פורטוגל 03-12.09.2017 חלק 18,ליסבון

טיפ
אם אתם בטיול מאורגן שמתחיל בבוקר ומסתיים בשדה התעופה בלילה, ניתן לסגור מזוודות במכולה מיוחדת,עם מנעול מיוחד וסרט מיוחד. על כל מזוודה מוטבעת מדבקה שהוצהר עליה שאין בתוכה דברים אסורים לטיסה.
המכולה של המזוודות נסגרת עם מפתח אחד שיש רק למדריך.
 את המפתח מוסרים בשדה התעופה לאיש ביטחון. רק הוא רשאי לפתוח את המכולה. כך מעבירים את הכבודה במהירות יחד, בלי צורך בבדיקה נוספת.
אמור לגבי פורטוגל.
כבוד להתייחסות לאנשים עם מוגבלות בשדה התעופה שמקלה המון על טיולים מיוחדים.
המזוודות הועלו לטיסה כאשר הגענו לשדה. כולן הגיעו לשדה התעופה בן גוריון.
------------------------
אנחנו נוסעים למוזיאון הכרכרות. National Coach Museum
Address: Praça Afonso de Albuquerque 1300-044 Lisboa
 Telephone: +351 21 361 08 50 – Fax: +351 21 363 25 03

 אתר המוזיאון כאן
המוזיאון הוקם ביוזמת המלכה ד 'אמליה דה אורלינס א בראאנגסה,אשתו של המלך ד' קרלוס הראשון (1889-1908),
 המוזיאון נחנך ב -1905. המוזיאון מכיל אוסף יוצא דופן של כלי רכב מלכותיים עשירים מהמאות ה -17 עד ה -19.
------
במוזיאון עגלות,כיסאות,כיסאות סדאן,כרכרות שונות שהיו בשימוש האבות של ליסבון ובתי אצולה פורטוגזית
 עד להופעת המכונית.
---
הדוגמה הנדירה ביותר של הכרכרות היא הכרכרה של פיליפ השני -סוף המאה ה -16 ושלושת מוצגים שהיו חלק
מהמתנה המפוארת ששלחה פורטוגל לאפיפיור קלמנט ה -11 ברומא ב-1716. עם איקונוגרפיה בעבודת עץ מוזהבת המאדירה את התגליות. האוסף כולל גם רתמות,טקסטים,מלאי של כלי נשק ואביזרים מהמאה ה -18
 ודיוקנאות השמן של מלכי שושלת בראגנזה.

המוזיאון מחולק בין הבניין החדש בבלם ואורבות הסוסים הישנות של הארמון המלכותי של Praça אפונסו דה Albuquerque, בליסבון, וארמון הדוכסית של וילה Viçosa.
המבנה החדש של מוזיאון נחנך במאי 2015 ומהווה את החלק הייצוגי ביותר באוסף.
במקום היתה בעבר סדנה צבאית (Oficinas Gerais לעשות Exército).
האדריכל פאולו מנדס דה רושה אמר שאדריכל פריצקר,שעיצב את המוזיאון יצר יחודיות.
"למוזיאון אין דלתות מה שיוצר הזדמנויות לאינטראקציה מכל עבר". יש טיולי כירכות מסביב.
קיים צורך של המוזיאון להרחיב את אזור התערוכה ותשתיות התמיכה הטכנית שלו. בכך יוצר היבטים חדשים
ולכן מוערך על ידי המבקרים. זה הוא המוזיאון הפופולרי ביותר של פורטוגל.
המבנה מורכב ממבנה מרכזי עם מסדרון תלוי ונספח,המחוברים על ידי גשר “המחבר בין בני אדם”.
הפריסה של המבנים יוצרת מעין אכסדרה המכוונת לכיכר פנימית הנגישה באופן חופשי.
 המוזיאון החדש כולל חללים לתערוכות קבועות וזמניות,שטחים לאוספים וסדנה לשימור ושיקום,שמטרתם פיתוח שימור ושחזור המורשת מסוג זה. ישנם חללים חדשים לספריה וארכיונים. אודיטוריום ל-330 איש,מסעדה/בר,קפיטריה
וחנות מתנות.
גודלן של הכרכרות והמרכבות מרשים כמו גם פיתוחי העץ האמנותיים והזהב בו הן מצופות,המושבים בחלקם מצופים
 בקטיפה. אלו מעידים על עושרה של האצולה בתקופת הזוהר של האימפריה הפורטוגלית.

במוזיאון

בדרך לרובע היהודי המדריך מספר שבליסבון של ימי הביניים ולאורך ההיסטוריה היו ארבע רבעים יהודיים.
התנכלות ומעשי אלימות ביהודים כמו פעילות האינקוויזיציה,רעידת האדמה בשנת 1755,הביאו לכך שמארבעת
הרובעים של הקהילה היהודית המפוארת שהתקיימה בליסבון, כמעט ולא נותר שריד.
הרובעים היהודיים של ליסבון הם:
רובע באיישה (Baixa),נמצא בליסבון התחתית,האלגנטי מכולם.
בעת שהיהודים גורשו מליסבון בשנת 1496,ב-באיישה היו הארמון המלכותי ושני רבעים יהודיים.
הרובע הראשון,נקרא הרובע היהודי הגדול היה ממוקם באזור בו נמצאת כיום כנסיית Sao Nicolau.
לקהילה זאת היה בית כנסת בשם Sinagoga Grande שנבנה בין 1306 ל-1307.
בקרבת בית הכנסת היו מבנים ציבוריים כמו בתי חולים,בתי חינוך,מדעים,אסטרונומיה,גאוגרפיה,רפואה,בית מדרש,ספרייה, בית מרחץ ועוד. בית הכנסת הוסב לכנסייה, זו נחרבה ברעידת האדמה של שנת 1755. השריד היחיד שנותר הוא לוח
 אבן עם כיתוב בעברית,שהוצל מההריסות על ידי בישוף נוצרי. הלוח מוצג כיום במוזיאון היהודי ב-טומאר.

הרובע היהודי השני, Judiaria Pequena - הרובע היהודי הקטן,הוקם בימי המלך דניס (1261 – 1325), נמצא במקום בו עומד כיום הבנק הפורטוגלי המרכזי. לקהילה קטנה זו היה בית כנסת משלה. רובע זה נחרב בשנת 1370 בימי שלטונו של
המלך פרדיננד.
רעידת האדמה בשנת 1755 הרסה את ליסבון. האזור עוצב תוכנן ונבנה כחלק מהבנייה מחדש של באיישה
על ידי המרקיז פומבל,גיבורה הלאומי של פורטוגל,ששיקם את המדינה לאחר רעידת האדמה. פומבל קבע תנאים קפדניים לבנייתה מחדש של העיר.
התכנון האדריכלי הנוכחי של ליסבון התחתית – שרחובותיה המקבילים מובילים ל- כיכר המסחר רחבת הידיים,
שונה באופן משמעותי מליסבון לפני רעידת האדמה.
הרובע היהודי השלישי נמצא באלפמה,השכונה העתיקה ביותר של ליסבון שלא נהרסה על ידי רעידת האדמה בשנת 1755.
בעקבות התקפה שהייתה בשנת 1373 על הרובעים היהודיים של ליסבון. הקהילה היהודית מצאה מפלט באלפמה והקימה שם בית כנסת, ללא היתר מלכותי. לכן נפסק לחובתה קנס ונאסר עליה השימוש בבית הכנסת. מיקומו של בית הכנסת אינו ידוע.
 בין הסמטאות הצרות והתלולות של אלפמה,קיים "רחוב היהודים" Rua da Judiaria, שריד לקהילה היהודית שאכלסה את המקום.

בית הכנסת העתיק ביותר בליסבון נבנה בשנת 1260. זה הוא בית הכנסת שנמצא באזור בו נמצאת כיום כיכר Largo do Carmo בשכונת שיאדו. רובע יהודי זה,הרביעי במספר, נהרס בשנת 1317.
 אוגוסטו ויירה דה סילבה (1869 – 1951), חוקר פורטוגלי, הקדיש את חייו לחקר הרבעים היהודיים של ליסבון ובתי הכנסת שלהם. פרטים רבים בעניין מחקרו פורסמו באתר של עמותת החברים של בית הכנסת של טומאר.

בדרך לרובע היהודי


 תחנת הרכבת ועוד


אזור שוק הדגים
מאזור זה אנחנו עושים סיבוב סביב ליסבון באוטובוס, חלק מהדרכים חסומות עקב ביקורו של נשיא חוף השנהב
שמשבש לנו חלק מהתוכניות. תוספת לא נחמדה הייתה לנו שהודיעו לנו שהטיסה שלנו נדחתה לשעה מאוחרת יותר.
 המדריך מספר לנו שיש בליסבון הרבה מוזיאונים בהם לא בקרנו, חלקם כאן, 
מוזיאו נסיונל דה ארטה אנטיגה - המוזיאון הלאומי לאמנות עתיקה.
 מוזיאו דוש אזולז'וש - המוזיאון הפורטוגלי למוזאיקה באריחים.
 מוזיאו קלושטה גולבנקיאן - מוזיאון המציג אמנות מרשימה מכל העולם.
 מוזיאון פאדו -מוזיאון הפאדו MUSEU DO FADO, הוא ביתה של המוסיקה הפורטוגזית הידועה בשם פאדו fado.
 מוזיאון המדע 1999 - 2018 Pavilhão do Conhecimento | Centro Ciência Viva
 אוסאנאריו דה ליז'בואה האקווריום שנחשב לאקווריום הגדול באירופה גם בו לא בקרנו.
 מכאן דרכנו לראות מהאוטובוס את אנדרטת התגליות Padrão dos Descobrimentos שוכנת ברובע בלן בליסבון.


האנדרטה נבנתה ב-1940 לכבודם של מגלי הארצות הפורטוגזים של עידן התגליות במאה ה-15 וה-16.
תקופה בה פורטוגל ניהלה מסעות גילוי וכיבוש של ארצות חדשות ברחבי העולם. האנדרטה בנויה בשפך נהר הטז'ו,
 סמוך למקום ממנו הפליגו רבות מן האוניות למסעות שיעדיהם טרם היו מוכרים.

את האנדרטה עיצבו האדריכל קוטינלי טלמו והפסל לאופולדו דה אלמיידה הפורטוגלים, לכבוד תערוכת העולם הפורטוגזי, תערוכה שהוקדשה למושבות פורטוגל בעולם והתקיימה בבלן בין ה-23 ביוני ל-2 בדצמבר 1940.
 המונומט המקורי נבנה מחומרים מתכלים ונבנה מחדש ב-1960 ביציקת בטון, לציון 500 שנים למותו של אנריקה הספן.
----

הנוף מהאוטובוס

-----

 מכאן נסענו למסעדה לארוחה מוזמנת ב- Restaurante D'Bacalhau


 הקיר מקושט בתשבחות, הגענו קרוב לשעה 16:00 ובליסבון המסעדות נסגרות בשעה זו.



האוכל היה קר. שבקשנו משהוא קבלנו תשובה ש “המטבח סגור ”. המסעדה ידעה שנגיע. לא כל יום יש ביקור
נשיאותי שסוגר כבישים. הרגשנו שרוצים שנסיים את הארוחה כמה שיותר מהר. בהחלט לא הרגשה נעימה.
יצאנו מהמסעדה מאוכזבים. חלק גדול מהאוכל נשאר על הצלחות.
מסעדה לא משנה באיזו קטגוריה, מן הראוי שתכבד את מי שבא בשעריה.
מכאן נסענו ישירות לשדה התעופה להמתין לטיסה המאוחרת שלנו.
 עוד טיול הגיע לסיומו.
חלק 1,חלק 2,חלק 3 ,חלק 4,חלק 5 ,חלק 6,חלק 7,חלק 8,חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,חלק 13,חלק 14,חלק 15,
חלק 16,חלק 17,חלק 18,