שביל ישראל – יום 3 - ממצודת כ"ח לגשר עלמה - זקנים חסרי מנוח 2015

חדי העין ביניכם ודאי שמו לב לשינוי בכותרת, כן עברה שנה מהמסלול הקודם ואנחנו עדיין בשביל….

את הטיול היום אנחנו מתחילים במצודת כ”ח, אחת מחמש מצודות שבנו הבריטים בגבול הצפון, ושנמסרו לערביי ישראל ב־15 באפריל 1948, עם תום המנדט הבריטי בארץ ישראל. יישובי הסביבה - מנרה, רמות נפתלי ומשגב עם - חשש שינותקו משאר הגליל וממרכז הארץ, והחליטו לכבוש את המצודה. כיוון שזה לא בלוג היסטורי, אני לא אפרט, אבל ספרי ההיסטוריה מספרים שהמצודה נכבשה רק בניסיון השלישי ע"י כח מחטיבת יפתח של הפלמ"ח. בשלושת הניסיונות נפלו 28 חיילים (מכאן השם מצודת כ"ח) ובהם גם דוד צ'רקסקי, עליו כתב חיים חפר את השיר המפורסם "דודו". אנחנו עושים תצפית קצרה אל עבר בריכות הדגים שבעמק, ויוצאים לדרך.

השביל חוצה את כביש מספר 899, ומגיע לשרידי הכפר הערבי נבי יושע, ממנו נותר רק מבנה קבר המיוחס לנבי יושע, הוא יהושע בן נון. ערביי הגליל טוענים שביקור אצל הנביא הוא סגולה לבריאות, לנישואין ולילדים. אנחנו בריאים ויש לנו גם בני זוג וגם ילדים (ילדות, אבל זה אפילו יותר טוב) אז אנחנו ממשיכים בשביל.

מקברו של נבי יושע ממשיך שביל ישראל כשני ק"מ במקביל לכביש למושב רמות נפתלי. ההליכה קלה ונעימה, מזג האוויר נעים והכל ירוק ופורח. סמוך לכניסה למושב יש מצפור של קק"ל ומכאן יורדים כק"מ עד לדרך מסומנת ירוק העולה לקרן נפתלי, הנקודה הגבוהה באזור - נ"ט 510. זאת דרך עפר בתוך חורש נטוע, העולה במתינות אל קרן נפתלי. השביל לעומת זאת חותך ישר למעלה בתוך החורש. למה? למסמני השביל הפתרונים, אבל העלייה קשה ותלולה, ואנחנו מגיעים למעלה מזיעים ומתנשמים. במלחמת העצמאות היה בקרן נפתלי משלט של ההגנה, ועכשיו יש כאן מתקן צבאי מגודר.

יש כאן שרידים של מקדש מהתקופה ההלניסטית (תודה לד"ר גוגל), שבין הריסותיו צומחים עצי אלה. יש שרידי חומה ומערות קבורה, ואפילו שרידי פסיפס הלניסטי, שמעצם היותו הלניסטי לא מעניין אף אחד ולכן לא כל כך מתוחזק.

יש כאן תצפית מדהימה על עמק החולה ורמת הגולן, ואנחנו מתיישבים לנוח מהטיפוס באוויר הגלילי הצונן.

אחרי התאוששות קלה אנחנו יורדים לכיוון נחל דישון. אחרי חצי קילומטר של ירידה השביל מטפס בדרך עפר רחבה לכיוון צינור מים ואנחנו עוברים מעליו וממשיכים עוד כ-1.5 ק"מ עד לדרך כורכר רחבה שעוברת בשולי שמורת הדישון. אחרי עוד כחמישה ק"מ אנחנו עולים בין סלעים ושיחים לנקודת גובה 364 ומחפשים את הירידה לנחל. צריך לחפש היטב, הסימון כאן לא משהו. מכאן מתחילה ירידה של כ-350 מ' אל אפיקו של נחל דישון, ואנחנו מדלגים בין הסלעים עד הנחל.

בסוף הירידה אנחנו פונים ימינה ומתחילים לעלות בנחל דישון בין עצי אלון ליבנה חרוב ואלה. השביל הולך בתוך הנחל וההליכה נעימה וקלה בין עצים, קירות הנחל והמוני כלניות ורקפות. עוד 3 ק"מ בערוץ הקניוני של נחל דישון ואנחנו בגשר עלמה, על כביש 866. המסלול ממשיך מכאן עד עין ערבות, אבל אנחנו עייפים, והשעה מאוחרת, אז אנחנו מסיימים את המסלול בגשר עלמה. הלכנו כ-13 ק"מ, כולל עליה לקרן נפתלי, בגילנו המתקדם זהנראה לנו די והותר.

נמשיך מכאן בפעם הבאה כשנעלה את הדישון והצבעון לכיוון הר מירון.