טבלת התקופות השונות ששלטו ביפן
כל הזכויות שמורות לויקיפדיה כאן
תקופת יאיואי
בתחילת תקופת יאיואי Yayoi ,בערך בשנת 300 לפנה"ס ,הייתה פריחה טכנולוגיות חדשה ביפן. תרבות האורז הובאה ליפן . שמניזם, והפקת ברזל וברונזה, שהובאו בידי מהגרים מקוריאה. כלי חרס של אותה תקופה נתנו לתקופה את שמה.
עם כניסתה של החקלאות, מעמדות חברתיים התחיל להתפתח, וחל אחוד בין בעלי קרקע ועוצמה. נוסעים סינים בתקופת שושלת האן ווי דיווחו כי מלכה בשם הימיקו Himiko או פימיקו Pimiku שלטו על יפן באותה תקופה.
טכנולוגיות אלה היוו את היסודות לתרבות היפנית המסורתית שעדיין קיימת היום. האוכלוסייה גדלה והחברה נעשתה למורכבת יותר. כשהאנשים אורגים בדים, גרים בכפרי איכרים קבועים, בונים מבנים מעץ ומאבן, צוברים את הונם על ידי בעלות על קרקעות ואחסון דגן, מאלו התפתחו מעמדות חברתיים ברורים.
לאחר תקופת היאיואי, בערך ב-250 לספירה, הגיעה תקופת קופון, שהייתה מאופיינת במדינות מיליטריסטיות חזקות שמרוכזות סביב שבטים בעלי עוצמה.
בתחילת תקופת קופון Kofun(300-538), מרכז שליטה פיתח את ההפריה שנקראת תוכנית קיאני Kinai ועד כ - 400 לספירה . המדינה היתה מאוחדת כמו יאמאטו יפן עם המרכז הפוליטי והפרובינציות של מחוז יאמאטו (כיום, כמו "השלמות" של נארה הבירה העתיקה ). שמה של התקופה נשאב מהקברים הגדולים של קופון (kofun) שנבנו עבור המנהיגים הפוליטיים של אותה תקופה.
"יאמאטו" יפן המורחבת משתרעת מקיושו אל המישור Kinai , אבל עדיין לא כוללת את קאנטו, Kanto . טוהוקו והוקאידו .
הקיסר, היה השליט של יאמאטו יפן. הוא התגורר בעיר הבירה ועבר לעיתים קרובות מעיר אחת לאחרת. עם זאת, שבט Soga השתלט מהר על הכוח הפוליטי והתוצאה היא ,שרוב הקיסרים פעלו רק כסמל המדינה. והופיעו רק בטקסי שינטו.
בשל יחסי ידידות למלכות קודארה Kudara (או Paikche) על חצי האי הקוריאני, הייתה השפעה יפנית חזקה מהיבשת הגדולה.
חצר הימטו, באזור אסוקה, השתלטה על השבטים האחרים ויפן צברה הון על ידי השתלטות על קרקעות רבות. תוך שימוש במודל הסיני, היפנים פיתחו מנהל מרכזי וחצר אימפריאלית, והחברה אורגנה על פי עיסוק. רוב האנשים היו איכרים. אחרים היו דייגים, אורגים, קדרים, אומנים, ומומחים ריטואליים.
התקופה הקלאסית
ברוב שנות ההיסטוריה של יפן, הכוח האמיתי היה בידי האצולה, השוגונים, או הצבא, ולאחרונה – ראשי הממשלות.
הבודהיזם הובא ליפן בשנת 538 או 552 וקודם על ידי המעמד השליט. הנסיך שוטוקו Shotoku שדגל בכך שיש חשיבות מיוחדת בקידום רעיונות סינים.
הנסיך שוטוקו כתב את החוקה של שבע עשרה מאמרים על עקרונות מוסריים ופוליטיים.
תיאוריות של הקונפוציאניזם והטאואיזם, כמו גם מערכת הכתב הסיני הוכנסו ליפן במהלך תקופת יאמאטו.
Kamatari Nakatomi קאמטארי נאקאטומי לא התחיל בשנת 645 את עידן שבט Fujiwara פוגי יוארה. עידן שבט פוגי יווארה היה קיים עד לעלייה הצבא (הסמוראי) במאה ה -11. באותה שנה, הרפורמות של Taika התממשו. קמה ממשלה חדשה. והמודל הסיני שמש את מנהלי המערכות שהוקמו.
הרפורמה שתוכננה, חילקה את האדמה באופן שווה בין החקלאים .בכך הדגימה את מערכת המס החדשה שאומצה מסין .
ברפורמת טאיקה מ-645, היפנים הגבירו את אימוץ התרבות הסינית, וארגנו מחדש את הממשל על פי מבנה הממשל הסיני. דבר זה הכין את הדרך לדומיננטיות של הפילוסופיה הקונפוציאנית עד למאה ה-19.
בתקופת נארה,במאה ה-8 ,הופיעה לראשונה מדינה יפנית חזקה שרוכזה סביב חצר אימפריאלית בעיר הייג'ו-קיו (כיום נארה). החצר האימפריאלית לאחר מכן עברה לנגואקה ואחר כך להיאן-קיו,קיוטו של היום. מעבר המסמן את תחילת "תור הזהב" של התרבות היפנית הקלאסית הקרוי תקופת הייאן.
ימי הביניים ביפן
תקופת ימי הביניים ביפן אופיינה בעלייתו של מעמד שליט של לוחמים הקרויים "סמוראי".
בשנה 1185, הגנרל מינאמוטו יוריטומו היה הראשון לשבור את המסורת של שלטון לצד הקיסר בקיוטו, ועבר לקמאקורה הרחוקה, דרומית ליוקוהאמה של היום. לאחר מותו של יוריטומו, שבט לוחמים אחר, ההוג'ו, שלטו כנציגים של השוגון. ממשל השוגון הצליח לחסום פלישה מונגולית מקוריאה ב-1274 ו-1281. לאחר תקופה זו, הייתה תקופה של מחנות יריבים שלחמו זה בזה וגרמו לסבל רב, תקופה הקרויה "המדינות הלוחמות" או סנגוקו.
במאה ה-16, סוחרים ומיסיונרים פורטוגלים הגיעו ליפן בפעם הראשונה, כשהם מתחילים את תקופת "ננבאן" ("ברברי דרומי") של תחלופה מסחרית ותרבותית ערה בין יפן והמערב (ואף עם סין). בערך באותו זמן, אודה נובונגה, טויוטומי הידיושי וטוקוגוואה ייאסו הצליחו לשלוט באורח חזק יותר על המדינות הלוחמות ביפן. טוקוגאווה הצליח לבסוף לאחד את הארץ כולה בכך שניצח את יריביו בקרב סקיגהארה ב-1600, כשהוא מעביר את הבירה לאדו (כיום טוקיו) והחל את שוגונת טוקוגאווה.
שוגונת טוקוגאווה, שהייתה חשדנית כלפי המסיונרים הקתולים, חסמה את כל היחסים עם אירופה חוץ מאשר מגעים מוגבלים מאוד עם סוחרים הולנדים באי המלאכותי דג'ימה. הם גם נעשו מודעים יותר למסחר עם סין, במיוחד לאחר שהמנצ'ו כבשו את סין וייסדו את שושלת המנצ'ו קינג. המנצ'ו כבשו את קוריאה ב-1637, והיפנים חששו מפני פלישה אליהם גם כן. לפיכך, המדינה נעשתה מבודדת יותר מאי-פעם. תקופת הבידוד הזו נמשכה למאתיים וחמישים שנה, תקופה הידועה כתקופת אדו, הנחשבת לשיאה של התרבות הימי-ביניימית היפנית.
התקופה המודרנית
ב-1854 הכריח הקומודור האמריקני מת'יו פרי את יפן להיפתח למערב על ידי הסכם קנגוואה. חולשת השוגון הובילה סמוראים רבים למרד, שהביא למלחמת בושין בשנים 1867 - 1868. כתוצאה מכך, השוגון התפטר והרסטורציה של מייג'י הביאה את הקיסר חזרה לשלטון. יפן אימצה מוסדות מערביים רבים בתקופת מייג'י, כולל ממשל מודרני, מערכת משפט וצבא. רפורמות אלו הפכו את האימפריה היפנית למעצמה עולמית שניצחה את סין במלחמה הסינו-יפנית ואת האימפריה הרוסית במלחמה הרוסית-יפנית. עד שנת 1910 כבר שלטה יפן על טייוואן, קוריאה, וחצי מסחלין.
מי הם השוגונות מידע כאן כל הזכויות ל- ויקיפדיה.
בהיסטוריה של יפן, המונח שוֹגוּן מתאר את משרת השליט בפועל של המדינה במרבית הזמן בין השנים 1192 ל-1868.
שוגון היה לרוב שליט צבאי, אשר שלט במדינה במקביל לשלטון הקיסר, שלרוב היה דמות ייצוגית בלבד.
המונח באקוּפוּ מילולית,( ממשלת אוהלים) הוא שמה של המפקדה המנהלית או הממשלה של השוגון. לרוב מכונה הבאקופו בשפות המערב "שוגונות". פירוש המילה שוגון ביפנית הוא: גנרל, ומשמעות המונח המלא סאי-טאישוגון הינה: "גנרליסימו (גנרל על) שהתגבר על הברברים". ביפנית של ימינו המונח שוגון עדיין מציין דרגה גבוהה בצבא היפני.
תקופת השלטון של השוגונים ביפן החלה עם תחילתה של תקופת קאמאקורה, אז ניכסה לעצמה שוגונות קאמאקורה את מרבית הסמכויות השלטוניות שהיו עד לאותו הזמן בידי החצר הקיסרית. השוגון האחרון סיים את תפקידו בשנת 1868 עם ביצוע הרסטורציה של הקיסר מייג'י - רפורמה ענפה שפתחה את יפן למערב והייתה תחילתה של הפיכת המדינה למדינה מודרנית.
בתחילת המאה ה-20 הייתה תקופה קצרה של "דמוקרטיית טיישו". מלחמת העולם הראשונה איפשרה ליפן, שלחמה בצד כוחות הברית המנצחים, להגדיל את השפעתה באסיה ואת אחזקותיה הטריטוריאליות באוקיינוס השקט. ב-1936, יפן חתמה על הסכם האנטי-קומינטרן והצטרפה לאיטליה ולגרמניה במדינות הציר. ב-1937 הביאה הפלישה היפנית למנצ'וריה למלחמת סין-יפן השנייה (1937 - 1945). ב-1941 התקיפה יפן את בסיס הצי האמריקאי בפרל הארבור, וכך נכנסה ארצות הברית למלחמת העולם.
בזמן המלחמה ברחו ליפן כ-6,000 יהודים מהאזור שהיה בשליטת ברית המועצות, וזאת כיוון שאף מדינה לא הסכימה לקלוט אותם. הנאצים שלחו ליפן את אחד מאנשי הגסטאפו כדי שישפיע על ממשלת יפן להעביר את היהודים לגרמניה, אולם ממשלת יפן סירבה לדרישה זו. היחס ליהודים ביפן בזמן המלחמה לא היה טוב, אך הם לא סבלו כמו יהדות אירופה.
לאחר קרבות רבים באוקיינוס השקט, יפן איבדה את הרווחים הטריטוריאליים הראשוניים שלה, וארצות הברית הגיעה לטווח הפצצת מטוסים מטוקיו, אוסאקה, וערים אחרות, וכן הטילה פצצות אטום על הירושימה ("ילד קטן") ונגאסקי ("איש שמן"). יפן חתמה על כניעה ללא תנאי לבעלות הברית ב-15 באוגוסט 1945 (יום VJ).
באוקינאווה. יפן אימצה חוקה פציפיסטית חדשה ב-1947 תחת רשויות הכיבוש. לאחר הכיבוש, תחת תוכנית של התפתחות תעשייתית אגרסיבית, מדיניות הגנה כלכלית, והטלת משימת ההגנה הצבאית על ארצות הברית, התל"ג של יפן זינק והיא נעשתה לאחת מהכלכלות הגדולות בעולם. ב-19 בדצמבר 1956 הפכה יפן לחברה ה-80 באומות המאוחדות. למרות קריסת מדדי המניות ב-1990, ממנה המדינה עדיין לא התאוששה לגמרי, יפן עדיין נותרת מעצמה כלכלית גלובלית ולאחרונה החלה גם להפעיל את כוחה האסטרטגי, כשהיא מסייעת (בתפקידים לא קרביים) למלחמת מפרץ, לניסיונות האו"ם לשקם את קמבודיה, ולפלישה לעיראק ב-2003.
הכיבוש האמריקאי ביפן הסתיים באופן רשמי ב-1952, אם כי עדיין נותרו כוחות אמריקאיים ביפן, במיוחד באוקינאווה. יפן אימצה חוקה פציפיסטית חדשה ב-1947 תחת רשויות הכיבוש. לאחר הכיבוש, תחת תוכנית של התפתחות תעשייתית אגרסיבית, מדיניות הגנה כלכלית, והטלת משימת ההגנה הצבאית על ארצות הברית, התל"ג של יפן זינק והיא נעשתה לאחת מהכלכלות הגדולות בעולם. ב-19 בדצמבר 1956 הפכה יפן לחברה ה-80 באומות המאוחדות. למרות קריסת מדדי המניות ב-1990, ממנה המדינה עדיין לא התאוששה לגמרי, יפן עדיין נותרת מעצמה כלכלית גלובלית ולאחרונה החלה גם להפעיל את כוחה האסטרטגי, כשהיא מסייעת (בתפקידים לא קרביים) למלחמת מפרץ, לניסיונות האו"ם לשקם את קמבודיה, ולפלישה לעיראק ב-2003.
הארמון הקיסרי
כיכר הארמון הקיסרי כפי שנקרא Imperial Palace Plaza ממוקם כיום על אתר טירת אדו לשעבר .
החומה והתעלות שמקיפות את הארמון הקיסרי האורנים בדרך.
החומות המרשימות ,ככרות רחבים בין צדו המזרחי של ארמון הקיסרי לבין בניני המשרדים Marunouchi
הרחבה בכניסה, חובה להזין מקום חניה מיוחד.
הכניסה עם העצים המרשימים
הניקיון מרשים
החומות שמקיפות את ארמון הקיסרות וגשר המעבר
ליופי אין מילים
בעברו הצפוני של הכיכר מוצבת מזרקה המנציחה את נישואי הקיסר והקיסרית
מצד דרום ניצב פסל ברונזה יפהפה של קוזונוקי מסאשיגה Kusunuki Masashiga סמוראי, נאמן לקיסר,בן המאה ה 14.
האנדרטה עלתה ממון רב, ונתרמה ע"י בעלים של מחצבות נחושת מתוך הכרת כבוד לסמוראי שמסתכל אל הארמון ביראת כבוד. הפסל הושלם ב- 1900.
הארמון הקיסרי של טוקיו נקרא "קוקיו " ונמצא בלב טוקיו.הוא משמש כמעון המגורים הרשמי של קיסר יפן.
הארמון משתרע על שטח של כ-3.41 קמ"ר ומהווה ריאה ירוקה בלבה של טוקיו. הטירה מוקפת תעלות מגן ומגדלי שמירה, וחורשות עבותות. בארמון עובדים כיום כ-1,000 עובדים ובהם טבחים, גננים, אנשי המשמר המלכותי, מוזיקאי החצר, דייגי החצר, והממונים על עצי הבונסאי ועל האורוות בין גני הארמון הנרחבים נמצא גן עם כ-350 עצי בונסאי ננסיים בני מאות שנים .אחד מהם בן 600 שנה, ואחרים בני 400 ו-250 שנה. פרט להם ישנם המון עצי אורן שחלקם בני מאות שנה.
כל האזור היה שקוע מתחת למים לפני 400 שנה,האדמה עלתה ונשאר מפרץ טוקיו.
לטירה ישנם 9 שערים מתוך 11 שהיו בפועל. דרך כל אחד מהשערים נכנסים כך. בכניסה הראשית השוגון. בשנייה האשה,
השלישית למתים, ולשאר סיבה . האבנים בכניסה הן בנות 100 שנה . את החומה מרכיבות אבני בזלת וחימר.
הדגים מעל הטירה הם סמל נגד עין הרע מפני שרפות.
ברבור במקום המרשים
טוקיו מהארמון
בארמון נערכים טקסים רשמיים, ובהם טקסי הגשת אמנת שגרירים. ניתן לבקר בגנו המזרחי של הארמון בו נמצא מוזיאון המציג את האוספים הקיסריים.
הארמון פתוח לציבור יומיים בשנה. ביום הולדתו של הקיסר (23 בדצמבר), וב-2 בינואר. אנחנו הסתפקנו ביופי החיצוני.
הטירה הוקמה במקום במאה ה-17 ושמשה כמבצרם של השוגונים לבית טוקוגאווה.
הקיסר מיג'י עבר מקיוטו לטירת אדו (לימים טוקיו) ב-1869, ומאותה עת (ועד שנת 1948) כונתה הטירה בשם "ארמון הטירה". מבנה הארמון המקורי הודגם בגני הארמון של השוגון, באזור המהווה כיום את הגן המזרחי של הארמון. הארמון נהרס בהפצצות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. הארמון הנוכחי נבנה ב-1968והוא מורכב ממבנים מודרניים רבים מחוברים . קומפלקס הארמון נבנה מפלדה במסגרת חיזוק מבני הבטון מייצור מקומי, עם שתי קומות מעל פני הקרקע וקומה אחת מתחת לפני הקרקע. הבניינים של הארמון הקיסרי נבנו על ידי חברת Takenakaבסגנון מודרניסטי ברור עם אזכורים ארכיטקטוניים יפניים כמו גדול, גמלונים ירכיים הגג,עמודים וקורות. המתחם מורכב משבע כנפיים. בסגנון מודרניסטי, עם אזכורים ארכיטקטוניים יפניים. היום מתגורר בארמון הקיסר הנוכחי ה-125 במספר בשושלת הקיסרים, אקיהיטו .
Kyūden מקבל ומחזיק הטקסים הרשמי של המדינה ותפקידים נוספים.
המשך יבוא:
ל- חלק 1
ל- חלק 2
סיוע בביטוח לאומי וזכויות בעלי מגבלה (נכים)-חינם
