ישנן עוד שתי כנסיות קטנות מסביב לרחבה, כנסיית הנחת הגלימה וכנסיית שנים עשר השליחים.
כנסיית הנחת הגלימה כנסיית הנחת הגלימה היא כנסייה הניצבת בכיכר הקתדראלות במרכז הקרמלין. הכנסייה הוקמה בשנת 1484 על ידי בנאים כנראה מדובר באותם בנאים אשר תכננו ובנו את קתדרלת העלייה לשמים הסמוכה.
כנסיית הנחת הגלימה הכנסייה נבנתה באתר בו ניצבה כנסייה קדומה יותר שנבנתה בשנת 1451. כנסייה קדומה זו הוקמה על מנת לציין את שחרורה של העיר מוסקבה מכיבוש הטטרים, שחרור שאירע ביום חג הגלימה.
בחג הגלימה אירע נס, והטטרים נסוגו מהעיר מבלי כל סיבה כשהם משאירים אחריהם את נשקיהם והרכוש שבזזו. שמה של הכנסייה מתייחס לחג נוצרי. על פי האמונה הנוצרית, את הבאת גלימתה של מרים, אם ישו מירושלים לקונסטנטינופוליס במטרה להגן על העיר מפני אויבים במאה החמישית.
מסורת זו מספרת כי במלחמה בין האימפריה הביזנטית לבין הרוסים בשנת 860 הטביל הפטריארך של קונסטנטינופול את הגלימה בים, וזו יצרה סופה אשר הטביעה את הספינות של הפולשים.
בעקבות שריפה שפגעה בכנסיית העץ שבנה יונה, נבנתה כנסיית אבן. בכנסייה איקונוסטזיס בן ארבע רמות, שנוצר על ידי נאזארי איסטומין סאבין בשנת 1627 וכן ציורי קיר רבים מעשה ידי איוואן בוריסוב, סידור פוספיב וסימיון אברמוב, משנת 1644 . הכנסייה בנויה בסגנון רוסי ביזנטי, ולה כיפת בצל אחת.
לאחר הקמתה, שימשה הכנסייה את הפטריארך של מוסקבה. באמצע המאה ה-17 הפכה לכנסייה הפרטית של משפחת המלוכה, עד מעבר בירת המדינה ממוסקבה לסנט פטרבורג. בשנת 1737 ניזוקה הכנסייה בשריפה, אולם שוקמה זמן קצר לאחר מכן, ונבנתה מחדש. הכנסייה נפגעה שוב במהלך מהפכת אוקטובר מאש תותחים בשנת 1918, ולאחר ששוקמה הפכה למוזיאון לחפצי דת מהמאות ה-14 עד ה- 19.
מנזר העליה לשמיים אשר כונה גם מנזר סטארודביצ'י היה מנזר לנשים הממוקם במרכז הקרמלין. המנזר שימש כמקום הקבורה של הצארינות והנסיכות הגדולות של רוסיה, וכן של נשות אצולה רוסיות.
המנזר נוסד בשנת 1389. אבן הפינה של הקתדרלה של המנזר הונחה בשנת 1407.
בשנת 1415 נהרסה הקתדרלה בשריפה, ונבנתה מחדש בשנת 1467 על ידי הנסיכה מריה יארוסלאבנה, אשתו של וסילי השני.
המנזר נפגע בשריפה נוספת בשנת 1483 ונבנה מחדש בין השנים 1518 – 1519.
הקתדרלה נבנתה מחדש בין השנים 1587 – 1588. למבנה זה היו חמש כיפות. קתדראלת המלאך מיכאל ניצבה מולה, מעברה השני של כיכר איוואנובסקיה.
בקתדרלה של המנזר נקברו סופיה ויטובטובנה, רעייתו של ואסילי הראשון; סופיה פאלאולוגה, רעייתו של איוואן השלישי, כמה מנשותיו של איוואן האיום; הדוכסית הגדולה אאודוקסיה אלכסייבנה בתו של אלכסי הראשון והצארינה מריה דולגורוקבה, רעייתו הראשונה של מיכאיל הראשון. על פי המסורות הרוסית, במספר הימים שלפני חתונתו של הצאר נהגה כלתו לעתיד להתגורר במנזר.
בשנת 1634, ביוזמת הצאר מיכאיל הראשון נבנתה כנסייה חדשה עבור המנזר. בשלהי המאה ה-17 נבנה בסמוך מגדל פעמונים. בשנת 1721 שופץ המנזר ביוזמת פיוטר הגדול. המנזר שניזוק בשריפה בשנת 1737 שופץ ביוזמת אנה, קיסרית רוסיה. במהלך כיבוש מוסקבה על ידי נפוליאון בונפרטה בשנת 1812 הועברו חפצי הקודש של המנזר, ובהם האיקונין של מרים, אם ישו שצוייר בשנת 1482 לוולוגדה. בשנת 1823 הורחב מבנה המנזר,ובשלהי המאה ה-19 נבנתה כנסיית קתרינה הקדושה, בסגנון נאו-גותי בתכנונו של האדריכל קארלו רוסי. במהלך מהפכת אוקטובר נפגעו מבני המנזר מאש תותחים, ובשנת 1929 נהרס מבנה המנזר ביוזמת הממשלה הסובייטית על מנת לבנות באתר את בית הספר לפיקוד הצבא האדום. האיקונות אשר היו במנזר הועברו לגלריית טרטיאקוב ולנשקיית הקרמלין. האיקונוסטאזיס של קתדרלת העלייה הועבר לכנסיית שנים עשר השליחים הסמוכה, וקברי בני משפחת המלוכה הועברו לאגף של קתדרלת המלאך מיכאל הסמוכה.
כנסיית שנים עשר השליחים היא עוד כנסייה הממוקמת במתחם הקרמלין. הכנסייה הוקמה על ידי הפטריארך ניקון כחלק מארמון מגוריו בשנת 1653. שלוש שנים לאחר הקמתה, הוקדשה הכנסייה לשליח פיליפוס הקדוש. בשנת 1682 הוקדשה הכנסייה לשנים עשר השליחים. הכנסייה מוקמת על במה גבוהה כמו שאר הקתדרלות בכיכר הקתדרלות הסמוכה. בתחתית הבמה שני מעברים מקושתים המאפשרים מעבר בין כיכר הקתדרלות לכיכר חצר הפטריארך. לכנסייה חמש כיפות הבנויות בסגנון רוסי – ביזנטי מבנה הכנסייה ומגורי הפטריארך נפגעו מפגעי תותחים במהלך המהפכה הבולשביקית בשנת 1917. לאחר תום המהפכה שוקמה הכנסייה ונפתחה מחדש כמוזיאון לאמנות שימושית. העיטורים שהיו בכנסייה קודם למהפכה נהרסו, אולם כיום מוצג בה איקונוסטזיס שהועבר מקתדרלת העלייה בטרם זו נהרסה, וכן איקונות נוספות.
המשך יבוא
חלק 1,חלק 2, חלק 3,חלק 4, חלק5 , חלק 6 , חלק 7 ,חלק 8,חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,
חלק 13,חלק 14, חלק 15,חלק 16,