כנסיית הגואל שעל הדם כנסיית הגואל שעל הדם היא כנסייה רוסית אורתודוקסית הממוקמת בסנט פטרבורג שברוסיה. הכנסייה ידועה בסגנונה הרוסי ביזנטי, והיא אחד מהאתרים הידועים ביותר בעיר.
שמה הרשמי של הכנסייה הוא "קתדרלת התחייה של ישו". שמה של הכנסייה מתייחס לבנייתה באתר שבו נרצח הצאר אלכסנדר השני ב-13 במרץ 1881 .
הקמת הכנסייה החלה בשנת 1883 בהוראת הצאר אלכסנדר השלישי, לזכרו של אביו, הצאר אלכסנדר השני. בניית הכנסייה הושלמה רק בשנת 1907 בתקופת כהונתו של הצאר ניקולאי השני. הכנסייה הוקמה במימון משפחת המלוכה ותורמים פרטיים.
הכנסייה ממוקמת לצד תעלת גריבויידובה. במקום בו נזרק רימון יד לעבר מרכבתו של הצאר אלכסנדר השני. מתנקש מתאבד הפעיל פצצה שהחזיק על גופו. הפצצה הרגה את המתנקש ופצעה את הצאר פצעי מוות. הצאר הפצוע נלקח לארמון החורף בו הוא נפטר.
לאחר הרצח הוקם באתר מזבח זמני. הוחלט להקים את הכנסייה על הרחוב באתר בו אירעה ההתנקשות. מקום ההתנקשות נמצא במרכז הכנסייה. המקום מסומן בכנסייה באבנים יקרות המקיפות את אבני הרחוב הפשוטות שעליהן נשפך דמו של הצאר.
במהפכה הרוסית בשנת 1917 נבזזה הכנסייה וניזוקה. הממשלה הסובייטית סגרה את הכנסייה בראשית שנות ה-30. במהלך מלחמת העולם השנייה, בזמן המצור על לנינגרד, נעשה שימוש בכנסייה לאכסן את גופות המתים מההפגזות הגרמניות והרעב. הכנסייה נפגעה מהפצצות התותחים הגרמניים.
ביולי 1970 עברה הכנסייה לידי מוזיאון קתדרלת יצחק הקדוש, והנהלת המוזיאון שיקמה את הכנסייה במשך 27 שנים. הכנסייה נפתחה לציבור באוגוסט 1997, על מנת לשמש כמוזיאון. הכנסייה לא נחנכה מחדש, ולכן אינה משמשת לתפילות. כיום הכנסייה היא אחד מאתרי התיירות העיקריים של העיר.
הכנסייה נבנתה בסגנון מסורתי שהיה מקובל במאה ה-17 השאיפה הייתה לחקות את קתדרלת בזיליוס הקדוש שבכיכר האדומה במוסקבה.
פנים הכנסייה תוכנן על ידי האמנים המובילים בעת הקמת הכנסייה. ויקטור וסנצוב, מיכאיל נסטרוב ומיכאיל ורובל. האדריכל היה אלפרד אלכסנדרוביץ' פארלנד .
בכנסייה למעלה מ-7,500 מ"ר של פסיפסים המתארים אישים או אירועים מהתנ"ך ומהברית החדשה. מצוירים על כל ס"מ אפשרי.
בשל פארה הרב חרגה הקמת הכנסייה מהתקציב המתוכנן שהוערך ב-3.6 מיליון רובלים, והעלות הגיעה לבסוף ל-4.6 מיליון רובלים.
בכנסיה נמצא אחד מאוספי הפסיפס הגדולים ביותר באירופה, אוסף שהיה חשוב בהתפתחות של אמנות פסיפס בכל רחבי העולם. הפסיפסים בכנסייה מבריקים. מההתבוננות תוכלו ללמוד על הציירים אשר יצרו את הסקיצות עבור הפסיפס. ועל אמני פסיפס עצמם שיצרו את טכניקות המדהימות של הפסיפס.
אחרי סיור ארוך, אנחנו הולכים לארוחת ערב במסעדה שכוללת תוכנית פולקלור. במסעדה מוגשים לנו פלצינקות עוף מכובס או קובה, או עוף ממולא עם טיפת אורז, היה "כל כך טעים", שנשאר הרוב על הצלחת. ביצה קשה, כף אפונה מקופסא עלה שמיר עם פרוסת לימון.
מנה אחרונה עוגה בלתי מזוהה. מביש זו מילה עדינה.
המסעדה הייתה מלאה בתיירים. ומופע הפולקלור, למעט הזמר שהיה טוב, הלהקה הייתה חובבנית מאוד. לא מתאים לרוסים.
בנות הלהקה
הזמר בלווי הרקדניות
לזמר היה קול נעים. יצאנו מהמסעדה למזג אויר גשום. למזלנו היה קצר והגענו למלון שהיה קרוב יבשים.
המשך יבוא