פורסם ב-05-11-2013
הביקור במוזיאון פראדה ערך למעלה מארבע שעות. הבטן קירקרה:) מצאנו את עצמנו הולכים ברגל ברחובות מדריד. המבחר הגדול של בתי הקפה והמסעדות שיש בסביבה בלבל אותנו:). בסופו של דבר התיישבנו בקפה נחמד,חיברנו שולחנות שתינו ונישנשנו והמשכנו לטייל בסביבה רגלית. מוזיאון פראדו נמצא ממש במרכז וקרוב לכל מקום - מרחק הליכה.
מוזאון הפרדו מזוית אחרת פלאסה מאיור Plaza Mayor היא כיכר מרכזית במדריד.
פלאסה מאיור פסלו של פיליפ השלישי מזוית שונה. פלאסה מאיור היא כיכר מקומרת במרכז מדריד אשר מהווה יעד פופולרי לתיירים ולמקומיים כאחד. הכיכר המלבנית הסימטרית בנויה בארכיטקטורה אחידה והחליפה את שמה כמה פעמים במהלך ההיסטוריה (נקראה גם כיכר הרפובליקה, כיכר הפרברים).
במהלך ימי הביניים המקום היה שוק מחוץ לחומות מדריד. במהלך 1560,המלך פיליפ השני ביקש מחואן די הררה, הארכיטקט של אסקוריאל, להפוך את השוק לכיכר אמיתית. הדבר התרחש ב-1617 תחת הנהגתו של חואן גומז דה לה מורה יורש העצר של הררה.
בניית הכיכר הושלמה אחרי שנתיים של בנייה בלבד! סנסציה לאור העובדה שהכיכר ענקית, אורכה כ-129 מטר ורוחבה כ-94 מטר. בתקופה זו הכיכר הייתה מוקפת במבני עץ בני 6 קומות בכל באחת מפינותיה. הבתים נשרפו בשנים 1631, 1672 וב-1970. בכל פעם המבנים נבנו מחדש, כאשר הבנייה האחרונה אותה אנו רואים היום בוצעה לאחר עיצוב של האדריכל חואן דה וילנובה.
צורת הכיכר מלבנית, והיא מוקפת היום בבנייני מגורים בני שלוש קומות, בבניינים נמצאות 237 מרפסות המשקיפות אל הכיכר.
הכיכר כוללת תשע כניסות וממוקמת בסמיכות לכיכר מרכזית אחרת,פוארטה דל סול.
עוד זוית מדריד
הסוסים בראש המבנה המרשים כיכר אמליו קאסטלאר
מפת האזור
מבט מהאוטובוס אל פלאזה דה סיבלס וCibeles- Palacio de. כיכר המורכבת מפסלי שיש עם מזרקות שהפכו לסמל של מדריד. הכיכר נמצאת בצומת של רחוב דה אלקלה הארוך שעובר ממזרח למערב,רחוב פאסו דה רקולטוס לכיוון צפון,פאסאו דל פראדו לכיוון דרום. פלאזה דה סיבלס נקראה במקור פלאזה דה מדריד. בשנת 1900,מועצת העיר שינתה את שמה לפלאזה דה קסטלר, אשר הוחלף בסופו לשמה הנוכחי. בככר ארבעה בניינים בולטים,הבנק של ספרד,
פלאסיו דה בונאויסטה Palacio de פסל נוסף
מגדל אירופה. במדריד 4 בניינים גבוהים שבולטים מעל העיר. פלאסה דה קסטייה בחלקה הצפוני של ככר קסטייה נבנו בשנת 1996 שני מבנים נטויים
בזוית של 150 ובגובה של 115 מ'. העימוד של המבנים,יוצר אשליה של שער בעיני המתבונן. המקום מכונה שער אירופה. המגדלים מוכרים כמגדלי קיו KIO
שהם ראשי התיבות של המשקיעים כוויתים. לפני מספר שנים נרכשו המבנים על ידי בנק מדריד Caja Madrid וחברת Realia ריאליה הספרדית.
בשנת 2002 במלאת 300 שנים לבנק מדריד החליטו פרנסיו להנציח את פועלו בהקמת אובליסק מתכת שכינויו אובליסק קאחה.
הארכיטקט הספרדי סנטיאגו קלטרווה מי שבנה את גשר המיתרים בירושלים וגשרים ומבנים נוספים בכל העולם,הכין את תכנית האובליסק.
האובליסק עשוי מתכת. קוטר האובליסק הוא 2 מ' והוא חלול.
מגדל קאחה מדריד הדרומי והגבוה מבין ארבעת המגדלים מתנשא לגובה 250 מ' והוא הגבוה ביותר במדריד ובספרד. מגדל החלל,מתנשא לגובה 224.5 מטר'. ומגדל הקריסטל הוא השני בגובהו במדריד והוא נמוך רק ב-89 ס"מ ממגדל קאחה מדריד. מגדל סקיר-ולהרמוסו מתנשא לגובה 236 מ'.
בניין מרשים נוסף בניין המטרופוליס, אחד המבנים המרהיבים בעיר
רחוב במדריד רחובות מדריד
אנדרטה מפוארת המוקדשת למיגל דה סרוואנטס הסופר והמחזאי הידוע. פלאסה דה אספניה פלאסה דה אספניה היא כיכר מפורסמת ומרכזית במדריד.
הכיכר ממוקמת במרכז העיר מדריד, בקצהו המערבי של רחוב גראן ויה ובסמוך לארמון המלוכה. ברחובות הגובלים בכיכר נמצאים שניים מהמבנים הגבוהים
בעיר – מגדל מדריד ובניין ספרד.
Edificio de España המבנה החום אדום מאחורי האנדרטה.
במרכז הכיכר מוצבת אנדרטה לזכרו של הסופר והמחזאי הספרדי מיגל דה סרוואנטס. עיקר בנייתה של האנדרטה נערכה בין השנים 1925 ו-1930.
האנדרטה הושלמה רק בשנת 1957. האנדרטה מורכבת מעמוד אבן שבחלקו התחתון פסלו של סרוואנטס ולרגליו פסלי ברונזה של דון קישוט וסנצ'ו פנסה,
גיבורי הרומן המפורסם של סרוואנטס, דון קישוט. בשני צידי העמוד מוצבים פסלי אבן של דולצינאה, בחירת לבו של דון קישוט.
פסל ברונזה של דון קיחוטה וסנשו פנסה גיבוריו של סרוונטס. פסל ברונזה נהדר של דון קיחוטה וסנשו פנסה
דולצינאה הצד השני של האנדרטה
Edificio de España
מדריד
עוד מזרקה
המזרקה בשיפוץ מקור הצילום של המזרקה בפעולה ויקיפדיה
הוד רוממותה מלכת ספרד עוברת בשיירה מלווה שוטרים לפנינו. התנועה נעצרת. עוד חוויה נחמדה.
המזרקה של סיבלס נמצאת בחלק ממדריד שנקראת רקולטוס דה פאסו . המזרקה הזאת, נקראת על שם סייבל אלת פוריות הרומית, נתפסה כאחד מהסמלים החשובים ביותר של מדריד. מזרקת סיבלס מתארת את האלה, יושבת על מרכבה רתומה לשני אריות. המזרקה נבנתה בתקופת שלטונו של שארל השלישי
ותוכננה על ידי ונטורה רודריגז בין השנים 1777 ושנת 1782.
האלה והמרכבה הן העבודה של פרנסיסקו גוטיירז והאריות של רוברטו מישל. מזרקת המקור עמדה בסמוך לארמון Buenavista, והועברה למקומו הנוכחי
באמצע הכיכר בסוף המאה ה -19. המזרקה של Cibeles אומצה על ידי מועדון כדורגל ריאל מדריד, שהאוהדים משתמשים בככר לחגוג את הניצחונות שלה בתחרויות ליגת האלופות או גביע הספרדי.
המשך יבוא
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpg?width=64&height=64)
.jpg?width=818&height=1604)
