משמורת הפלמינגו אנחנו עוברים למרכז דרווין לגידול צבי הענק שהולכים ונכחדים. צבי הענק של גלפגוס הם מהמפורסמים ביותר בעולם החי הייחודי של איי גלפגוס ובעולם בכלל. הצבים שנותרו היום הם אחת משתי קבוצות של צבי ענק בכל העולם.
לקבוצה בגלפגוס יש את צבי הענק שלה ובאוקיינוס ההודי יש עוד קבוצה.
מדענים מאמינים שהמשפחות קרובות. הקרוב אליהם ביותר הוא צב צ'אקו הקטן מדרום אמריקה. למרות שאיננו אב קדמון ישיר של צבים,מדענים מאמינים כי הצבים הראשונים הגיעו לגלפגוס לפני 2-3000000 מליוני שנים בסחף של כ-600 ק"מ מחוף דרום אמריקה על רפסודות צמחים או בכוחות עצמם.
הם היו בעלי חיים גדולים עוד לפני שהגיע בגלפגוס.
הצבים מיישבים היום את רוב האיים המזרחיים של גלפגוס, ראשונים היו Espanola אספניולה וסן קריסטובל,משם הם התפזרו בכל רחבי ארכיפלג,
סופו של דבר נוצרו לפחות 14 אוכלוסיות נפרדות בעשרה מאיי גלפגוס הגדולים, שהן אוכלוסיות נפרדות לחלוטין.
מרכז דרווין אחת מפגישותיו המרגשות של דרווין הייתה עם הצבים הענקיים של איי גלפגוס.
צבים יבשתיים עצומים אלה, העשויים להגיע למשקל 250 ק"ג, נמנים כולם עם מין אחד צב יבשה פילי (GEOCHELONE ELEPHANTIPUS).
הם דומים בצורתם ובגודלם לצב היבשה הענק החי באיי סיישל, ולכן כוללים אותם מרבית החוקרים בסוג זה.
הספנים הספרדיים הראשונים שנחתו באיים התרשמו מן הצבים הללו עד כדי כך שקראו לאיים על שמם. הצבים הם בעלי חיים איטיים ומגושמים. הם צמחונים מובהקים.
הם אוכלים כ-50 מיני צמחים שונים. גבעולי הצבר ופירותיו הם מרכיב חשוב בתפריט. כאשר מזונם מצוי בשפע, הם אוכלים כמויות גדולות.
צבי גלפגוס מסוגלים לחיות שנה שלמה בלי מזון או שתייה. תכונה זו הייתה להם לרועץ עם גילוי האיים.
ציידי הלווייתנים לקחו את הצבים לספינות, הצבים היוו מחסן של בשר טרי למשך שנה תמימה. כל ספינה לקחה כ-140 צבים.
חוקרים מעריכים כי בדרך זו ניצודו והושמדו יותר ממאה אלף צבי יבשה פיליים.
למזלם של חלק מן הצבים הם חיו באזורים הרריים או הרחק מן החוף.
כך ניצלו מידו הארוכה והאלימה של האדם.
מאז 1934 אסור לצוד צבי יבשה פיליים באיי גלפגוס וגדלה התקווה שאוכלוסייתם תתאושש בעיקר עם פתיחת מרכז הרבייה וגידול הצבים הייחודים הללו.
צבים קטנים שיצאו מבית הגידול. כולם בני אותו גיל ובני אותו מין.
דרווין הופתע לגלות, שהצבים החיים באיים השונים,שריונם שונה זה מזה בכל אי הן בגודל, בצבע ובצורה. בכל אי התקיימה אוכלוסיה של צבים שהייתה שונה מאוכלוסיות האיים האחרים.
אנשים מנוסים יכלו לזהות על פי מראה הצב את אי מוצאו.
הגיוון הגיאוגרפי הזה השפיע על מחשבתו של דרווין, ותרם לרעיונותיו בעניין האבולוציה. נפוצות בעיקר 2 צורות מורפולוגיות עיקריות, אלו עם שריון מקומר שהם הגדולים יותר ,
נחים בצל וחלק שני עם שריון אוכף שחיים במוקמות גבוהים יותר ולחים יותר,שם המזון זמין יותר וקל יותר לאכילה. רמת הפעילות של הצבים מונעת ע"י הטמפרטורה, הצב מבלה כ-16 שעות במנוחה במשך היום בעונה החמה. בתקופה הקרירה הצב פעיל בצהרים וישן בבוקר. זמינות המזון היא גם שעת הפעילות של הצבים.
בצהרים הצבים נחים במקומות מוצלים. הם שותים כמויות גדולות של מים ומזונם צמחוני.
לרוב קקטוסים עשבים ופירות טבעיים. בעונה הקרירה – יוני עד נובמבר.
הם שומרים את הנוזלים שבגופם בשלפוחית השתן לפרק זמן ארוך.
הצבים מתרבים בעיקר בתקופה החמה-ינואר עד מאי. אם כי ניתן לראות הזדווגות כל השנה.
נקבה עשויה להטיל ביצים מספר פעמים בשנה. צבים ממין נקבה נודדים לאזורי קינון נודדים לרוב לאזורי קינון צחיחים.
הנקבה חופרת חור ברגליה האחוריות,ואז נושפת את הביצים אל הקן ומכסה אותו שוב עם הרגליים האחוריות שלה. היא לא רואה את מה שהיא עושה, זה אינסטנקטיבי. מספר הביצים נע 2-7 לצבי אוכף, צבי כיפה מטילים לפעמים יותר מ-20-25 ביצים.
הדגירה נמשכת כ-110-175 ימים. תקופות דגירה תלויה בחודש בו נבנה הקן והוטלו בו הביצים.
נקבה שמטילה בתחילת העונה הקרה דורשת תקופות דגירה ארוכות יותר מביצים שמטילה בסוף העונה הקרירה כאשר רוב הדגירה שלהם תתרחש בתחילת העונה החמה.
לאחר בקיעה,הגוזלים הצעירים נשארים בקן במשך כמה שבועות לפני שיצאו החוצה לחור סמוך לקן.
נקבה יכולה לבנות ולהטיל בין 1-4 קינים בעונת קינון יוני עד דצמבר.
הנקבה לא מטפלת בהם. הצבים חיים בין 70-80 שנים.
למרות שיש שינוי בגודל ובצורה בין צבי גלפגוס,
שתי צורות מורפולוגיות עיקריות קיימות-שריון המקומר בדומה לצורה של אבותיהם ושריון אוכף מגובים.
צבים הכיפה נוטים להיות הרבה יותר גדולים בגודל ולא צריכים דחיפה כלפי מעלה לחלק הקדמי של השריון שלהם.
הם חיים על האיים הגבוהים יותר עם רמת לחות גבוהה. שם נמצא מזונם בשפע וזמין בקלות.
צבי אוכף מגובים התפתחו באיים הצחיחים בתגובה למחסור במזון זמין במהלך בצורת.
זוויות השריון כלפי מעלה מאפשרת לצב להאריך את הראש גבוה יותר כדי להגיע לצמחייה הגבוהה יותר, כגון כריות צבר. צבי הענק יכולים לשרוד ללא מזון ומים לתקופה של עד שנה, הצבים נוצלו להפקת נפט ששמש כדי להדליק את המנורות של קיטו. מאתיים שנים נוצלו הצבים בידי האדם. הספנים גילו שהצבים הגדולים יכולים להיות בשר טרי למסעות הארוכים שלהם . אחסון צבי ענק חיים על ספינותיהם כל אלו ועוד גרמו להשמדת חלק גדול מהצבים בנוסף לניצול הישיר שלהם על ידי בני אדם למזון ולשמן. הערכה היא כי 20,000-25,000 צבי בר חיים על האיים. ביצי הצבים נטרפו ע"י חולדות שפלשו לאי חזירים ונמלים רעבות.
השמדת הצבים בידי האדם הביאה להכחדה מוחלטת של 3 תת-מינים ושל כלל אוכלוסיית הצבים בכמה איים.
היום מנסים לשקם אותם. במכון צ'רלס דרווין מגדלים צבים מתת-מינים שונים ומאפשרים להם להתרבות בתנאים נוחים.
מזונם של הצבים הוא אוטוי OTOI עלים גדולים מאוד שגדלים ליד הרי געש.
במרכז דרווין יש היום כ-100 צבים בני תקופות שונות בגודלם. ההבדל בין נקבה לזכר הוא בטן שטוחה וזנב קצר.
באזור 5 הרי געש שנפרדו לפני מליוני שנים.
בכל אזור גדלים צבים אחרים. ואין ערבוב ביניהם או הכלאות.
כאשר משחררים אותם לטבע בגיל 5 שנים, מביאים אותם למקום מהם נלקחו הביצים כדי שלא יתערבבו.
הצבים מקבלים מזון פעמיים בשבוע בלבד כדי להכשירם לחזרה לטבע וכדי למנוע אכילת יתר ותמותה.
כך גם בריכות המים מתמלאות 3 פעמים בשבוע .
ישנם שני סוגים עיקריים, צבע ים וצבי יבשה.
הצבים מבחינם בשלושה צבעים בלבד. צהוב,לבן, וירוק. זה המזון שהם אוכלים. זה גנטי.
הצבים מתחילים להתרבות רק בגיל 25.
ביציהם מודגרות, והצבים מוחזקים במכון עד שיגיעו לגודל שבו אינם חשופים עוד לטורפים.
מובן שאיש לא יוכל להשיב לתחייה את תת-המינים שנכחדו.
היום מונה אוכלוסיית צב היבשה הפילי באיי גלפגוס כ-15,000 פריטים.
מספר זה נופל בהרבה מזה של האוכלוסייה המקורית שהוערכה בכרבע מיליון צבים.
למעלה מתשעים חוזים מן הצבים נכחדו בידי האדם.
ציד ובמקביל אכלוס האיים בעיזים ובחולדות, המתחרות בצבים על מזון ופוגעות בביציהם.
הביצה לעומת הצב-תארו לכם שמהביצה הקטנה הזו יוצא צב שמגיע לגודל ענק. לצבים יש כמה דרכים לתקשר אחד עם השני. הידוע רק בגלפגוס הוא הקול היחיד שמשמיע הזכר או הצליל שגברים עושים בהזדווגות והוא נשמע כמו "אנקה" שדומה לקול געייה פרה. נקבות הצבים לא משמיעות קולות בכלל.
השיטה העיקרית של תקשורת בין הצבים היא התנהגותית.
כמו מינים רבים אחרים, יש להם דרכים להעברת שלטון ולהגנה על עצמם.
צבים מתחרים יעמדו גבוה זה מול זה בפה פעור,ימתחו את צווארם גבוה ככל האפשר.
הראש הגבוה ביותר כמעט תמיד "זוכה", בעוד הניסוגים מורידים ראש בהכנעה.
עובר של צב גלפגוס
עובר של הצב הענק במרכז דרווין
עוד שלב
השלבים השונים של ההתפתחות.
די נפוץ לראות את הציפורים הזעירות של גלפגוס, כמו פרושי דרווין וFlycatchers Vermillion,
יישובים על גבם של צבי הענק.
באינקובטור
כמה מינים של פרושים פתחו יחסי mutualistic עם צבי ענק, האכלה על קרציות שמסתתרות בקפלי העור של הצב.
למעשה, ציפור האלה תרקודנה סביב מול הצב כדי לציין שהם מוכנים לאכילה, והצב אז מגיב בזקיפות הקומה ומתח את צווארו כדי "לחשוף את המזנון."
המשך על מרכז דרווין ברשומה הבאה.
המשך יבוא:
חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4,חלק 5, חלק 6, חלק 7, חלק 8,
חלק 9,חלק 10, חלק 11, חלק 12,חלק 12 1, חלק 13, חלק 14, חלק 15 ,חלק 16, חלק 17, חלק 18, חלק 19, חלק 20 ,חלק 21,חלק 22
,חלק חלק 23 ,חלק 24 , חלק 25 ,חלק 26 ,חלק 27 חלק 28חלק 29 ,חלק 30 ,
חלק 31, חלק 33 32, חלק 34 35
חלק 36,חלק 37 ,