זכויות לצילום כאן
סרטון מיו טיוב https://www.youtube.com/watch?v=XKnqj3YFXU8
צארלס דרווין מסעו על הביגל. הסרט בספרדית,למרות זאת ניתן להבין. אשמח לתקציר תרגום הסרט. בגלפגוס חיים כמה מינים של איגואנות. ישנם שני מינים אנדמיים של איגואנות יבשתיות,
ועוד טיפוס שונה שעשוי להיחשב למין שלישי ונמצא באי פרננדינה. יש איגואנות ימיות,
וישנם עוד סוגים.
תוחלת החיים של איגואנה עשויה להגיע ל-60-70 שנה.
איגואנת יבשה אוכלת קקטוס.
קיימים יחסי סימביוזה בין מין של פרוש קרקעי לבין האיגואנות היבשתיות,הציפור ניזונה מקרציות שנטפלות לאיגואנות. כשהפרוש מתקרב לאיגואנה,זו נעמדת על ארבעת רגליה ומאפשרת לציפור הקטנה גישה חופשית על מנת לצוד את הטפילים.
פרוש דרווין
איגואנה צהובה באי דרווין
איגואנה צהובה נוספת אויביהם הטבעיים של ביצי האיגואנות הם חיפושיות ונצים,
נפיות ונחשים טורפים את הצעירים שבוקעים. בעבר כלבי בר שהובאו על ידי האדם,
היו פושטים על האיגואנות היבשתיות בחלק מן האיים.
האיגואנות השחורות מטילות כ-4 ביצים ולא מטפלות בהן. הביצים בוקעות
לאחר 90-120 יום. על איגואנת הארץ תוכלו לקרוא עוד מידע כאן
איגואנה יבשתית באי דרווין. איגואנה מצויצת או איגואנת גלאפגוס יבשתית שם מדעי Conolophus subcristatus היא מין של זוחל המשתייך למשפחת האיגואניים. האיגואנה המצויצת היא מין אנדמי
איגואנות מצויצות נמצאות בעיקר באיים שונים בארכיפלג ובהם פרננדינה,איזבלה, סנטה קרוס,צפון סימור ודרום פלאסה. האיגואנה המצויצת מתאפיינת במורפולוגיה שונה באיים השונים שבהן היא מתקיימת.
האיגואנה המצויצת היא צמחונית ועיקר תזונתה על חלקיו השונים של הקקטוס האופייני לאיי גלאפגוס. יחד עם זאת ידועים מקרים של תזונה מזדמנת של טרף חרקים. האיגואנה המצויצת מגיעה לבגרות מינית באיים השונים בין גיל 8 לגיל 15 שנה.
עם התעברותה נודדת הנקבה לאזור חולי על מנת לקנן. היא מטילה 2-25 ביצים,הבוקעות כעבור 3-4 חודשים.
באי דרום פלאסה מתרבה האיגואנה המצויצת גם עם קרובת משפחתה הנקראת איגואנה ימית.
הצאצאים בני התערובת הם עקרים. מעריכים כי באיי גלאפגוס חיות בין 5,000 ל-10,000 איגואנות מצויצות.
הזכויות לצילום של איגואנה זו לוויקיפדיה ללידה סרטן מקומי בעל חיים ייחודי נוסף הוא האיגואנה הימית. זוהי איגואנה שסיגלה לעצמה יכולות פיזיות והתנהגותיות מיוחדות המאפשרות לה להתנהל בסביבה ימית במשך זמן רב.
את מזונה היא מוצאת במים,אך בשל דמה הקר,היא אינה מסוגלת לשהות בהם משך יותר משעה לערך.
את המלחים שנספגים בגופה היא מסלקת באמצעות בלוטות מיוחדות. תוכלו לקרוא ולראות עוד סוגי איגואנות כאן
בשנת 2008 זיהו חוקרים מין אנדמי נוסף של איגואנת יבשה,איגואנה שצבע עורה ורוד ולכן קיבלה את הכינוי רוסאדה – בספרדית ורוד. ישנם כ-100 פרטים בלבד ולכן הוא בסכנת הכחדה חמורה.
זכויות לצילום זה שמורות לוויקיפדיה
במזג אוויר קר לאורך זמן,יכולת התנועה של האיגואנה הימית נעשית מוגבלת במיוחד.
היא הופכת לפגיעה במיוחד לטורפים. לכן ההתחממות בשמש. בתקופת הקור, נוטה האיגואנה הימית להיות אגרסיבית במיוחד ביחס לגורמים אותם היא תופסת כאיומים.
במהלך עונת הרבייה הזכרים נעשים טריטוריאליים. הם אוספים קבוצת נקבות כדי להזדווג ומגנים עליהן מפני זכרים אחרים המעוניינים אף הם להזדווג. גם פעולה זו ייחודית לאיגואנה הימית והיא האיגואנה היחידה החיה בקבוצה. נראה שהאיגואנות הימיות מסוגלות לשרוד תקופות רעב על ידי צמצום ממדי גופן בעיקר בתקופת אל ניניו שגורם לצמצום באספקת מזונן העקרי של האיגואנות, נצפו איגואנות מסוימות שאורך גופן קטן בכ-20%, וגדל בחזרה לאורך נורמלי עם חידוש אספקת המזון הסדירה. איגואנות ימיות חיות באיים סנטה קרוז, פלאזה, איסבלה ופרננדינה וכן באי סנטה פה.
אורכן של האיגואנות עשוי להגיע לכ-1.2 מ', ומשקל של זכרים כ- 5-7 ק"ג ונקבות כ- 3 ק"ג.
האיגואנות ניזונות מעשב,צמחים עונתיים,מרבי רגליים ופירות הקקטוס אופונטיה. לאחר השיט בקיאקים וההסברים שקבלנו אנחנו יוצאים מהמלון בדרך החוף לשמורת טבע נוספת.
החוף בדרך לשמורה
הדרך לשמורה
אריות הים מלוום אותנו בדרך
איגואנות מתחממות בשמש הכניסה לשמורה
הכניסה לשמורה. אנחנו ממתינים שהאיגואנות יפנו את הדרך
מומלץ מאוד להגדיל את הצילומים בלחיצה על F11. סרט על צרלס דרווין – אבולוציה . סרט באורך 50 דקות דובר ספרדית. לא חייבים להבין מספיק לראות. מעניין מאוד
זה השביל עליו אנחנו מטיילים לאורך השמורה בחלקו. בחלקו חול דחוס.
האיגואנה משתזפת על סלע בזלת ליד אגם יפהפה
השתקפות של השמים במים נפלאה.
הפלמינגו שמפתיעים גם את המלווים שלנו בתוך יער המנגרובים.
פלמינגו בשמורת שביל הפלמינגו באי איסבלה פלמינגו, שם מדעי Phoenicopterus Ruber חברותיים. הם ששייכים למשפחה של עופות גדולים,ססגוניים מימיים,מתגוררים בלגונות המים המלוחים החבויות בשדות הלבה מאחורי
החוף באחת הלגונות שבאיי גלפגוס. מרחק "יריקה" מהמלון בו התארחנו. רגליהים ארוכות וצוואר ארוך מעוגל אופייניות לכל מיני פלמינגו. כל פלמינגו נמצאים באזורים
טרופיים וסובטרופיים.
אורך כ-120 סנטימטר,מוטת כנפיים כ-140 סנטימטר. הזכרים שוקלים כ- 2.8 ק"ג ,
נקבות 2.2 ק"ג. רוב נוצותיהם וורודות. הפלמינגו האירופיים החיוורים בהרבה.
הכנפיים אדומים ונוצות התעופה הראשיות ומשניות הן שחורות.
מקור הוא פלמינגו ורוד עם קצה שחור מוגבל. והרגליים לגמרי ורודות. צפו בסרט על אכילת הפלמינגו.
הפלמינגו מסנן את המזון במקורו המוזר בצורתם ומותאם במיוחד לבוץ ולסחף שנפרד ממזון שהם
צורכים. הם ייחודיים רק להם בצורתם ההפוכה. זו מרפדת את לסתותיו של הפלמינגו והלשון
המחוספסת הגדולה. סינון של פריטי מזון נעזרים במבנים שעירים נקראים " לאמלה" .
הפלמינגו ניזונים מסרטנים קטנים בעיקר וצמחי מים זעירים.
הסרטנים מכילים פיגמנטים קרוטנואידים שגורמים לנוצות הפלמינגו להיות ורודות.
הפיגמנט הוורוד נמצא בסרטנים שאחראים על הצביעה הוורודה היפה שלהם.
יותר התזונה שמכילה פיגמנטים קרוטינואידים,הצבע ורודים יותר.
הפלמינגו בונים את הקן שלהם על תלוליות עשויות בוץ,אבנים קטנות,קש ונוצות.
שתי נקבות וזכרים משתמשים במקוריהם בבניית קיניהם. תילים אלה עשויים להיות בגובה
של כ- 12 סנטימטרים לפחות. הגובה משמש כהגנה מפני חום ושיטפונות הקיצוניים המתרחש
בגובה פני קרקע.
גם זכר וגם נקבה דוגרים על הביצה בקן. זמן הדגירה הוא בין 21-36 ימים.
לאפרוחים שבקעו זה עתה יש פלומה אפורה או לבנה ומקור אדום ישר. הנוצות והצבעוניות שלהם
מתחילים להראות לאחר שתיים או שלוש. הפלמינגו לא מתחיל להתרבות עד שהם בני 6 שנים.
הפלמינגו מייצרים 'חלב' כמו חלב יונה עקב הפעולה של הורמון הנקרא פרולקטין.
"החלב" מכיל יותר חלבון ויותר שומן, הוא מיוצר בבלוטות המצפות את כל מערכת העיכול העליונה.
שני הורי אפרוחי הפלמינגו מזינים את פלמינגו הצעיר בחלב זה אשר מכיל גם תאי דם אדומים ולבנים,כחודשים עד שהם מפותחים מספיק כדי להזין את עצמם לבד בטבע.
פלמינגו יכול לחיות כ- 50 שנה.
לטאה מתחממת על הסלע.
אחד הדברים שהופכים את איי גלפאגוס למרגשים ביותר הוא שלמרות שמוקפים בבעלי חיים,
אף פעם לא באמת יודעים בוודאות אם נראה בעל חיים מסוים שאנחנו מחפשים.
יש תחושה של התרגשות ופליאה כל פעם שמגלים בעל חיים שלא חשבנו שנראה.
לפעמים בעלי החיים שרוצים לראות נמצאים שם, כאילו הם ממתינים שנגיע למקום.
לפעמים מחמיצים את זה. למזלנו ראינו הרבה מאוד מבעלי החיים שחיים במקום.
כמו האמרה "להגיע לשם זה חצי מהכיף". לראות באמת מול העיניים זו אופרה אחרת.
לא בהכרח זוכים לראות . וההתרגשות גדולה כאשר הפלמינגו ממשיכים בחייהם ומחייכים.
הנוף לצידי השביל עם המנגרובים עוצר נשימה.
אנחנו מתגלגלים לאט אבל בטוח באזור ביצות המנגרובים. המים מליחים (מים טריים מעורבבים
עם מים מלוחים) הצבעים אין מילים.
והפלמינגו מולנו מחזרים אחד אחרי השני. ניגוד צבעי הנוצות והרודות היפות שלהם וצבע המים
מאדירים את היופי.
עצרנו פעמים רבות לאורך טיילת כאשר המדריך מסביר לנו על הנוף,הצמחים ובעלי החיים.
המנגרובים גדלים על הנתיב ויוצרים מעין מנהרה טבעית מרוששת בענפים. האור חודר
מבעד לענפים, כתמים בהירים קטנים וצללים בכל רחבי הנתיב המרגש. המנגרובים
עוד מנגרובים
לטאה מקומית
פלמינגו ועוד פלמינגו בין השיחים
עצים שלובים
הקקטוס בין המנגרובים
פריחה בשמורה
לטאה נוספת
קקטוסים צעירים בשמורה
עוד מהפריחה במקום
עוד מהיופי.
וכמו כל דבר טוב, אנחנו מגיעים לסוף השביל. הערב מתחיל לרדת ואנחנו הולכים שוב על שפת
הים למסעדה לארוחת ערב.
המשך יבוא:
חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4,חלק 5, חלק 6, חלק 7, חלק 8,
חלק 9,חלק 10, חלק 11, חלק 12,חלק 12 1, חלק 13, חלק 14, חלק 15 ,חלק 16, חלק 17, חלק 18, חלק 19, חלק 20 ,חלק 21,חלק 22
,חלק חלק 23 ,חלק 24 , חלק 25 ,חלק 26 ,חלק 27 חלק 28חלק 29 ,חלק 30 ,
חלק 31, חלק 32, חלק 33 ,