עץ מיוחד ביציאה מהפארק.
אנחנו עוזבים את פארק לורו בדרך לבית המלון.
לאחר ארוחת ערב אנחנו יוצאים לקרנבל הסרדינים.
קרנבל קבורת הסרדינים הוא טכס שמתקיים בחלקים שונים של ספרד ואמריקה לטינית.
את סיומו של הקרנבל של סנטה קרוז דה טנריף מציין "טקס קבורת הסרדין". מקורו של הפסטיבל באמצע המאה
התשע עשרה,כאשר קבוצה של סטודנטים שהתקבצו בחדר האחורי של בית מרקחת של סן אנטולין,
Bufo החליטו להקים מסע הלוויה שבראשה סרדין.
קבורה הסרדין מחזירה אותנו למיתוסים פגאנים ישנים. אש ממלאת פונקצית טיהור חיונית,תוך ייצוג כאלגוריה
על הניצחון של דון בשרים על Doña לנט, שמחזיר את הקרנבל כדי להדוף את התלאות והמחסור של השבוע שהסתיים.
הטכס נערך בכל שנה ביום רביעי של תחילת הצום קרוב לפסחא. זו תהלוכת הלוויה לסרדין בה נוטלים חלק אלפי אנשים והרבה תיירים.
בתהלוכה לובשים בגדים שחורים,התהלוכה חולפת ברחובות העיר כשבראשה נישאת בובה ענקית של סרדין.
קיים בלבול לגבי חגיגת קבורת הסרדינים. מאז ימי קדם,קבורת הסרדינים באה כביטוי ציבור לחרטה בסופו של יום חופש,או על עצלות ושפע שהוחזקו ברחבי הממלכה הספרדית ערב יום רביעי ,מה שעולה בקנה אחד
עם חגיגה צרפתית של מרדי גרא. אחרי בובת הסרדין צועדים המקוננים ביניהם,נשים המחופשות לאלמנות בוכיות.
הלכנו ישירות למקום בו ישרפו את הסרדין, רחבת חול במפרץ קטנטן באוקינוס ליד הטיילת.
למעשה מדובר בשרפת בובה בדמות סרדין מייצגת את סיום חגיגות הקרנבל ואת הפרידה מן ה- “בשר”.
לאחר הלוויה גודשים תושבי העיר את הכנסיות כדי לבקש סליחה על החטאים שביצעו במהלך הקרנבל ומיד
אחר כך כושלים הביתה כדי להשלים את המחסור הענק בשינה שצברו במהלך שבוע.
הלווית הסרדין מורכבת ממצעד של פרודי,הלוויה מגיעה לשיאה עם שרפת דמותו סמלית של סרדין שעשוי
מחומר קל שנשרף. קבורת הסרדינים נחגגת באופן מסורתי והיא סמלי לעבר. (השריפה מטופלת ע”י אנשי
מקצוע שלא נותנים לאיש להתקרב).
מטרת השריפה,כדי שיוכלו לחיות מחדש את הופעתה של חברה חדשה – טרנספורמציה.
התהלוכה מסתיימת בשרפת בובה בצורת סרדין ענק, מופע זיקוקי דינור.
הזיקוקים מאירים את השמים ואנחנו חוזרים למלון.
המשך יבוא
חלק 1
חלק 2
חלק 3
חלק 4
חלק 5
חלק 6
חלק 7
חלק 8
חלק 9
חלק 10
