שעה 12 בצהרים אנחנו נוחתים בשדה התעופה של סנט פטרסבורג
רחוב מרכזי בסנט פטרסבורג
אנחנו עושים את דרכנו לאורך הרחוב הראשי והמהמם של סנט פטרסבורג בדרכנו למלון פטרו פלס שנמצא חמש דקות הליכה מ- המוזיאון המרשים הארמיטאז'.
פטרו פלס הוטל
פטרו פלס הוטל
התארגנו בחדרים ויצאנו לאכול ארוחת צהרים במסעדה איטלקית קטנה ונחמדה מול המלון סלה מוסה.
היינו רעבים כי האוכל בטיסה היה בלתי אכיל.
הארוחה כללה מכל טוב
SEA FOOD
סלט הקיסר
עוד הזמנו פוקצה עם פסטו , ציפס שתיה ,גלידה ועוד .
הכל יחד ל-4 סועדים עלה 3000 רובל כאשר 8 רובל=1 שקל.הבנו ש-100 דולר שווים 2650 רובל. ובמלון מצאנו כספומט שמחליף שטרות שונים
למטבע שרוצים, רובלים,דולרים יורו. (לא מטבעות)חזרנו למלון למנוחה קצרה.
בשעה 7 בערב יצאנו מהמלון לארוחת ערב.
מצחיק שכדי להיכנס לחדר האוכל צריך לצאת מהמלון ולהיכנס בדלת אחרת בגלל מדרגה אחת.
המנות המוכנות על השולחן מעוררות תהיות.
למנה ראשונה הגישו לנו סלט ירקות קר עם חומץ שמן ועוף בלי טעם או ריח,כמות כמו לציפורים.
מנה שניה הייתה לביבות תפוחי אדמה מתפוחי אדמה סינטטיים, טבול בשמן. כולן נשארו על הצלחות. הלחמניות שחוממו במיקרוגל נשארו בצלחת כי לא ניתן היה לאכול. כמות העוף הייתה אולי 50 גרם. לא הגזמה. רוב הארוחה נשארה
על הצלחות.
מלון ידוע ומכובד בעל 4 כוכבים. התפלאנו מאוד. מאוחר יותר התברר לנו שזול יותר וטעים יותר לאכול במסעדה.
מנה עיקרית הוגש דג בלתי מזוהה עם 3 פרחי ברוקלי שנמדדו בסרגל קטן. לצידם 3 תפוחי אדמה מיני קטנטנים.
אפשרו לנו להחליף את הדג בעוף. כמות העוף הייתה קטנה מאוד.
והטבח, כנראה מאוהב מאוד כי כמות המלח שהייתה בצלחת הייתה מוגזמת.
לקינוח קבלנו פלצינקה (בלינצ'ס) עם דבש.
גם אלו נשארו ברובם. גם הלחמניות שהוגשו היו קפואות וחוממו במיקרו. הדבר היחיד שהיה נסבל היה התה והקפיצינו למי שהזמינו. מזל שאכלנו ארוחה טובה בצהרים. רעבים יצאנו מהארוחה לטיול רגלי לאורך הרחוב המפואר.
בחוץ אור מלא והשקיעה לא נראית באופק בשעה 9 בערב לילות לבנים, אור עד 11 בלילה כמעט. פשוט תענוג לשאוף אויר צח.
טיול ברחוב בו נמצא המלון
פנינו שמאלה מהמלון לכיוון הארמיטאז', משמאל שלנו האקדמיה הימית,
הארמיטאז' בהמשך מלון אסטוריה המפורסם בו התאכסן רב המרצחים יימח שמו במלחמת העולם והלאה. אנחנו ממשיכים לכיוון הקתדראלה
המוזהבת ומשרד ההגנה ופונים שמאלה לאורך נהר ניבה שמשמש לתחבורה ימית.
ממולנו כנסיית הצריחים המוזהבים ומסביב בתי קפה מלאים בתיירים שגודשים את המקום בעונה זו.
בדרך טוליפים (צבעונים) בצבעים מקסימים שמוסיפים ליפי המקום.
חצינו את הכביש כדי לא לחזור באותה דרך. עברנו ליד הכנסייה ,משרד ההגנה. כאשר משמאלינו תערוכה של העתק של תמונות שמן
של כל השליטים כמעט . לידן ציון שם תאריך לידה ושלטון. התערוכה מקורה שלא תינזק מהגשם שפוקד את המקום.
תערוכה
תושבי המקום שמחים שישנם 6 ימי שמש בעיר כל השנה. למזלנו זכינו להם בטיול. המשך יבוא
חלק 1