לפני שאנחנו יוצאים מפס בדרכנו לארפור, עוד מידע על העיר פס.
היהודים התיישבו בפס במאה ה – 8 עם בנייתה. בעקבות קריאתו של מולאי אידריס וקבלת קרקעות חינם. הרבה יהודים באו להתגורר בפז. המפגש עם המהגרים שהגיעו מספרד,תוניס, פרס,ארץ ישראל ועוד הביא לפריחתה של הקהילה היהודית בפס. קהילת פס שמרה על קשר מתמיד עם
קהילות יהודיות בעולם. מכאן הלמדנות בקרב תלמידי הישיבות של פס.
בפס התגוררו בלשנים כמו ר' יהודה אבן קוריש, ר' יהודה בן חיוג', דונש בן לברט וגאונים כמו ר' יצחק אלפאסי – הרי"ף, הרמב"ם, שהגיע מקורדובה שבספרד לפס בשנת 1150 וישב בפס כ –6 שנים עד שעלה לישראל.
בתקופת שלטון שושלת המווחידון על מרוקו סבלו היהודים מגזרות קשות. הרמב"ם שחי בעת ההיא בעיר,פירסם תקנות שסייעו ליהודים שהחליטו לחיות כמוסלמים למראית עין איך לשמור על יהדותם. בפס התגוררו בזמנו כ 15.000- יהודים בתקופת שלטון האידריסים. הקהילה הצטמצמה בהתאם לנסיבות. גירוש היהודים מספרד העלה את מספרם בעיר. בתקופת השלטון הצרפתי במרוקו מס היהודים בפס היה בשיאו. בגלל הביטחון הרב שהיה ליהודים בתקופה זו. במהלך המאה ה – 14 בעת שלטון המרינים,הקהילה היהודית הועברה בכח מפס אל באלי אל העיר החדשה פאס אל ג'דיד, על מנת שיהוו גורם נוסף שיעמוד לימין השולטנים. היהודים היוו גורם חשוב בכלכלת העיר. הם נהנו מחסותם של השולטנים,וניתן היה לסמוך עליהם כי יעמדו לצידם במקרה של התקוממות. בגירוש היהודים מספרד רבים הצטרפו לקהילה בפאס. כך התערבבו היהודים "החדשים "בעיר עם היהודים הוותיקים שגרו בעיר מזה דורות,ויהודים שחלקם מהרי האטלס. שתי אוכלוסיות אלו נקראו "התושבים" בפיהם של המוסלמים והיהודים. ויהודים שהגיעו מספרד כתוצאה מהגירוש נקראו "המגורשים". בין שתי האוכלוסיות של היהודים היו מתחים קשים. ברובם נבעו ממניעים כמו שונות חשיבה כלכלית ודתית.
לקח ליהודים בפאס עשרות שנים עד שהטינה והקינאה,נעלמה וההילה הפכה אחת.
יהדות ה"תושבים" לבין ה"מגורשים" אסרה על בניהם ובנותיהם להנשא שלא במסגרת הישנה.
הם לא הכירו בכשרויות של רבני ה"מגורשים" או אלה של ה"תושבים ".מרבית המחלוקות היו בעיקר דתיות . עם זאת יהדות פאס היתה קהילה מפוארת. שבנתה אנשי אקדמיה, מנהיגות, ורוח יהודית שורשית, שהקרינה לא רק על היהודים אלא גם על מרוקו כולה.
כיום גרים בפס כ- 150 יהודים, ולהם שרותים קהילתיים נרחבים. רובם הגדול של היהודים עלה לישראל בשנות החמישים והשישים, ובתי הכנסת הרבים שהושארו מאחור משמשים, היום,למכירת שטיחים ועוד. חלקם עדין פתוח.
פס נחשבת לאתר מקודש לשמירת המורשת הדתית האיסלמית והתרבותית העולמית.
סמטאותיה המפותלות,הבזארים,בתי מלאכה למוצרי אומנות מרוקנים יחודיים לפאס ,הם מיוחדים ביור. ביניהם יצור מוצרי עור וצביעת בדים ומוצרי עור,אריגת שטיחים ובדים,ייצור תלבושות מרוקניות,כלי כסף נחושת וברונזה, רהיטים ועיבודי עץ,ריקמה ועבודה בברזל. מסעדות ודוכני מזון, שווקים ובהם בשר,פירות וירקות יבשים וטריים, חמוצים מכל הסוגים והמינים המסורים כאן בדרך היצור.
השערים והחומות המקיפות את העיר העתיקה מרשימים ביותר.
העיר פס יפה ומטופחת. מלאה בשדרות דגלים ועוד. אנחנו יוצאים מכאן לארפור.
--
--
פס נחשבת לאתר מקודש לשמירת המורשת הדתית האיסלמית והתרבותית העולמית.
השערים והחומות המקיפות את העיר העתיקה מרשימים ביותר.
המשך יבוא
חלק 1,חלק 2,חלק 3,חלק 4,חלק 5,חלק 6,חלק 7,חלק 8 א' ,חלק 8 ב', חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 11 א',חלק 12,
חלק 13,חלק 14,חלק 15,
היהודים התיישבו בפס במאה ה – 8 עם בנייתה. בעקבות קריאתו של מולאי אידריס וקבלת קרקעות חינם. הרבה יהודים באו להתגורר בפז. המפגש עם המהגרים שהגיעו מספרד,תוניס, פרס,ארץ ישראל ועוד הביא לפריחתה של הקהילה היהודית בפס. קהילת פס שמרה על קשר מתמיד עם
קהילות יהודיות בעולם. מכאן הלמדנות בקרב תלמידי הישיבות של פס.
בפס התגוררו בלשנים כמו ר' יהודה אבן קוריש, ר' יהודה בן חיוג', דונש בן לברט וגאונים כמו ר' יצחק אלפאסי – הרי"ף, הרמב"ם, שהגיע מקורדובה שבספרד לפס בשנת 1150 וישב בפס כ –6 שנים עד שעלה לישראל.
בתקופת שלטון שושלת המווחידון על מרוקו סבלו היהודים מגזרות קשות. הרמב"ם שחי בעת ההיא בעיר,פירסם תקנות שסייעו ליהודים שהחליטו לחיות כמוסלמים למראית עין איך לשמור על יהדותם. בפס התגוררו בזמנו כ 15.000- יהודים בתקופת שלטון האידריסים. הקהילה הצטמצמה בהתאם לנסיבות. גירוש היהודים מספרד העלה את מספרם בעיר. בתקופת השלטון הצרפתי במרוקו מס היהודים בפס היה בשיאו. בגלל הביטחון הרב שהיה ליהודים בתקופה זו. במהלך המאה ה – 14 בעת שלטון המרינים,הקהילה היהודית הועברה בכח מפס אל באלי אל העיר החדשה פאס אל ג'דיד, על מנת שיהוו גורם נוסף שיעמוד לימין השולטנים. היהודים היוו גורם חשוב בכלכלת העיר. הם נהנו מחסותם של השולטנים,וניתן היה לסמוך עליהם כי יעמדו לצידם במקרה של התקוממות. בגירוש היהודים מספרד רבים הצטרפו לקהילה בפאס. כך התערבבו היהודים "החדשים "בעיר עם היהודים הוותיקים שגרו בעיר מזה דורות,ויהודים שחלקם מהרי האטלס. שתי אוכלוסיות אלו נקראו "התושבים" בפיהם של המוסלמים והיהודים. ויהודים שהגיעו מספרד כתוצאה מהגירוש נקראו "המגורשים". בין שתי האוכלוסיות של היהודים היו מתחים קשים. ברובם נבעו ממניעים כמו שונות חשיבה כלכלית ודתית.
לקח ליהודים בפאס עשרות שנים עד שהטינה והקינאה,נעלמה וההילה הפכה אחת.
יהדות ה"תושבים" לבין ה"מגורשים" אסרה על בניהם ובנותיהם להנשא שלא במסגרת הישנה.
הם לא הכירו בכשרויות של רבני ה"מגורשים" או אלה של ה"תושבים ".מרבית המחלוקות היו בעיקר דתיות . עם זאת יהדות פאס היתה קהילה מפוארת. שבנתה אנשי אקדמיה, מנהיגות, ורוח יהודית שורשית, שהקרינה לא רק על היהודים אלא גם על מרוקו כולה.
כיום גרים בפס כ- 150 יהודים, ולהם שרותים קהילתיים נרחבים. רובם הגדול של היהודים עלה לישראל בשנות החמישים והשישים, ובתי הכנסת הרבים שהושארו מאחור משמשים, היום,למכירת שטיחים ועוד. חלקם עדין פתוח.
פס נחשבת לאתר מקודש לשמירת המורשת הדתית האיסלמית והתרבותית העולמית.
סמטאותיה המפותלות,הבזארים,בתי מלאכה למוצרי אומנות מרוקנים יחודיים לפאס ,הם מיוחדים ביור. ביניהם יצור מוצרי עור וצביעת בדים ומוצרי עור,אריגת שטיחים ובדים,ייצור תלבושות מרוקניות,כלי כסף נחושת וברונזה, רהיטים ועיבודי עץ,ריקמה ועבודה בברזל. מסעדות ודוכני מזון, שווקים ובהם בשר,פירות וירקות יבשים וטריים, חמוצים מכל הסוגים והמינים המסורים כאן בדרך היצור.
השערים והחומות המקיפות את העיר העתיקה מרשימים ביותר.
העיר פס יפה ומטופחת. מלאה בשדרות דגלים ועוד. אנחנו יוצאים מכאן לארפור.
--
--
פס נחשבת לאתר מקודש לשמירת המורשת הדתית האיסלמית והתרבותית העולמית.
השערים והחומות המקיפות את העיר העתיקה מרשימים ביותר.
המשך יבוא
חלק 1,חלק 2,חלק 3,חלק 4,חלק 5,חלק 6,חלק 7,חלק 8 א' ,חלק 8 ב', חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 11 א',חלק 12,
חלק 13,חלק 14,חלק 15,
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpg?width=64&height=64)
.jpg?width=818&height=1604)
