הפרי פתוח עם הפולים היד גברית מכאן תוכלו ללמוד על גודל הפרי.
פול אחד לאחר שהוצא מהתרמיל , הזהב המתוק.
הפרי הירוק על הרצפה נקרא PILCHA פילצה, הוא לא למאכל, משמש ליצור עבודות יד.
קליפתו קשה מאוד. פותחים אותו בסכין שנקרא מצ'טה. משתמשים רק בפרי טוב שנפל על הרצפה.
את הרוב משאירים לטבע לעשות את שלו.
המאיה והאינקה השתמשו בו וקראו לו KACA שפרושו בשפת הילידים הוא טעים או תענוג.
גם האצטקים למדו לנטוע את הקקאו וקראו למטעים צוקולדה או צוקולטה.
דרך הייצור היא כמו שיצרו האצטקים. הם טחנו את הפולים במתחנות,הוסיפו וניל ודבש.
האתר של קאלארי כאן האצטקים היו חכמים ומכרו את הפולים. כאשר הספרדים הגיעו, הם שלמו עבור הפולים והביאו אותם לאירופה יחד עם האנגלים. בשוויץ החלו לחקור את הפולים עוד במאה ה-19. הם ידעו אין להוציא את
השומן מהקקאו שטוב ליצור קרמים שוקולד ועוד. רק אז החלו להוסיף לחומר חלב כמו שיש בשוקולד נסטלה.
שוקולד מתוצרת קאלארי נשאר גם היום שוקולד נקי.
הדבר היחידי שהתווסף הוא טעמים כמו תפוז,וניל,ג'ינג'ר,פלפל צילי ועוד. את הארגזים המלאים מכסים בעץ. יש קלסיפיקציה של הקקאו. לכל כפר מבין 25 הכפרים שמיצרים קקאו יש שם.
אין קקאו ללא רשיון. הקקאו ללא רישיון רושמים עליו תאריך, שעת ייצור, ומי הביא את הקקאו.
אין ערבוב של הקקאו אלא שהוא יבש לגמרי. הייבוש עורך 8 ימים. אין ייבוש בתנורים. החום 30 מעלות.
7 אחוז לחות בערך. לאחר כל ההליכים ממינים את הגרעינים על פי גודלם. קטן בינוני וגדול.
ככול שהגודל גדול יותר כך יקר יותר. ההפרדה חשובה מאוד . שורפים את הפולים על האש ואם אין אחדות בגודל, הפולים הקטנים נשרפים. לא ראינו את הכנת השוקולד. פרי הקקאו בשל כאשר הוא צהוב וגדול. יש סוג קטן יותר שנקרא פארטלה.
יש ביער בין עצי הקקאו הרבה מאוד צמחי מרפא. כמו סמביו שהוא מר מאוד בטעמו וטוב לסכרת,
5 כדורים של הפרי (גלעינים) מורידים את רמת הסוכר עם הפרי טרי.
כדור אחד מהפרי וניל מטפס על העץ ועוד הפרי עטוף במעין רשת. עוד פרי שלם ולידו התוכן הפנימי גם הוא לשימוש כתרופה
כל עץ הוא עולם ומלואו. הירוק הוא ג'ינג'ר
את הקקאו מנערים לפני הקטיף. אם משמיע קול רעש מסוים שאומר אם לקטוף או לא.
מה שגוזמים ביום נמכר למחרת. מכניסים את הפולים לארגז ומוכרים בליברות. 2.2 ק"ג .
יש באזור 650 חלקות, כל חלקה כ- 3 דונם. מי שרכש מתחייב לרכוש כל השנה. וחובה להזמין מראש. הביקוש גדול מינואר עד יולי מחיר ליברה הוא 45 דולר שהוא המטבע המקומי.
למגדל אצלו ביקרנו יש 4 דונם. על כל דונם 650 עצים. בין העצים גדל וניל שגם הוא מכניס לא מעט. ואגוזים שונים מהם מכינים שמן בוטנים.
"פחה טוקיה" הוא צמח ממנו בונים את הבקתות. העלים משמשים לכיסוי גגות הבקתות.
יש צמחים לחליטות ,ליצור חבלים ועוד.
המשך יבוא