אנחנו נוסעים לבית הקברות היהודי השמור והמטופח.
ברשות הקהילה היו שני בתי קברות – בית הקברות ישן במלאח הישן ובית הקברות חדש בקצהו המערבי של המלאח החדש, והיא הפעילה את המוסדות היהודיים המקובלים. הקהילה החלה להצטמצם עם הגירת יהודי העיר מחוץ למרוקו במהלך המאה ה-20, והתחסלה כמעט לחלוטין לאחר שמרוקו זכתה לעצמאותה ב-1956. בשנת 1963 גרו כאן יהודים עשירים מאוד. אחרי מלחמת ששת הימים רבים עזבו אך השאירו את רכושם בידי אנשים שהיו אמינים עליהם ועלו לישראל. כיום מתגוררות במקום 50 משפחות במלאח (הרובע היהודי) החדש.
על יהודי העיר הנודעים נמנים רבים ביניהם רבי יוסף אלקובי, רבי רפאל אלקובי רבי משה בירדוגו,רבי יעקב בירדוגו, רבי חיים אבן עטר, הפייטן רבי דוד אבן חסין,רבי רפאל ברוך טולידאנו ששימש כאחרון רבני העיר וכן כראש אבות בתי הדין שמו נודע בכל העולם היהודי הרבה מעבר למרוקו, והרבנים לבית משפחות משאש וחליוה (חלואה).
חלק מהתמונות בבית הקברות ובבית הכנסת צולמו ע"י חברים שיכלו להגיע למקומות לא נגישים.
מכאן הלכנו למסעדה נחמדה לארוחה קלה, המסעדות ברובן מעוטרות בכיסאות לבושים בכיסוי מיוחד.
המסעדה
מרק חרירה
קוסקוס מקומי טאג'ין צמחוני
הלחם הטעים והמיוחד שיש במרוקו ומרק חרירה .מי שאכל ממנו נהנה מאוד.
לאחר מנוחה קצרה אנחנו נוסעים למקום יצור מקומי של הקרמיקה פסיפס ועוד.
