# דרום אמריקה #
טיול לדרום אמריקה11 6.2.2008-29.2.2008 ברילוצ`ה, אגמים כחולים ויופי חלק 2
מפה של אזור נאואל הואפי הפארק הלאומי והשמורות
המדריך מסביר לנו שרוב האגמים באזור ברילוצ`ה ארוכים מאוד ושולחים זרועות מוזרות ומשוננות לצדדים.
כתוצאה מנסיגת הקרחונים,הפך האזור לארץ אגמים.
מכיפת הקרח הדרומית נשארו חלקים הרבה יותר גדולים.
החלק הדרומי של פטגוניה לדוגמא, מהווה את שדה הקרח השלישי בגודלו בעולם.
אזור האגמים מתחיל קצת צפונה מברילוצ`ה ויורד עד מתחת לקו רוחב 50 דרום. כל האגמים מאגם נאואל הואפי שבו היינו אתמול וצפונה, מתנקזים לאוקיינוס האטלנטי. כל האגמים מאגם מסקארדי, הנמצא דרומית לנאואל הואפי , מתנקזים לאוקיינוס השקט, חוץ מהאגמים וידמו וארגנטינו בדרום פטגוניה אשר מתנקזים לאוקיינוס האטלנטי.
האגמים הנמצאים מהצד המזרחי של הרכס מתנקזים מערבה. יש כאן תופעה מעניינת שבגלל שהמרחק מהאוקיינוס השקט קצר יותר והמתלול של הרכס לצד המערבי גדול יותר מאשר מהצד המזרחי, לנחלים המתחפרים בצד המערבי יש עוצמת זרימה מאד חזקה והם מתחפרים אחורה כל הזמן, עד שבשלב מסוים הם תפסו את הזרימה של נחלים שבמקור התנקזו מזרחה והסיתו אותה לצד השני.
ההבדל בין קו פרשת המים וקו הפסגות יצר הרבה מאד חיכוכים בין צ`ילה לארגנטינה. היום קו הגבול הוא קו הפסגות של האנדים. בזמנו, כשנקבעו הגבולות של מדינות דרום אמריקה, היה סכסוך בין צ`ילה לארגנטינה. הציליאנים רצו שקו הגבול יעבור בקו פרשת המים וע"י כך ירוויחו שטחים ואגמים נוספים. הסכסוך יושב בעזרת מיודענו פריטו מורנו. טיעונו היה שמים אפשר להטות אך הרים קשה להזיז. דעתו נתקבלה ולכן רוב האגמים הם בצד הארגנטיני.
פארק נאואל הואפי Nahuel Huapi
הפארק הוכרז כבר ב-1903 כפארק לאומי. זאת לאחר שארגנטינה זכתה בחבל ארץ מרהיב זה, הודות לעבודתו של הגיאוגרף פריטו מורנו, שמצא כי כמה אגמים באזור מתנקזים אל האוקיינוס השקט ולא אל האוקיינוס האטלנטי. לכן נקבע שהגבול הוא בקו הפסגות ולא בקו פרשת המים.
פרוש השם "נאוואל הואפי" בשפת הילידים, בני שבט המפוצ`ה Mapuche הוא "אגם אי הפומה". שטח הפארק 7,850 קמ"ר והוא כולל אגמים, נהרות, קרחונים, מפלים, יערות, ועוד. רובו מיוער בצפיפות. חיות בר כמעט ולא נראות מפחדות,
בשטח חיים איילים, שועלים כמו שועל אדום ואפור,חזירי בר ,ארנבות ועוד. עופות רואים יותר,בעיקר ברבורים, אווזים, ברווזים ,הוק, פרפרים ישנם בשפע, לעתים ניתן לראות את הקונדורים הענקיים בפסגות ההרים.
גובהו של אגם נאואל הואפי, כ- 767 מ` מעל פני הים, הוא האגם הגדול בפארק. שטחו כ- 531 קמ"ר, עומקו במספר מקומות עולה על 300 מ`. אורכו של האגם – 65 קמ"ר, רוחבו לא יותר מ- 10 ק"מ. צורתו לא סדירה. יש לנהר הרבה זרועות של מים הנראות כפיורדים. באגם, מספר איים שהגדול שבהם הוא האי ויקטוריה. מדרום לאגם שלושה אגמים נוספים ושמותיהם: Guillermo, Mascardi, Gutierrez, האגם היפה ביותר נמצא מצפון לנאואל הואפי והוא לאגו טרפול Traful, השובה את העין והלב בצבעו הכחול עמוק. והמים קרים מאוד. לא ניתן לשהות בהם יותר מ-3 דקות.
מסעדות מעולות. בנוסף לסטייקים הארגנטינאים המצוינים, זה המקום להתנסות בדגי פורל המטוגנים בחמאה, בחזיר צייד או באייל .
זכרו שאסור לדוג ללא רשיון ובחלקים רבים מותר לדוג דג אחד לאדם כדי לשמור על איזון.
הצמחיה שבדרך
צמח ה-AMNAKAI "אהבה לעולם"
אנו יורדים מהכביש לדרך עפר, דרך אגם מסקראדי .ביער פרחים צהובים גדולים הנקראים אמנקאי, "אהבת נצח", שהם הסמל המסחרי של ברילוצ`ה.
האגדה מספרת על נערה יפה מבית עני וצנוע ששמה היה אמנקאי אשר פגשה, בטיילה ביער, את בנו של ראש השבט. הם התאהבו אך הופרדו בגלל הבדלי המעמדות. יום אחד שמעה שהבחור חולה (אהבה). רוקחת העשבים הזקנה אמרה לה שרק צמח אחד שגדל הרחק בהרים יכול להבריאו. הנערה טיפסה על הר הטורנדור ומצאה את הפרח. בעת ירידתה מההר עט עליה הקונדור ובעזרת טרפיו הוציא את ליבה. הפרח נשאר זרוק וטיפות הדם טפטפו על השביל. במקום שבו טרף אותה הקונדור צמח פרח צהוב עם כתמים אדומים – האמנקאי.
מרחוק רואים את הר הקמפנירו (מגדל פעמונים) וממולו את הר הקתדרל עם השפיצים אשר נוצרו כתוצאה של בליית קרחונים. שניהם ניצבים זקופים וכאילו מדברים זה אל זה. ככל שעולים בגובה, מופיעים עצי הלנגה שהם נמוכים יותר ונשירים. ממול הרי הכרבולת
של התרנגול קרסטודה גאשו ובליבו של אגם מסקראדי, אי הלב פיוקה הואפי.
נסיעה על כביש צר בתוך הירוק והכחול מביאה אותנו למרגלות הר הקמפניירו "מגדל פעמונים" ממנו נשקף אגם ויקטוריה במלוא יופיו. מטרתנו ,לטפס ברכבל לפסגת ההר המגיעה לגובה 2500 מטרים, לתצפית מיוחדת על האזור,
ממרומי ההר נשקף נוף פנורמי של כל אגם הואפי ורכס האנדים שמעליו. 2 הנוסעים הראשונים "אנחנו" עולים על ספסל כפול כאשר סוגרים עלינו עם מגן נפילה. את כסא הגלגלים מעלים במושב הבא אחרינו כדי שנגיע למעלה והכסא יגיע גם הוא. הרכבל ואנחנו בתוכו עושים דרכונו למעלה מעל ענפי העצים והתחושה היא, שעוד רגע הרגלים שתלויות באויר יפגעו בעצים ויסחבו את הרגלים למטה.
או שהנעלים יעופו למטה.
עמוד עליו עובר הרכבל ורגלינו ממש מעל לעצים
כך אנחנו מגיעים אל ראש ההר. כל אחד והמלווה שלו. עומדים נפעמים מול הנוף שנשקף מלמעלה אל עבר האגמים. מידי פעם הרכבל נעצר כדי להעלות עוד נוסעים. החבורה שמפעילה את הרכבל מנוסה והתפעול מדוייק. בדקות שנשארים בין שמיים וארץ אנחנו מסתכלים למטה אל העצים,פרחי המנטיסה בצבעי ורוד סגול, כאשר מסביבנו אגמים והרים מושלגים. במרומי ההר, בית קפה מסעדה וחנות למזכרות זולה. לאחר שהשארנו שם כמה שטרות על מזכרות,יצאנו החוצה מהחנות ואת מי אנחנו פוגשים,
את "אצבע אלוהים"(-: כן אותו אחד מהמטוס(-: . התחמקנו וירדנו למטה ברכבל.
ממשיכים בטיול לעבר בית חרושת לקוסמטיקה שמושתת על פרחי הרוז היפ, בכניסה הגישו לנו תה חליטה מאותו צמח. לא טעם לי, ולתכשירים היה ריח לא נעים, שאלה של חוש ריח. לא התעכבנו במקום זמן רב, לאחר הסבר קצר, נסענו צפונה אל מצפה נוסף על האגמים. בדרך עצרנו ליד דוכני ממכר לתיירים.
פנורמה ליד השוק
מציאות לא היו שם, שני כלבי הצלה סן ברנרד ענקיים יפהפיים גנבו את ההצגה. עמדו לפי פקודה והצתלמו עם כל מי ששילם. לשניהם היה קולר חבית עם שמם ורישום שהם כלבי הצלה. התחלנו לרדת מההר בדרך חזרה,
"אצבע אלוהים " הסלע המזדקר בין ההרים.
מצד שמאל מצוקי ענק מעליהם מקננים ומרחפים קונדורים מקומיים, ראינו כמה אבל היה קשה מאוד לצלם.
חלפנו מעל גשר קטן שעובר על תעלה בה מתרחצים המקומיים. טמפרטורת המים כאן גבוהה יחסית לשאר האגמים בהם טמפרטורת המים בערך 3 מעלות צלסיוס. לא ניתן לשהות במים אלו יותר משלוש דקות. המצוקים צחיחים. ואנחנו ממשיכים לכיוון העיר.
בקשנו לראות כיצד מכינים שוקולד. השוקולד המקומי נעשה בעבודת ידים ללא מיכשור אוטומטי כל שהוא וללא שימור.
השוקולד הכי טעים שיש
ברילוצ`ה מרכז תעשיית השוקולד
מכשפות ועוד ברשומה הבאה.