זכויות למפה, לאתר זה
עדין ב-9.5.2012 ממשיכים בדרך ועוצרים בעירה באזה Baeza שנמצאת במחוז קיחוס QICHOS לארוחת צהרים. העיר נקראת על שם הנהר שעובר במקום. יש כאן הרבה מערות,מלונות ועוד. העיר מארחת בעיקר ספורט מסוגים שונים ושיט קיאקים על הנהרות הגואשים שבסביבה.
להמחשה,מפה של האזור עם הנהרות שמסביב כאשר האינקה הגיעו לאקוודור,היו כאן תושבים אחרים. מידע רב חסר לגבי השבטים שגרו במקום לפני האינקה.
מה שכן ידוע הוא שאימפריית האינקה הייתה קרויה בפיהם "ארץ ארבעת הרביעים" (טאוואנטינסויו). האימפריה של האינקה השתרעה לאורך של 4,000 ק"מ מצפון לדרום, לאורך שלשלת הרי האנדים הגבוהים. ממערב למזרח עברה ממדבר אטקמה, המדבר היבש ביותר בעולם, ליערות הגשם המהבילים של אמאזוניה. נהר האנקאסמאז'ו המשמש כיום כגבול בין קולומביה לאקוודור שימש כגבול הצפוני של אימפריית האינקה, ונהר המַאוּלֶה המצוי דרומית לסנטיאגו דה צ'ילה בירת צ'ילה, שימש כגבולה הדרומי. האינקה שלטו על שרשרת הרי האנדים, שרק הרי ההימלאיה גבוהים מהם. חיי היומיום התנהלו בגובה של 4,500 מ', ההפולחן הדתי התבצע בגבהים של עד 6,600 מ' הר ז'וז'איז'קו (Llullaillaco) הנמצא במחוז סלטה שבארגנטינה, (סמוך לגבול עם צ'ילה) והוא אתר הקורבן הגבוה ביותר של האינקה הידוע כיום. דרכים נבנו אל ההרים,במות פולחן נבנו על פסגותיהם,ולשם כך הושקע זמן רב בהובלת אדמה,סלעים ועשב לגבהים עוינים אלו. אפילו לאדם המודרני,עם ציוד הטיפוס המתקדם והלבוש האלפיני,קשה להתאקלם ולעבוד בתנאי הסביבה הקשים (קור ויובש עז,אוויר דליל לנשימה) האופייניים לגובה רב.
היכולת של האינקה לתפקד בסביבה כזו,כשהם נעולים בסנדלים בלבד,מתמיהה עד היום.
כל הזכויות לגבי האינקה והמפה שמורות לויקפדיה המפה ממחישה את המקומות בהם היו האינקה. ידוע שסמוך למאה ה- 15 חיו בשפלת החוף ארבעה שבטי ילידים שונים בעלי שפה משותפת.
דיג,ציד, חקלאות ומסחר היתה פרנסתם,הם פיתחו כישורי מסע באוקיינוס. מדי פעם פרצו מלחמות ביניהם. בסיירה חיו שישה שבטים בעיקר בעמקים הפוריים שבין שרשרות ההרים שעסקו בעיקר בחקלאות והקימו שיטות השקייה מתקדמות. בראש השבטים עמדו מנהיגים עצמאיים ששיתפו פעולה זה עם זה. קשרי מסחר התקיימו בין שבטי הרמה והשפלה. התפשטות האינקה צפונה מקוסקו נתקלה בהתנגדות של שבטי הסיירה סביב קואנקה,קיטו וקארה של ימינו. ב- 1463 כבש האינקה התשיעי את אזור הרמה של אקוודור. בנו,האינקה העשירי המשיך במסע כיבוש בשפלת החוף ומשם יצא למסע ימי,כנראה לאיי פולינזיה.
בחזרתו ניסה לשעבד את תושבי מפרץ גוּאַיַקיל,אך כשל. בנו הצליח במשימה וסיפח את כל שטחי אקוודור
על עמיה השונים,לממלכת האינקה. בתקופת האינקה בני שבט האקוודורים מתבוללים. שיטות חקלאיות והארגון החברתי של האינקה חדרו פנימה. האקוודורים שמרו על האמונות הדתיות המסורתיות שלהם ומנהגים רבים.
הילידים של אקוודור סבלו הרבה יותר מהשלטון הספרדי לעומת שלטון האינקה.
האינקה שלטו בממלכות אקוודור עד הגעתו של פרנסיסקו פיזארו ודייגו דה אלמגורו. אנחנו ממשיכים בדרכנו למחוז Antisana אנטיסינה על שם הר הגעש שנמצא במקום. גובהו 5,758 מטר. בלגונות המקיפות את ההר משתקפות פסגות הקרח שלו. באזור שרוחבו 120,000 דונם,ניתן למצוא
את השמורה שהוקמה ביולי 1993. השמורה נחשבת מסדרון בין שמורת האקולוגית של הפארק הלאומי Cayambe קוקה ו-Napo Sumaco Galeras. שלושת התחומים הללו הם התחומים החמים ביותר של אקוודור בהם מגוון ביולוגי עצום. באזור חיים קונדורים. יש לא מעט סיפורים על הפחד של התושבים שגרו במקום,וחששם מתפיסת הקונדורים הגדולים את הילדים והתינוקות. אזור סומאקו סגור לכולם. קיימים במקום מינים אנדמיים רבים.
הקרחונים הניאנדרטאלים שהיו כאן בעבר נמסו ונשארו כמה איים . האגדות מספרות שמכאן החלה האבולוציה.
ומכאן,על פי האמונה,החלו החיים. היות והחיים נוצרו כאן,המקום סגור. בדרך קנה סוכר,בננות ומה לא בעצם. אנחנו נמצאים באזור נאפה. ראו במפת גוגל בתלת מימד. אחרי נסיעה ארוכה ומרתקת
אנחנו מגיעים סוף סוף ללודג' בו נבלה כמה לילות. הבונגלוס מיוחדים,נגישים וגדולים. הנוף משכר.
הלודג' HUASQUILA הוא חלק מהשמורה. חלים עליו תנאים נוקשים מאוד של שמורות הטבע.
המשך יבוא
