נהר ניבה הוא עורק התחבורה ראשי
הארמיטז ועמודי רוסטרו נראים מכל מקום כמעט מנהר נייבה מתפצלות שתי זרועות ליד השפך שלו לים הפיני. הזרועות,שתי זרועות אלו חובקות את האי וסילייבסקי.
הן נקראות הניבה הגדולה והנייבה הקטנה. על האי נמצא המוזיאון הימי שממוקם במבנה שהיה בתחום הנמל הישן. מיבנים נוספים שהיו מחסנים בנמל הישן, הפכו למוזיאונים ולמבנים המאוכלסים ע"י המכונים הזואולוגי והגאולוגי ועוד. שני המבנים עוצבו על ידי ארכיטקטים איטלקים בסגנון רומנטי רנסנסי, וקושטו בפסלים של מרקוריוס, אל הסוחרים, של קרס, אלת השפע, ושל נפטון, אל האוקיינוסים.
כיפת המבנים שימשה בתור נקודת צפייה על האניות היוצאות ונכנסות. עמודי רוסטרל מרהיבים מושכים את העין ונראים מהרבה פינות של העיר. הם נמצאים בנקודת החיבור בין הניבה הגדולה לניבה הקטנה, במקום שאליו מתחבר גשר הארמון.
הכיכר קטנה בה אנחנו נמצאים חודרת לתוך הניבה.
הכיכר קרויה כיכר פושקין.
נפטון שני עמודים הרוסטרו. (רוסטרה – חרטום האניה).
מתנשאים לגובה 32 מטרים. העמודים מעוטרים בחרטומים של ספינות אויב שהובסו. למרגלות הפסלים מעוצבות דמויות חצי אנושיות, המסמלות את ארבעת הנהרות שהן דרכי המסחר והתעבורה הגדולים של רוסיה,וולגה, וולחוב, דנייפר וניבה. הכיכר שיושבת ממש על הניבה מלאה תיירים.
אמפיטריטה
אמפיטריטה
לפנים, בין השנים 1733 – 1885, היה הנמל ממוקם בדיוק בנקודה זו. לעת ערב, הודלקו כדי ברונזה ענקיים הניצבים בראש העמודים ומלאים בשמן, והם שימשו בתור שני המגדלורים של הנמל, שהראו את הדרך לאניות לכניסה ויציאה מן הנמל. היום מדליקים בעמודים אורות בימי חג ומועד. 
עמוד תאורה ליד הספינקס
מבני האוניברסיטה הרשמית של פטרבורג משתרעים לאורך הגדה של הנייבה באי וסילייבסקי, העניקו לגדה את שמה הגדה האוניברסיטאית. המבנה הראשון והמקורי הוא פרי יוזמתו של פיוטר הגדול, שרצה לראות באי וסילייבסקי את מרכז התרבות והחיים של פטרבורג. הארכיטקט טרציני בנה 12 מבנים סביב המבנה המרכזי, באוניברסיטה הזאת התחילו את דרכם מהמלומדים החשובים של רוסיה. ביניהם מנדלייב שחי
במאה ה-19,כימאי הידוע שפיתח את טבלת היסודות והאלמנטים. מנדלייב חי ופעל באוניברסיטה זו. ודירתו בתחומי האוניברסיטה היא היום מוזיאון לעבודתו ופעלו. בהמשכה של הגדה האוניברסיטאית נמצאת הגדה על שם לויטננט שמידט, גיבור ברית המועצות שלחם במהפכה הרוסית הראשונה בין 1907-1905. גם הגשר המחבר בין הגדה הזאת לבין העיר המרכזית נקרא על שמו, והוא הגשר הראשון בשורה של גשרים על פני הניבה, החל מהנמל. על יד האקדמיה לאמנות בגדה הזאת ,רציף מעוטר בשני ספינקסים . הספינקסים חצובים בגרניט ורוד, שהובא במיוחד ממכרות הגרניט באסואן שבמצרים. הם ספינקסים מקוריים שהוקדשו לפרעה אמן חותפ במאה ה-15 לפנה"ס. הספינקסים נקנו על ידי רוסיה ממצרים בשנת 1831.
הנהר
בניין המשמר
אורן
בניין הספרייה
לאורך הגדה בתי שימוש ציבוריים בתשלום. פנסי תאורה יפים מקושטים חלקם בפרחים. בתי קפה מתאים, ספינות תיירים לרוב מעבורות. ומי שיכול משתזף בשמש.
אנחנו עוברים ליד הכנסייה ע"ש איזאאק
קתדרלת סנט אייזיק היא אנדרטה יוצאת דופן של אמצע המאה ה -19 עוצבה על ידי האדריכל אוגוסט מונטפראד.
עיצוב פנים של הקתדרלה, המייצג את כל צורות אמנות מונומנטלית דקורטיבי,ציור,פיסול, פסיפס אבן צבעוני,
החלק העיקרי מעוטר עם עמודות של מלכיט. המזבח הראשי מאופיין בתכונות ויטראז "המשיח שקם לתחייה".
תכונה שלעתים נדירות בלבד נראית בכנסייה אורתודוקסית.
קתדראלה ע"ש איזאאק זו הגדולה מבין מאות הקתדרלות בעיר, גובה מעל מאה מטרים. נקראת על שמו של הקדוש איזאאק,(יצחק) פטרונו של מייסד העיר. פיוטר הראשון שנולד ביום המקודש לו. הכנסיה נבנתה על ידי הצאר אלכסנדר הראשון, שמונים שנה לקחו להשלים את בנייתה.
העיצוב מבחוץ לא מרמז על הפאר וההדר של פנים הכנסייה.
הקתדרלה נחשבת עד היום לאחד מהמבנים המרשימים ביותר באירופה. אורכה 115 מטרים, רוחב 97 מטרים וגובה 101 מטרים, משקל 300 אלף טונות. המבנה יכול להכיל 14 אלף איש בעת ובעונה אחת. וכאשר נמצאים בפנים לא מרגישים שיש כל כך הרבה מבקרים. לקח כ-40 שנה לבנות.
משנת 1931 הקתדרלה אינה מתפקדת ככנסיה אלא מוזיאון בלבד. יש במקום יצירות אמנות, פיסול, ארכיטקטורה שקשה להסיר מהם את העין.
על פנים הקתדרלה ברשומה נפרדת.
טוליפים אפשר לעלות על 43 מדרגות צרות, תלולות ומרובות למצפה הנמצא סביב כיפת הכנסייה. זוהי נקודת התצפית היפה ביותר על העיר כולה. בכיכר סנט איזאאק הנמצאת בחזית הכנסיה ניצב פסלו של הצאר ניקולאי הראשון רכוב על סוסו. אחרי סיבוב בעיר, אנחנו עולים לחדר ומתברר שהטוש לא הוחלף והוא תקוע בתקרה ואין צינור. אכזבה קשה. איך שהוא מצליחים בישיבה להתרחץ. ולישון.
המשך יבוא
חלק 1,חלק 2, חלק 3,חלק 4,
