נרשם ב- 10-11-2013
מדריד עשירה באוצרות, אנחנו ממשיכים בסיור במדריד ועוברים אל המזרקה עם נפטון,
אל הים, רוכב על מרכבה בצורת קונכייה רתומה לשני סוסים עם זנבות דגים, על פי המיתולוגיה היא מייצגת את הסערות. נפטון מחזיק קלשון בידו השמאלי ונחש מפותל בזרועו הימנית. מזרקה זו היא אלגוריה על הצי הספרדי ששופץ והפך מודרני על ידי מלך קרלוס שלישי לשמירה והגנה על המושבות הספרדיות. נפטון הוא גם סמלה של מדריד השנייה , הכדורגל, כאשר אתלטיקו מדריד מנצחים, הם חוגגים כל טורניר במזרקה זו.
לצידי הדרך מוקמות במות – הכנות ליום קולומבוס שחל ב-12 באוקטובר. יום אמריקה או יום קולומבוס המציין את היום בו הגיעו מגלי העולמות האירופאים בראשות קולומבוס אל היבשת אמריקה. ליד המזרקה שנמצאת בשיפוץ.
המזרקה של פוסידון -נפטון
פלאזה אוריינטה ממוקמת בין הארמון המלכותי, בעל אותו השם. התיאטרון המלכותי שמשמש כיום למופעי בלט ואופרה.
בכיכר ניצב פסל הפרש הרכוב על סוס הוא פסלו של המלך קרלוס השלישי.
מנורות וגדר ארמון המלך
המלך חואן קרלוס אינו מתגורר בארמון זה אלא בארמון סרוסאלה – Palace of Zarzuela. ארמון המלך נמצא ברחוב Bailén ביילן במערב העיר משקיף ממזרח על נהר מנסאנרס Manzanares. במקום בו עומד הארמון הייתה מצודה מוסלמית מהמאה העשירית תחת שלטונו של מוחמד הראשון אמיר קורדובה.
ארמון סיבלס – בית העירייה
פוארטה דל סול Puerta del Sol הככר המרכזית במדריד. הככר נמצאת בתחילת רחוב אלקלה בחלקו המערבי.
הככר אינה מרוחקת מארמון המלך ומפלאסה מאיור. קרני השמש שחדרו לככר דרך השער המזרחי של העיר הן המקור לשמה של הככר.
הסמל המסחרי של מדריד הדוב אוכל עץ תות כבר במאה ה-17 כיכר זו הייתה חשובה מאוד במדריד.
בית הדואר שנמצא בפאתי הכיכר הפך לאבן שואבת עבור האנשים שהתכנסו בככר. או נכון יותר נקודת מפגש אולטימטיבית עבור צעירים ותיירים הגודשים את הככר שבשנים האחרונות הפכה ל-מידרחוב. הכיכר עמוסה במטיילים הפוקדים את החנויות,הקניונים ועוד שיש במקום.
תבליט בכיכר בככר זו קבועה טבלה ממנה מודדים את המרחקים בספרד.
פסלו של קרלוס השלישי בית הדואר וכיכר השעון
על קיר בית הדואר חקוקה כתובת המציינת כי במקום זה בשניים במאי 1808 התחילה התקוממות כנגד נפוליון. מאורעות חודש זה הונצחו בציוריו המפורסמים של פרנציסקו גויה ובעיקר הציור המפורסם שלו השלושה במאי בו הוא מתאר הוצאה להורג בידי כתת יורים של נידון הלבוש בחולצה לבנה.
ציור קשה לצפייה אבל חשוב.
באופן אירוני, שנתיים אחר כך בחודש מאי 1810 הפך המושג "סול דל מאיו" Sol de Mayo כמאורע המציין את תחילת ההתקוממות של הארגנטינאים והאורגוואים כנגד השלטון הספרדי בדרום אמריקה.
רחוב גראנד ויה – דרך גדולה הוא רחוב יוקרתי במרכז מדריד. הוא אחד מהרחובות העמוסים במדריד וממוקמים בו בתי מלון רבים לצד אולמות קולנוע גדולים. הוא נחשב לאחד ממוקדי הקניות המרכזיים של העיר. הרחוב ידוע באדריכלות המרשימה של רבים מהבניינים לאורכו.
בשנים האחרונות מפנים אולמות קולנוע רבים את מקומם לטובת מרכזי קניות. באמצע המאה ה-19, החליטו מהנדסי העיר כי יש צורך בדרך חדשה שתוביל מרחוב אלקלה לפלאסה דה אספניה. התוכנית הצריכה את הריסתם של מבנים רבים במרכז העיר. שנים רבות התוכנית לא אושרה. וכונתה בציניות 'גראן ויה' – דרך גדולה. התוכנית אושרה לבסוף ב-1904 וביצוע החל שנתיים מאוחר יותר.
רחוב צלה דה ויה, חלקו האחרון של הרחוב הושלם ב-1929. הרחוב החדש יצר הזדמנויות לאדריכלים שיכלו לתכנן מבנים גדולים ומודרניים לאורך הרחוב. המבנה הראשון והמפורסם מבין הרבים שנבנו לאורך הרחוב הוא בניין מטרופוליס, שבנייתו הושלמה ב-1911. מבנה מפורסם נוסף ברחוב הוא בניין טלפוניקה,
בניין טלפוניקה
חברת התקשורת הספרדית. בנייתו של בניין טלפוניקה הושלמה ב-1929, ובגובה 88 מטרים הוא היה לבניין הגבוה במדריד בזמנו.
לגראן וי,שלושה חודשים לפני שהחלה מלחמת האזרחים הספרדית אוחדו שני מקטעים ונקראו 'שדרת CNT', בהשפעה פוליטית. לאחר תחילת המלחמה שונה שם הרחוב ל'שדרת רוסיה', בשל תמיכתה של רוסיה ברפובליקה הספרדית, ומאוחר יותר שונה השם ל'שדרת ברית המועצות'. הרחוב שינה את שמו פעמים רבות עד שקבל את השם הנוכחי ב-1981 גרנד ויה .
שער הניצחון של מדריד (בספרדית Arco de la Victoria) המכונה לעתים גם שער מונקלואה,במטרה ליצור דמיון לשער אלקלה ושער טולדו, הוא שער ניצחון במדריד. השער נבנה בין השנים 1953 ו-1956 בהוראתו של הדיקטטור פרנסיסקו פרנקו, לציון ניצחונו במלחמת האזרחים הספרדית. השער ממוקם ברובע מונקלואה – ארבקה ומתנשא לגובה של כ-40 מטרים. בפנים השער נמצאות מספר תוכניות ודגם של מתחם האוניברסיטה הקומפולטנסית. השער פרי יצירתם של האדריכלים מודסטו לופז אוטרו ופסקל בראבו סנפליו והפסלים מוסס הוארטס וחוסה רמון ארגי אורטלס. על השער כתובות בלטינית.
שער אלקאלה בספרדית Puerta de Alcalá הוא אנדרטה הנמצאת בכיכר העצמאות (Plaza de la Independencia) במדריד. השער ממוקם סמוך למרכז העיר ומטרים ספורים מהכניסה הראשית לפארק בואן רטירו, על צירו של רחוב אלקלה. שמו של השער נגזר מהדרך הישנה ממדריד לעיר הסמוכה אלקלה דה אנרס. השער נבנה בשנת 1778 בהוראתו של המלך קרלוס השלישי והחליף שער קטן יותר שעמד במקום לפניו. בשנת 1823 נפגע השער מרסיסי פגזים במסגרת מלחמת האזרחים הספרדית, סימני הפגיעה נראים על השער עד היום.
שער טולדו (בספרדית: Puerta de Toledo) הוא אנדרטה במדריד. כבר במאה ה-15 ניצב בחומות העיר מדריד שער שנקרא על שמה של העיר טולדו, אליה הובילה הדרך היוצאת ממנו. בשנת 1625,כחלק מבניית חומה חדשה על ידי המלך פליפה הרביעי, נבנה שער טולדו חדש, במיקום קרוב יותר למרכז העיר מדריד. התוכנית הראשונה לבניית שער טולדו עלתה בימי שלטונו של ז'וזף בונפרטה בספרד. התוכנית מעולם לא יצאה לפועל בשל גירושם של הצרפתים. במקומה נבחר תכנון חדש של השער כאנדרטה להנצחת עלייתו בחזרה לשלטון של המלך פרננדו השביעי. השער נבנה בין השנים 1817 ו-1827,הוא עשוי לבני גרניט ומורכב מקשת מרכזית ושני שערים משניים.
המשך יבוא
חלק 1
חלק 2
חלק 3
חלק 4
חלק 5
חלק 6