טיול לדרום אמריקה , רכבת סוף העולם אושואיה 6.2.2008-29.2.2008 # דרום אמריקה #
יציאה מהמלון
EL TREN DEL FIN DEL MUNDO אושוואיה USHUAIA
טורמוסים בדרך אל הרכבת
הרכבת בנשיונאל פארק
הקטר שעובד גם היום
מעט לפני הכניסה אל הפארק הלאומי, ממתינה לנו רכבת משוחזרת
לרכבת האמיתית שהביאה את האסירים למקום עבודתם וחזרה.
הרכבת עונה לשם סוף העולם. לא פלא. מקום נידח עם תנאי מזג אויר קיצוניים ביותר כל עונות השנה. קרה,גשם,שמש לסרוגין ושלג שמכסה הכל ומקשה מאוד על החיים במקום. הקרונות סגורים כך שלא מרגישים את הקור שבחוץ. הקרונות ירוקים או אדומים,הקטר שחור או אדום או ירוק. ארובת הקיטור מצוחצחת ע"י עובדי התחנה וצבע הנחושת נראה בתוך העשן הלבן שמוציאה הארובה. גם חלונות התאים נקיים. ניתן להחתים במקום את הדרכון בחותמת "סוף העולם" .קר בחוץ, אנחנו לבושים היטב בדרכנו לפארק טיירה דה פוגו או בפי התושבים סוף העולם. ואכן אושוואיה נחשבת לעיר הדרומית ביותר בעולם למרות שקיימת עוד עירה קטנה המונה כ-2500 תושבים דרומית לאושואיה.
אנשי הרכבת, פותחים עבורינו את הדלתות הצרות,מקפלים מושב אחד. כך נכנס כסא הגלגלים אל הקרון. כולנו בפנים. הרכבת צופרת שלוש צפירות ואנחנו מתחילים לנסוע על מסילה עתיקה למחוזות מופלאים. המרחק כ-10 ק"מ.
הנוף מגוון ביותר,היער מורכב מעצים, שיחים, מטפסים ועשבונים. באיזורים מסויימים נמצא עצי אדר, עצים ירוקי עד. באיזורים הגבוהים של ההרים, בגלל הקור, הרוחות והשלגים, העצים קצרים ובעלי נטייה לגדול מסובבים. באיזורים הנמוכים העצים אינם גבוהים, אך רחבים מאוד ויוצרים יער צפוף מאוד. בגדול גובה העצים איננו עולה על 500 מטר. ספרופיטים שגדלים רק במקומות בהם אין פיח. חרציות לרוב,טורמוסים בצבעים שונים, אופיני למקום צמח העץ הסיני המיוחד. בין לבין אגמים לרוב.עולם החי מיוצג במספר רב של יונקים כמו ה-Pudu,האיל הקטן בעולם, כלבי הנהרות, ביברים, חתולים, השועל האדום, והשועל האפור שפעילים בשעות היום. אופוסום הגמדי שהוא יונק כיס קטן, והגואנאקו ממשפחת הגמלים, אחיהם של הלמה והאלפקה.
מאטה
הנהג
הרכבת בה נסענו בפארק
הוק
עולם העופות מאופיין בקונדור האנדי, בעקב שחור חזה, חוחיות, ינשופים, בזים ועקבים הברווז הצולל, מיני חוחיות, נקר מגלן-הגדול בנקרי דרום אמריקה, אווז אפור ראש ומיני ברבורים.הריאה הקטנה,מהעופות הלא עפים נמצאת בכל מקום. ארמדילו משוריין,
הפומה,הטורף הגדול של הערבות פעיל בשעות הערב. פעילים בלילות בעלי חיים ממשפחת החתולים, כגון חתול ג`פרוי וחתול הפמפס.
במקווי המים ניתן למצוא פלמינגו צ`יליאני, ברבור שחור צואר ומיני חופמים ואגמיות. בחודשי הקיץ מגיעים גם אוזים אפורי ראש ואוזי הרים.
השמים מחליפים צבעים,העננים יורדים עולים ונעלמים,השמש מציצה ונעלמת והכל משנה את הצבעים מרגע לרגע. קסם שקשה לתאר במילים.
מרחוק אנטארקטיקה
ארנבות גדולות מאוד והשורה ארוכה.
עצירה באחת התחנות
מהנסיעה
מרכז העיר מסתכם בשני רחובות צבעוניים .המלונות קטנים ונעימים, ישנם גם מלונות 5 כוכבים. הרחובות הומים בתיירים מכל העולם,בתי קפה ומסעדות. כל השירותים החיוניים נמצאים במקום כמו בנק, סניף דואר, תחנות אינטרנט ובתי מרקחת.
בעיר נמצא מוזיאון "סוף העולם" ובו אוסף של מיני ציפורים לצד תיאור ההיסטוריה של העיירה ותושביה.
עיירה זו מהווה מעגן למספר רב של ספינות המפליגות לאנטארקטיקה לצורכי דיג ותיירות. עוגנות בנמל גם ספינות מלחמה.
אושואיה היא אחת העיירות שאחוז ההתאבדות בהן הוא מהגבוהים ביותר בעולם, כנראה עקב מזג האוויר הקר וחילופי העונות הקיצוניים: בגלל הקרבה לאנטארקטיקה. הטמפרטורה בעיירה נמוכה מאוד רוב הזמן. בנוסף, בחורף ישנן בכל יממה 20 שעות חשיכה ו-4 שעות אור בלבד בקיץ המצב הפוך.מומלץ פליז, פוטר גרביים טובות ונעלים עמידות למים או מגפים. כובע לאוזנים וצעיף.
הפארק הלאומי אושוואיה הטחב שנמצא רק במקומות עם אויר נקי לגמרי
רחובות אושואיה צרים ותלולים מאוד, איכותם בנייתם גרועה, אנחנו מטפסים במעלה ההר למלון
LOS ACABOS USHUAIA ,
הנוף שנשקף מלמעלה ומכל מרפסת, מדהים, רואים מהחדר את המפרץ הענק. המזוודות מגיעות בחלקן רטובות, מה שמסביר מדוע אנשים משלמים עבור עיטוף המזוודות בניילון.
ארוחת ערב סעדנו במלון היפה.
בבוקר זריחה מוקדמת יפהפיה,
במשך הלילה ירד שלג על הפסגות.
לדברי גבריאל המדריך המקומי שחבר אלינו, נהר פיפו מתפצל. חלק מהמים מגיעים אליו מההרים ושוטפים בדרכם את המינרלים לכן צבעם השונה. הגענו לאחר נסיעה קצרה לרכבת סוף העולם, רכבת המופעלת על פחם כמו בימים הטובים, רכבת שלוקחת אותנו לטיול בן שעה בקרונות נגישים אל תוך פארק סוף העולם.
פארק טיירה דה פוגו. בפארק ארנבות מקומיות, צפרים שמקננות כאן וחוזרות לארגנטינה. צמחיה עשירה בטפילים שונים, חרציות לרוב, צמח העץ הסיני המיוחד, טורמוסים, וסוגים רבים של עצים ופרחים. ארוחת צהרים סעדנו במסעדת דגים שנמצאת ברחוב תלול. בכניסה למסעדה 4 מדרגות. כמעט עפתי מהכסא כאשר ידים בלתי מנוסות הרימו את השיפוע התלול ו-4 המדרגות. נחתנו בשלום במסעדת טובה העונה לשם דודה שרה(-:. התאוששתי מהטלטלה ואכלנו דג טרוטה מקומי עם מעט תפוחי אדמה שהגישו לצידו הקמצנים. בסיום הארוחה הורידו אותנו חזרה אל הרכב.
נסענו לשיט על מפרץ באהייה. השייט בקטאמרן לאורך 2 צידי מפרץ ביגל, 1/3 שייך לארגנטינה ו -2/3 שייכים לצילי יריבתה. כאשר צילי נמצאת בריחוק של 4 ק"מ מאושואיה ואנטארקטיקה 1000 ק"מ מאושואיה. שטנו על קטאמרן העונה לשם דודה שרה.
עוד מפגש נפלא עם הטבע . השיט לאורך תעלת ביגל. הספינות יוצאות מהעיר.על השיט המקיף שיוצא פעמיים בשבוע ואורכו כעשר שעות ויתרנו. הסתפקנו בשיט בן 4 שעות כדי לתת מבט על האיים הקטנטנים שבמרכז התעלה המאוכלסים במושבות של אריות ים , כלבי ים,קורמוראנים, ולעיתים גם פינגווינים. הקטאמרן מתקרבת בשקט לאיים מאפשרת להציץ אל תוכן.
שיט מרתק ומעניין. חזרנו מאוחר למלון לארוחת ערב.
בבוקר יוצאים לטיול אל ההרים, מזג האויר מתחלף כל חצי שעה, הנוף מהמם, בדרך עוברים ליד אגם MORADA DEL AUGILA לאחר טיול של יום שלם בפארקים צהרים במסעדה יפהפיה ביער חוזרים למלון. בדרך פסגות לבנות שמתנשאות לגובה 1,500 מטר מפני הים וחולשות על העיר סביב סביב.. זהו המקום היחידי בעולם בו ניתן לגלוש מפסגות ההרים המושלגות תוך צפייה באוקיינוס בחורף. בשל מיקומה הייחודי, אושוויה מהווה תחנת יציאה לספינות וליאכטות בדרכן לטיול באנטארקטיקה.
בשמורת "ארץ האש", שהכניסה אליה נמצאת כ-12 קילומטר ממערב לעיר וכוללת הרים, אגמים, נהרות, יערות וקרחונים. שועלים משלושה סוגים שקשה לראות,גואנקו ועוד,בעלי כנף ופרפרים יש בשפע. השמורה ידועה גם בכמות הרבה של ביברים, אותם בוני סכרים קטנים אשר הובאו למקום מקנדה ונקלטו היטב. במקום נמצא גם קצהו הדרומי של כביש מס 3 הכביש היחיד והדרומי בעולם שמוביל ישירות לבואינוס אירס,אורכו כ- 3,242 קילומטר והנסיעה בו כמה ימים.
השמורה נחשבת לגן עדן לאוהבי ההליכה – יש מסלולים המאפשרים גישה לבעלי מגבלה בו טיילנו, צריך מעט דחיפות כאן ושם,בגדול ניתן להסתדר. יש מסלולים ארוכים וקשים בהרבה, שנמשכים בין כמה שעות לכמה ימים. המסלול המומלץ ביותר הוא המסלול לפסגה, שבו נקודת תצפית מרהיבה ביופייה על תעלת ביגל ושרשרת הרי ארץ האש. בכל מקום יש פינות לקמפינג.
