ממפלי גודפוס,תזכורת למעלה, אנחנו ממשיכים באזור המערבי מזרחי של איסלנד בדרכינו צפון מזרח לכיוון העירה בורגרנס. בדרך מפעל אלומניום מהגדולים שיש בעולם.
באזור 10 אגמים גדולים שמחברים ביניהם גשרים גדולים.
דייג מאוד מפותח אך לא חינם, ישנם מקמות שעולים 10 דולר לדייג וישנם כמה אלפי דולרים.
באזור כמה מנהרות חצובות בעומק של 148 מטר מתחת לפני הים. אנחנו עוברים אחת באורך 5 ק"מ כדי לצאת בצידו השני של ההר.
המנהרה נחפרה בשנת 1998 ע"י אנגלים. מעבר במנהרה לוקח
כ-6 דקות. דרכים נוספות למעבר הן מעבורות, שלוקח להן שעתיים לעבור מצד אחד לשני. אין עדין רכבות באיסלנד.
אנחנו ממשיכים מזרחה בכביש 1, על החלק שנסלל רק בשנות השבעים. עד אז, היו מערב האי ומזרחו מנותקים זה מזה בשל השיטפונות שגרמו התפרצויות וולקניות. רק באמצע שנות השבעים הצליחו האיסלנדים לבנות מערכת גשרים חזקה דיה מעל הנהרות.
בצילום ,נהרות עמוסי הלבה שכיסתה את המקום, נראים כמו דלתה.
בחלק הדרום־מזרחי של האי חוות רבות, עופות מזנים שונים, ובדרך גרים מהגרים רבים בעיקר מפולין דבר שפתח את גידול החזירים.
באיזור הנהרות יש גיאות ושפל שמגיעים לגובה 2.8 מטר וגורמים לנזקים לא קטנים. באזור יש תופעה לא נחמדה של רוחות חזקות שמתחילות פתאום ללא הודעה מוקדמת עקב הפרשי טמפרטורה. נוצר ציקלון קטן . ויש צורך לסגור את הכבישים באזור.
הרוח מעיפה כל מה שנקרה בדרכה כולל מכוניות. והחול ואבק הלבה שעף שוקע אל הכביש מהווה סכנת החלקת רכבים.
(תופעה דומה מתרחשת בפטגוניה באזור של קרחון פריטו מורנו ,
זוכרת שהיינו בדרכנו לספינה , לשיט לכיוון הקרחון הענק. לפתע, הגיחה רוח אדירה. מסתבר שמופיעה כל 10 דקות לערך.
היינו על הגשר בדרך לספינה. והרוח כמעט העיפה אותנו יחד עם הכיסאות למים הקפואים. המלחים שמכירים את התופעה החזיקו אותנו בכל הכוח עד יעבור זעם כ-דקה של כמעט נצח. בהחלט לא נעים. גם בשיט הרוח הכתה בספינה פעם אחת. היינו מוגנים בתוך הספינה. כך שלא חששנו).
עצרנו במקום בו מעשנים בשר כבש, טעמנו, היה מלוח מאוד וחלקינו פשוט לא נגע.
באזור, "פיפ" , צינור עבה באורך 86 ק"מ שמעביר מים חמים לכל הסביבה. בחלק מהמקומות ישנן משאבות שדוחסות את המים. הצינור מאבד לאורך כל דרכו כ- 4 מעלות בלבד והמים מגיעים כמעט רותחים לבתים.
מימינינו הרים מושלגים משמאל האוקינוס.
שימו לב להבדלים במרקם הקרקע, בחלק ירוק עז בחלק טונדרה.
טוּנְדְרָה,הוא אזור בו הטמפרטורות נמוכות באופן קיצוני, עונות הגדילה של צמחים גדולים הן קצרות, וכתוצאה מכך גדילת העצים מוגבלת. המונח "טונדרה" מגיע משפתם של הסאמי, (דרך הרוסית), ומשמעותו "מישור נטול עצים", והיא למעשה סוג של ערבה).
קיימים שלושה סוגי טונדרה: טונדרה ארקטית, טונדרה אנטארקטית וטונדרה הררית. בכל סוגיה, הצמחיה העיקרית בה היא עשבים, טחבים וחזזיות.
דגים סלמון בנהר ליד , דייג באזור עולה כ- 1000 דולר ליום.
מהצד השני ההרים הכחולים
בחלק אחר סלעי בזלת ואדמה צחיחה.
המקום בו גרים האנשיםם הקטנים לפי האמונה
הנוף משתנה כל הזמן. הסלעים מתחממים מהשמש ויוצרים שינויים במזג האויר.