה כ- 4,500 מ'. רק הרי ההימלאיה
גבוהים מהם.
 הפולחן הדתי של בני האינקה נערך בגבהים של כ- 6,600 מטרים. בעיקר בהר Llullaillaco שנמצא במחוז סלטה שבארגנטינה סמוך לגבול עם צ'ילה. זה הוא אתר הקרבן הגבוה ביותר של האינקה הידוע כיום. הדרכים אליו נבנו בהרים,במות פולחן נבנו על הפסגות,הושקע זמן רב בהובלת אדמה,סלעים עשב ועוד לגבהים קיצוניים אלו.


הטרסות

לאדם המודרני עם ציוד טיפוס מתקדם ולבוש אלפיני,קשה להתאקלם ולעבוד בתנאי הסביבה הקשים ששוררים
בגבהים אלו. קור ויובש עז,אוויר דליל לנשימה ועוד. יכולת בני האינקה לתפקד בסביבה כזו,כשהם נעולים בסנדלים
 בלבד מעוררת התפעלות עד היום. מחלת גבהים
אימפריית האינקה הייתה קרויה בפיהם של האינקה "ארץ ארבעת הרביעים". האימפריה השתרעה לאורך
כ- 4,000 ק"מ מצפון לדרום,לאורך שלשלת הרי האנדים הגבוהים.
ממערב למזרח עברה ממדבר אטקמה,שהוא המדבר היבש ביותר בעולם, אל יערות הגשם המהבילים של אמאזוניה.
נהר האנקאסמאז'ו המשמש כיום כגבול בין קולומביה לאקוודור שימש כגבול הצפוני של אימפריית האינקה,ונהר
 המַאוּלֶה המצוי דרומית לסנטיאגו דה צ'ילה בירת צ'ילה, הגבול הדרומי.

מפסגתו של Huaina Picchu ניתן לצפות במאצ'ו פיצ'ו כולה. צורתו הכללית של האתר, כפי שהיא נראית מפסגת ההר, מזכירה את צורתו של קונדור האנדים, המהווה סמל חשוב בתרבות האינקה בפרט ובתרבות הדרום אמריקאית בכלל.
בשנת 1983 הכריז אונסק"ו על מאצ'ו פיצ'ו אתר מורשת עולמית.
 אנחנו בדרך לעיירה קטנה ונחמדה פיסאק שממוקמת ב"עמק הקדוש".



פיסאק משקיפה על נהר הלוווילקמאיו אשר חוצה את העמק מאגם טיטיקקה ועד לאמזונס.
 סביב הנהר כפרים שתושבים עוסקים בחקלאות מגוונת,גידול תפוחי אדמה מזנים שונים,גידול תירס,חיטה,קינואה ועוד.


 הדרך


 הדרך



הדרך




מראה אופייני למקום הוא שני שוורים מחרס על גגות של חלק מהבתים. השוורים סמלים עושר יבולים.

היבולים הצומחים על מורדות ההרים והבתים נמצאים בגובה או בתחתית העמק בסמוך לנהר.
בתי הכפר בנויים ברובם מעצי סידר אדומים ומעצים עמידים אחרים. הבתים יפים,מקושטים בשיחים ירוקים ובפרחים, חלקם עם גגות קש ולחלקם רעפים.
 הרחוב הראשי,מוקדש ברובו לתיירים, בתים עם מרפסות קולוניאליות,חנויות בסגנון מקומי לטקסטיל,כלי נגינה,חפצי אומנות מקומיים,מפעלי אריגה קטנים,יצירת כלי קרמיקה,עץ ותכשיטי כסף.



סיבה להגעה למקום היא עתיקות מעניינות וארכיאולוגיה. העיירה עצמה שוכנת בין הרים ירוקים מלאים בטרסות.
מפיסאק ניתן לצאת ברגל ולראות את את העתיקות Valle Sagrado “העמק הקדוש”,מבנים ארכיאולוגים שמזכירים
את המאצ´ו פיצ´ו רק בקטן. בעיירה יש שוק שפועל עם אוירה אותנטית ומשתלם לכל סוגי הקניות.
המקום מפורסם במפלים שיש בו ואפשרות לסנפלינג למפלים.
פיסאק התפתחה והפכה לעיירה מלאה בתי קפה,מאפיות ועוד. האוכלוסייה מציעה קורסי יוגה ומדיטציה,ערבי ג'אם סשן ועוד. עוד מעניין לתיירים הוא הצד המיסטי שפיסאק מציעה.
 אם מדובר בטקסים של אייווסקה או ווצ'ומה שנערכים כמה פעמים בשבוע.


הנהר זורם ממזרח למערב.
בחורף,שביל החלב משתנה והילדים חשבו שבעלי חיים סודיים באים לשתות מים ממי הנהר.
במקום מגדלים ארטישוקים. דלועים,תפוחי אשמה. תפוחים, בלובריס,שזיפים גלדיולות ועוד.
 הבתים בנויים מבוץ. המדרגות מיועדות לחקלאות. את המים העבירו בדרכים שונות. 
בני האינקה בנו את הטרסות חקלאיות ב- תחכום על הגבעות התלולות. הטרסות בשימוש גם היום.

את הטרסות שנקראות פטה פטה יצרו על ידי העברת קרקע משכבת קרקע נמוכות העשירות באמצעות הידיים
לטרסות העליונות. הטרסות אפשרו ייצור ושימור עודפי מזון,יותר מאשר ניתן ליצר בגובה גבוה כל כך.
 בהתאם לגובה והטמפרטורות השונות. יצרו האינקה מיקרו-אקלים שונה בכל אחת מהטרסות. 
האינקה ניווטו בין הטרסות. בטרסות שבגבהים הגידולים היו שונים מאלו שבחלק התחתון.
כך התאפשר להם לגדל בלי שהגידולים יינזקו מהקור.

זמן בישול תפוחי האדמה, קבע אצל האינקה יחידות זמן מקובלות עד היום בכפרים.
בני האינקה למדו לצמק את תפוחי אדמה על ידי דריכה ייבוש וקפאה. כך תפוחי האדמה היו מצטמקים והיו קלים במשקל ואפשרו להעברה ממקום למקום, לשימור לתקופות ארוכות ועונות שכונות.
תפוחי אדמה אלו נקראים צ'וניוס. הם מחזיקים מעמד גם לאחר 4 שנים. בגובה 3000 מטר.
 ושייכים ל- "מאמא פאצה" = ל- אמא אדמה. 

חוקרים מאמינים כי פיסאק הגנה על הכניסה הדרומית ל"עמק הקדוש", בעוד מבצר Choquequirao הגן על הכניסה
המערבית, ומבצר Ollantaytambo על האזור הצפוני.
 פיסאק שלטה על מסלול שחיבר את אימפריית האינקה עם הגבול של יער הגשם. 



באתר היסטורי של פיסאק, הטרסות הבנויות מלמעלה למטה,על פי הזרימה של הטבע.
מעבר לחקלאות,בסלעים הגבוהים יותר ניתן לראות חורים ששימשו לקבורת מומיות. אלו נקברו בתנוחת
 ישיבה עם חפציהם לצידם. באתר נמצא גם מצפה כוכבים עתיק ושעון שמש מתקופת האינקה הקדומה.

בדרך עברנו בעיירה CALCA ע"ש הפומה שחיה כאן בעבר. בעיר זו מתקיים שוק של סחר חליפין.
כאן הילידים מחליפים ביניהם סחורות. עז בתמורה לשטיח או אחרים.
 יש במקום שוק מגוון הכולל מוצרי בד,צמר,כלי נגינה מקומיים ועוד.

המקדש של Huanca, האתר המקודש,גם הוא סמוך לכפר. הצליינים מגיעים אל המקדש כל חודש ספטמבר.
אחד הדברים המעניינים מספר המדריך שבעיר היה עץ pisonay גדול. העץ נמצא בכיכר המרכזית ונפגע בסופת רעמים 2013.
לדברי המלומד קים MacQuarrie,פאצ'אקוטי,מנהיג האינקה ,הקים מספר אחוזות מלוכה כדי להנציח ניצחונות על
קבוצות אתניות אחרות. בין אחוזות המלוכה האלה נימנו פיסאק, ניצחון על Cuyos ניצחון על Ollantaytambo וניצחון
 על Tambos ,מאצ'ו פיצ'ו וכיבוש עמק וילקבמבה.

היסטוריונים אחרים חושבים שפיסאק הוקמה כדי להגן על קוסקו מפני התקפות אפשריות של אומות שונות.
לא ידוע מתי בנו האינקה את פיסאק. סביר ביותר שנבנתה לא לפני 1440.
פרנסיסקו פיזארו והכובשים הספרדים הרסו את פיסאק ב 1530 לספירה.
 העיר המודרנית של פיסאק נבנתה בעמק ידי Viceroy טולדו במהלך 1570.

זכויות לצילום זה לויקיפדיה כאן

המשך יבוא
חלק 1,חלק 2,חלק 3,חלק 4,חלק 5,חלק 6,חלק 7,חלק 8,חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,חלק 13,חלק 14, חלק 15,