התוכנית היתה להמשיך מכאן לפלובדיב ולעלות צפונה, אבל כיוון שהטמפרטורות השבוע הולכות להיות באיזור 35-38 מעלות, ובולגריה לא ממש ערוכה לטמפרטורות כאלה, החלטנו לתכנן מסלול מחדש ולהישאר מעל גובה 1,000 מ'. הבחירה נפלה על באנסקו (Bansco) עיירת נופש בהרי פירין, וכיוון שיש לי השבוע יום הולדת (מזל טוב לי), החלטנו להתפנק במלון קמפינסקי.
באנסקו היא עיירה שקמה וקיימת בזכות אתר הסקי שמעליה, שהוא הגדול בבולגריה. היא נמצאת בגובה 1,000 מ', אז היא בהגדרות שלנו, מתגוררים בה כ-9,000 תושבים והיא שוכנת למרגלות הר ויחרן (Vihren), שהיא הפסגה הגבוהה ביותר בהרי פירין והשנייה בגובהה בבולגריה. בעקבות אתר הסקי שהוקם כאן, העיר גדלה מכפר קטן ונידח לעיירת סקי פורחת ומשגשגת, עם מלונות ענק, בתי קזינו, מסעדות וחנויות לרוב. בקיץ העיירה משמשת בסיס יציאה למטיילים רבים המגיעים אליה כדי לטייל בפארק הלאומי פירין.
אנחנו מגיעים אחרי הצהריים, מבלים כמה שעות בספא המדהים של המלון ואוכלים ארוחת ערב בויקטוריה, מסעדה איטלקית מעולה. הנמצאת ממש מול המלון. התחלה טובה לפרק השלישי של הטיול.
בהרי פירין יש עשרות, אם לא מאות מסלולי טיול המתחילים בקצה העליון של אחת מעשרות מעליות הסקי הפזורות כאן. אנחנו מחליטים לעשות טרק יומי לאגם פופובו (Popovo Lake).
אנחנו נוסעים לעיירה קטנה בשם דוברינישטה (Dobrinishte) - מה אמרנו על שמות בולגריים??? - שנמצאת כחצי שעה מבאנסקו. ליד העיירה נמצאת בקתת גוצה דולצ'ב (Gotse Delchev) שהיא התחנה התחתונה של מעלית הסקי לאגמים. הפעם יש שידרוג, יש כאן שתי מעליות סקי רצופות, עולים באחת, יורדים בתחנת הביניים, ועוברים למעלית השניה. כל הסיפור לוקח כ-40 דקות של ריחוף מדהים מעל נוף משוגע, ומביא אותנו עד בקתת בזבוג (Bezbog Hut) בגובה 2,000 מטר. כאן מתחיל המסלול.
התחנה הראשונה במסלול הוא אגם בזבוג (Bezbog Lake) שנמצא ממש מאחורי הבקתה. זה אגם גדול ויפהפה, ואנחנו ממש מתפתים להיכנס ולשכשך במימיו, אבל לפי השלט התלוי כאן, הרחצה אסורה.
אנחנו ממשיכים לכיוון אגם פופובו (Popovo Lake) שנמצא כשעתיים הליכה מכאן. הדרך הופכת קשה יותר, היא מתחילה בעלייה חדה וממשיכה בדרך המתפתלת בין אברשים ועצי מחט נמוכים עד לאגם. הנוף מהמם, ואנחנו עוצרים כל כמה דקות ליהנות ממנו וכמובן לצלם.
חלק מהמטיילים עוזבים את המסלול לאגם כדי לעלות לפיסגת בזבוג שגובהה 2,600 מ'. זה מסלול לא קל, אבל יחסית קצר (כ-5 ק"מ הלוך ושוב מבקתת בזבוג) עם עליה של כ-600 מ'. אנחנו מוותרים על הפסגה וממשיכים לאגם.
גם היום הדבר הכי מדהים במסלול, מלבד הנוף, היא הפריחה המרהיבה של פרחים אנדמיים לאזור. כל מיני מינים של פרחים בכל הצבעים ממלאים את השדות במרבדי פריחה צבעוניים.
אורך המסלול שלנו היום היה כ-6.5 ק״מ (מסלול הלוך ושוב) והוא לקח לנו כ-3 וחצי שעות. עשר דקות לבקתת בזבוג והמעלית הביתה, חגית מסובברת את הקרסול ומתרסקת לתוך הצמחיה שליד השביל. ידענו שטעינו כשלא הבאנו נעלי הליכה והסתפקנו בנעלי טיולים קלות. טיפ- גם למסלולי יום בהרי בולגריה צריך נעלי הליכה טובות. למזלנו הנזק לא נורא, רגל נקועה, גב כואב ודיכאון קל, אבל אנחנו מתגברים (בעיקר חגית) ומצליחים להגיע למעלית ובחזרה למלון. לא נרחיב על הרפתקאות חיפוש תחבושת אלסטית בבתי מרקחת בולגריים ובבולגרית בלבד, רק נגיד שמצאנו. למרות התאונה (שרק אחרי שנחזור ארצה נבין שהסתיימה בשבר באחת מעצמות הקרסול) היה יום מדהים.
את המשך תוכניותינו להרי פירין, שכללו עוד שני מסלולי טיול, נצטרך לדחות לביקור הבא (ברור שיהיה כזה), כי חייבים לתת לרגל של חגית לנוח.
מלון קמפינסקי נמצא ממש על תחנת הגונדולה שעולה לאתר הסקי של באנסקו, אנחנו רואים משולחן ארוחת הבוקר (המדהימה) את הקרוניות העולות להר, ומבינים שאין היום לחץ על הגונדולה. למרות ששבת היום, חלק גדול מהקרוניות עולות ריקות. אז אחרי ארוחת בוקר משובחת אנחנו הולכים לאיטנו לתחנת הגונדולה ועולים להר. הפעם אנחנו לא במעלית סקי פתוחה, אלא בקרונית סגורה. זה קצת פחות כיף, אבל הרבה יותר קל לרגל של חגית, שהקפיצות אל וממעלית הסקי אתמול לא עזרו לה.
חצי שעה בגונדולה ואנחנו במעלה ההר. יש כאן המון פעילויות לילדים, כמו מגלשות מים, מגלשות אבובים, מתנפחים, ועוד. יש כאן גם המון מסלולי טיול, הן ברגל והן באופניים, אותן ניתן להעלות לכאן בגונדולה. בפעם הבאה.
אנחנו מתמקדים בהחלמה, אז אנחנו שותים קפה קר (עוד לא עשר בבוקר וכבר 30 מעלות) מול הנוף המרהיב הנשקף מכאן, וחוזרים לספא של המלון ליום כיף והחלמה.
זה היה ביקור קצר בהרי פירין. מחר נוסעים לסופיה, כי בולגריה בלי סופיה אי אפשר, לפחות בביקור ראשון כאן.
