דרום אמריקה חלק 3 מס 2 אושוואיה, תעלת ביגל נשיונאל פארק,טיול נגיש,

יציאה מהמלון

EL TREN DEL FIN DEL MUNDO אושוואיה USHUAIA

טורמוסים בדרך אל הרכבת

הרכבת בנשיונאל פארק




 הקטר שעובד גם היום

 מאטה


 הנהג

הרכבת בה נסענו בפארק

 הוק

 מרחוק אנטארקטיקה



 ארנבות גדולות מאוד והשורה ארוכה.

 עצירה באחת התחנות

 מהנסיעה

מרכז העיר מסתכם בשני רחובות צבעוניים .המלונות קטנים ונעימים, ישנם גם מלונות 5 כוכבים. הרחובות הומים בתיירים מכל העולם,בתי קפה ומסעדות. כל השירותים החיוניים נמצאים במקום כמו בנק, סניף דואר, תחנות אינטרנט ובתי מרקחת.

בעיר נמצא מוזיאון "סוף העולם" ובו אוסף של מיני ציפורים לצד תיאור ההיסטוריה של העיירה ותושביה.
עיירה זו מהווה מעגן למספר רב של ספינות המפליגות לאנטארקטיקה לצורכי דיג ותיירות. עוגנות בנמל גם ספינות מלחמה.
 אושואיה היא אחת העיירות שאחוז ההתאבדות בהן הוא מהגבוהים ביותר בעולם, כנראה עקב מזג האוויר הקר וחילופי העונות הקיצוניים: בגלל הקרבה לאנטארקטיקה. הטמפרטורה בעיירה נמוכה מאוד רוב הזמן. בנוסף, בחורף ישנן בכל יממה 20 שעות חשיכה ו-4 שעות אור בלבד בקיץ המצב הפוך.מומלץ פליז, פוטר גרביים טובות ונעלים עמידות למים או מגפים. כובע לאוזנים וצעיף.

הפארק הלאומי אושוואיה הטחב שנמצא רק במקומות עם אויר נקי לגמרי

רחובות אושואיה צרים ותלולים מאוד, איכותם בנייתם גרועה, אנחנו מטפסים במעלה ההר למלון
LOS ACABOS USHUAIA ,
הנוף שנשקף מלמעלה ומכל מרפסת, מדהים, רואים מהחדר את המפרץ הענק. המזוודות מגיעות בחלקן רטובות, מה שמסביר מדוע אנשים משלמים עבור עיטוף המזוודות בניילון.
 ארוחת ערב סעדנו במלון היפה.

 בבוקר זריחה מוקדמת יפהפיה,

במשך הלילה ירד שלג על הפסגות.
לדברי גבריאל המדריך המקומי שחבר אלינו, נהר פיפו מתפצל. חלק מהמים מגיעים אליו מההרים ושוטפים בדרכם את המינרלים לכן צבעם השונה. הגענו לאחר נסיעה קצרה לרכבת סוף העולם, רכבת המופעלת על פחם כמו בימים הטובים, רכבת שלוקחת אותנו לטיול בן שעה בקרונות נגישים אל תוך פארק סוף העולם.
פארק טיירה דה פוגו. בפארק ארנבות מקומיות, צפרים שמקננות כאן וחוזרות לארגנטינה. צמחיה עשירה בטפילים שונים, חרציות לרוב, צמח העץ הסיני המיוחד, טורמוסים, וסוגים רבים של עצים ופרחים. ארוחת צהרים סעדנו במסעדת דגים שנמצאת ברחוב תלול. בכניסה למסעדה 4 מדרגות. כמעט עפתי מהכסא כאשר ידים בלתי מנוסות הרימו את השיפוע התלול ו-4 המדרגות. נחתנו בשלום במסעדת טובה העונה לשם דודה שרה(-:. התאוששתי מהטלטלה ואכלנו דג טרוטה מקומי עם מעט תפוחי אדמה שהגישו לצידו הקמצנים. בסיום הארוחה הורידו אותנו חזרה אל הרכב.
 נסענו לשיט על מפרץ באהייה. השייט בקטאמרן לאורך 2 צידי מפרץ ביגל, 1/3 שייך לארגנטינה ו -2/3 שייכים לצילי יריבתה. כאשר צילי נמצאת בריחוק של 4 ק"מ מאושואיה ואנטארקטיקה 1000 ק"מ מאושואיה. שטנו על קטאמרן העונה לשם דודה שרה.
עוד מפגש נפלא עם הטבע . השיט לאורך תעלת ביגל. הספינות יוצאות מהעיר.על השיט המקיף שיוצא פעמיים בשבוע ואורכו כעשר שעות ויתרנו. הסתפקנו בשיט בן 4 שעות כדי לתת מבט על האיים הקטנטנים שבמרכז התעלה המאוכלסים במושבות של אריות ים , כלבי ים,קורמוראנים, ולעיתים גם פינגווינים. הקטאמרן מתקרבת בשקט לאיים מאפשרת להציץ אל תוכן.
 שיט מרתק ומעניין. חזרנו מאוחר למלון לארוחת ערב.

בבוקר יוצאים לטיול אל ההרים, מזג האויר מתחלף כל חצי שעה, הנוף מהמם, בדרך עוברים ליד אגם MORADA DEL AUGILA לאחר טיול של יום שלם בפארקים צהרים במסעדה יפהפיה ביער חוזרים למלון. בדרך פסגות לבנות שמתנשאות לגובה 1,500 מטר מפני הים וחולשות על העיר סביב סביב.. זהו המקום היחידי בעולם בו ניתן לגלוש מפסגות ההרים המושלגות תוך צפייה באוקיינוס בחורף. בשל מיקומה הייחודי, אושוויה מהווה תחנת יציאה לספינות וליאכטות בדרכן לטיול באנטארקטיקה.
בשמורת "ארץ האש", שהכניסה אליה נמצאת כ-12 קילומטר ממערב לעיר וכוללת הרים, אגמים, נהרות, יערות וקרחונים. שועלים משלושה סוגים שקשה לראות,גואנקו ועוד,בעלי כנף ופרפרים יש בשפע. השמורה ידועה גם בכמות הרבה של ביברים, אותם בוני סכרים קטנים אשר הובאו למקום מקנדה ונקלטו היטב. במקום נמצא גם קצהו הדרומי של כביש מס 3 הכביש היחיד והדרומי בעולם שמוביל ישירות לבואינוס אירס,אורכו כ- 3,242 קילומטר והנסיעה בו כמה ימים.
 השמורה נחשבת לגן עדן לאוהבי ההליכה – יש מסלולים המאפשרים גישה לבעלי מגבלה בו טיילנו, צריך מעט דחיפות כאן ושם,בגדול ניתן להסתדר. יש מסלולים ארוכים וקשים בהרבה, שנמשכים בין כמה שעות לכמה ימים. המסלול המומלץ ביותר הוא המסלול לפסגה, שבו נקודת תצפית מרהיבה ביופייה על תעלת ביגל ושרשרת הרי ארץ האש. בכל מקום יש פינות לקמפינג.