8.2.2016
מול המלון אתר גלישה באוקינוס האטלנטי. אנחנו עם מעילים ובמים גולשים עם חליפות, הזוי לגמרי אולי עבורנו.
אבל לארופאיים זה מקום לספורט גלישה וריחוף כל השנה.
המדריכה מרטינה מסבירה לנו על האיים בדרך להר הגעש טיידה. מבט החוצה מהחלון, כל 20 מטר נוף אחר.
מתברר שבאי קיימים 20 סוגי חקלאות או מיקרוקוסמוס שנבנה בעצמו . בכל אזור באי אקלים שונה.
סך הכל יש באיים 7 סוגי אקלים שונים. והתושבים מרוצים ממה שיש להם. בחלקו הדרומי האי צחיח מאוד.
החלק הצפוני כולל תופעות טבע ייחודיות עליהן בהמשך. טנריף הוא האי הגדול מבין האיים.
גודלו כ-110 ק"מ והוא גם המאוכלס ביותר. האי מרוחק מאפריקה כ-500 ק"מ. האיים שייכים לספרד.
האורן הקנארי המיוחד.
הר הגעש טיידה הוא הר שכבתי פעיל. פסגתו בגובה 3,718 מטרים שהיא הנקודה הגבוהה ביותר בספרד
והנקודה הגבוהה ביותר מעל פני הים באיים שבאוקיינוס האטלנטי. גובהו של ההר אם מודדים אותו מבסיסו
בקרקעית האוקיינוס, הוא 7,500 מטרים,
בכך הוא הר הגעש השלישי בגובהו בעולם, גובה זה ממקם את טנריף במקום העשירי ברשימת האיים הגבוהים
ביותר בעולם. ההתפרצות האחרונה של ההר הייתה בשנת 1909 מלוע אל צ'יניירו שבבקע סנטיאגו שבדרום מערב ההר.
טיידה, פיקו וייאחו "פסגה עתיקה" ומונטניה בלנקה "הר לבן" יוצרים את המתחם הגעשי המרכזי של טנריף.
ההתפרצות הגעשית הגדולה הייתה לפני 170000 שנה. חלק מהשנה,כיפתו של הר טיידה מכוסה בכיפת שלג.
התושבים הראשונים של האי, הגאונצ'וס, נתנו חשיבות רבה להר טיידה והעניקו לו את שמו. לפי המסורת שלהם,
האל הרע, גואיוטה (Guayota) חטף את אל השמש, מגק (Magec) והכניס אותו לתוך הר טיידה. ואז ירדה אפלה על כל האי . והגואנצ'וס ביקשו עזרה מאצ'מאן (Achaman),האל הראשי. האל הצליח לגבור על גואיוטה, להוציא את השמש מההר
לסגור את לועו. נראה כי האגדה של הגואנצ'וס תואמת את התקופה שבה התרחשה ההתפרצות הגדולה האחרונה בהר טיידה.
ב-1798 התרחשה התפרצות גדולה בגבולות הפארק הלאומי כיום. במשך שלושה חודשים יצאו 12 מיליון מטרים מעוקבים של לבה מתוך בקע במקום הנקרא הר צ'הורה.
לנוכח ההיסטוריה הגעשית של ההר והקרבה לאוכלוסייה בת כמאה אלף תושבים המתגוררים ביישובים הסמוכים
להר גראצ'יקו,איקוד דה לוס וינוס ופוארטו דה לה קרוס ,הוא הוכרז על ידי האגודה הבינלאומית לוולקנולוגיה ולכימיה
של פנים כדור הארץ ב-1991 כאחד מ-16 הרי הגעש הפעילים,לכן ראוי למחקר מיוחד כחלק
מ"העשור הבינלאומי להפחתת אסונות הטבע" של האו"ם.
הר הגעש והאזור סביבו כלולים בפארק הלאומי טיידה, ששטחו 189 קמ"ר והוכרז אתר מורשת עולמית על ידי
אונסק"ו ב-29 ביוני 2007. זהו אחד הפארקים הלאומיים המתויירים בעולם, ובשנת 2008 ביקרו בו כ-2.8 מיליון מבקרים.
אנחנו עוברים דרך עמק אורטבה היפה,יש בו קניון המשתרע לאורך 10 ק”מ.
הפארק הלאומי טיידה הוא אתר געשי השימושי למחקרים הקשורים למאדים בשל הדמיון בין תנאי הסביבה
והתצורות הגאולוגיות. ב-2010 בדק צוות מחקר מכשיר ספקטרוסקופית ראמאן בלס קניאדס דל טיידה כהכנה
להפעלתו במסגרת משלחת בלתי מאוישת למאדים, שכינויה ExoMars, בשנים 2018-2016.
ביוני 2011 ביקר צוות של חוקרים מבריטניה בפארק על מנת לבדוק שיטה לחפש אחר חיים על המאדים ועל מנת
לחפש מקומות מתאימים לבדוק כלי רכב רובוטיים חדשים ב-2012.
באזור נמצא אחד הטלסקופים הגדולים בעולם של נאסא. המחשבה מאחוריו,התנאים באזור דומים לתנאים על המאדים.
לאתר כאן
הרבה ספורטאים אולימפיים,בעיקר רוכבי אופניים, מגיעים לאי לאימונים על הכבישים התלולים.
רואים אותם בדרכים התלולות.
האקלים באי הוא בין הטובים בעולם, ברובו הוא סוב טרופי למרות שישנם אזורים קרירים בהשפעת
האוקינוס האטלנטי. הצמחייה,ייחודית בהתאם לאזור.
קילוחי הלבה על מדרונות הר הגעש טיידה הפכו לשכבת קרקע דקה מאוד ועשירה בחומרי מזון ומינרלים
המקיימת מגוון נרחב של מיני צמחים.
מקבוצת הצמחים הווסקולריים יש בפארק 169 מינים, 58 מתוכם אנדמיים לאיים הקנריים, מתוכם 33 אנדמיים לטנריף.
מיני הצמחים האנדמיים לפארק הלאומי טיידה כוללים צמחים רבים, מידע מעניין בנושא בקישור כאן.
בפארק יש גם יותר מ-1,400 מינים מקוטלגים של חסרי חוליות. יחסית לאזור הגיאוגרפי בו נמצא הפארק,
ניתן לראות בו מינים רבים של בעלי כנף. בעלי חיים לדוגמה: סוגים שונים של יונים, נץ מצוי, עורב שחור, בז מצוי,
קנריות, ינשוף ודוכיפת.
את האי חוצה לשניים שרשרת הרים. החלק הצפוני והחלק הדרומי ממזרח למערב. מה שגורם לתופעת
טבע ייחודית באי.
העננים שמגיעים מצפון לדרום נתקלים בהרים ונשארים בחלק הצפוני . דבר שגורם לאזור להפוך לחממה
עם הרבה לחות. הלחות גבוהה מאוד והטמפרטורה סוב טרופית ומשפיעה על הצמחייה באזור.
יש כאן יערות גשם בו בזמן שהדרום מושפע ממדבר סהרה. המקום יבש יותר וטמפרטורה נוחה יותר.
עוד מיוחד לאי, כל 100 מטר קיים הפרש של מעלה אחת.
ככל שעולים למעלה טמפרטורה קרה יותר. יש שלג מעל 2000 מטר.
הפארק ליד הר טיידה
מגרש חניה גדול מאוד.
הר טיידה נראה מכל נקודה כמעט על האי.
חלק מהשכבות הצבעוניות.
הצוק המרשים שבצילום נקרא טיידה ורוקה צ'נצ'אדו (“העץ המאובן”) .
במקום יש מרכז מבקרים מאוד מיוחד, שמסביר על היווצרות המכתש הענק,סוגי הלבה והצמחייה הייחודית באזור.
הכניסה למרכז המבקרים נראית מפחידה. (קלסטרופובים שיכסו את העיניים :) .
הכניסה היא משטח זכוכית ישר עם תומכות בצדדים שממנו מגיעים אל התצוגה עצמה.
למטה מתחת לגשר החשוך,דימוי לבה רותחת והרצפה עשויה זכוכית משוריינת שנראית כמו מדרגות אבל ישרה לגמרי. (למנוע החלקה). מרגיש כמו לעבור מעל הר געש פעיל :)
הסרט על היווצרות הר טיידה המכתש ועוד שראינו,סרט ייחודי מאוד ומרתק.
הסרט מוצג על שלושה מסכים שונים ומסכם את הנושא. לא להחמיץ!
זכויות שמורות למוזיאון המיוחד הזה. הקטע שמובא כאן קצר במכוון. מטרתו,המחשה.
תבנית של הסביבה.
כאשר הגענו לאי, ראינו מלמעלה שכבת עננים דקה מאוד. למרות זאת אין במקום כמעט גשם.
המים באיים מגיעים לבתים מהתפלת מים. תודות ליצירה הישראלית :) במקביל, מתבצע איסוף מים מאוד מעניין
מעצי האורן הקנרי המיוחד.
בהר טיידה יש תופעה נדירה הנקראת בפי המקומיים "גשם אופקי".
עיבוי העננים גורם לקליטת האדים ישירות אל הצמחייה וממנה המים הופכים למי תהום,עד כדי כך
שטנריף מייצאת מים לאיים השכנים. בעליה להר יש יער עצי אורן קנארי גבוהים, צמחייה הופכת לנמוכה יותר ככל שעולים.
במעלה ההר . בגבוה הצמחים נעשים חסכניים קוצניים.
לעומת זה באי הצפוני מחטי האורן הגבוה פוגעות בעננים ושואבות מהם את הלחות,זו מטפטפת על גזע האורנים
כלפי מטה לאדמת הלבה הקשה. ליד העצים יצרו התושבים תעלות שמובילות לברכות אגירה.
המים שנאספים משמשים את התושבים. למרות הבצורת,יש מים והתושבים מתורגלים בחיסכון מים.
יש באי כמעט הכל. גידול בננות בחממות, פירות, זיתים, הדרים, ועצים אנדמיים רק למקום. מגדלים כאן דגי טרוטה.
בחלק מהאי העצים גבוהים מאוד כי שואפים לשמש,והאורן הקנארי נעלם ככל שיורדים מההר למטה.
ככל שיורדים למטה נעלמים גם השיחים.
ניתן לטפס על המצוקים בדרכים מסומנות בלבד. על הר טיידה כאן
ניתן להגיע גם לפסגת הר טיידה ברכבל. יש עלות ויש רישום מראש באתר אינטרנט מיוחד לכך.
הרישום לטיפוס לפסגת אל טיידה הוא על בסיס "כל הקודם זוכה" ואין כל דרך לעלות אל ההר אם ההרשמה סגורה.
כדאי לנסות ולהיכנס מידי יום לאתר הרישום ולראות אם מישהו במקרה ביטל את ההרשמה וניתן לתפוס את מקומו.
גם אם תצליחו להירשם, לידיעה, הרכבל מגיע עד לגובה של 200 מ' מתחת לפסגה ויש מסלול שמקיף את ההר כמעט במלואו ומאפשר לראות את כל הנוף מסביב כמעט כמו מהפסגה.
היות ורק כסא גלגלים אחד נכנס לרכבל, ויתרנו על הגעה אל פסגת ההר. היופי המיוחד מסביב. בהחלט מפצה.
עכנאי וילדפרטיי
