שבוע פריזאי – היום השלישי – פשפשים ופסאז'ים

לפוסט הקודם

בוקר יום ראשון בפריז מוקדש אצלנו תמיד לשוק פשפשים. בדרך כלל אנחנו נוסעים ל- Porte de Clignancourt שברובע ה-18, אבל הפעם החלטנו לגוון ונוסעים ל- Porte de Vanves ברובע ה-14 שבדרום העיר (טיפ). להבדיל משוק Clignancourt העצום, שוק Vanves (בצרפתית וואנב עם נון רפה) משתרע לאורך Avenue Marc Sangnier שנמצאת כמה דקות הליכה מתחנת המטרו Porte de Vanves ויש בו רק כמה עשרות (אולי מאתיים) דוכנים, שרובם באמת שוק פשפשים. המחירים סבירים ואפשר אפילו להתמקח קצת (10-15%). כאן פוגשים בעיקר צרפתים וזו דרך מדהימה להכיר את התרבות הפריזאית מקרוב. באחת הפינות אנחנו מגלים פסנתרן זקן שמנגן על פסנתר נייד, להבדיל מרוב הקבצנים בפריז, הוא עובד בשביל הטיפ שאנחנו משאירים לו.

כיוון שהשמיים התעננו ונראה שהולך לטפטף, החלטנו על טיול פסאז'ים (טיפ). הפסאז'ים של פריז נבנו ברובם במחצית הראשונה של המאה ה-19, בעיקר בין השנים 1822 - 1837, במטרה להגן על הלקוחות העשירים יותר של פריז מפני פגעי מזג האוויר, ובכדי להציע להם חוויית קניות שונה. בפריז היו כ- 150 פסאז'ים מקורים בשנות החמישים של המאה ה-19, שהפכו למודל עבור ערים צרפתיות אחרות. תכנית השיפוצים הגדולה של הברון אוסמן בתחילת שנות השישים של המאה התשע עשרה, שחצתה את הרבעים הישנים של פריז והביאה להקמתן של השדרות הגדולות, האיצה את בנייתן של חנויות כלבו גדולות, ואלו הביאו לשקיעתם של הפסאז'ים המקורים ולהיעלמותם של חלקם הגדול. עם זאת, עדיין קיימים בעיר כמה עשרות פסאז'ים כאלה שכמו שנכתב ב"מדריך המצויר של פריז" מתקופת הקמתם (תודה לוויקיפדיה): "פסאז'ים אלה, המצאה חדשה זו של המותרות התעשייתיים, הם מעברים מקורי זכוכית ומצופי שיש, העוברים במפולש דרך גושי-בתים שלמים, שבעליהם התאחדו לצורך יוזמות כגון אלה. משני צדי המעברים הללו, המקבלים את אורם מלמעלה, נמשכות המהודרות שבחנויות, כך שפסאז' כזה הינו בגדר עיר, אף עולם, בזעיר אנפין".

היום הפסאז'ים הם פתרון מעולה לימים גשומים, ואנחנו מחליטים לבקר בשלושה - פסאז' דה פנורמה, פסאז'Verdeau ו- פסאז' Jouffroy, שלושתם במרכז העיר, לא רחוק מה"פאלה רויאל". מתחילים בפסאז' דה פנורמה (הכניסה מרחוב סאן מארק, מעט צפונה לבניין הבורסה של פריז), שהוא אחד הפסאז'ים הראשונים שנבנו בפריז כבר בשנת 1799. יש בו כמה חנויות לאספני בולים שנחשבות רציניות (ראינו בול באלף אירו!! אחד!!). כמו כן תוכלו לשתות משהו בבית התה "מרקיז", ביום ראשון סגור. במספר 26 אנחנו מגלים חנות עם אוסף גלויות מדהים. יש בו גם חנות צעצועים מקסימה, עם צעצועי עץ אמיתיים ועוד המון חנויות מעניינות. בקצה הפסאז' פועל תיאטרון ה"וראייטי" שהיה בשלב מסוים בבעלותו של השחקן ז'אן פול בלמונדו. ביציאה מהפסאז' חוצים את Boulevard Montmartre ומיד נכנסים לפסאז' Jouffroy.

פסאז' ז'ופרוי נבנה ב–1847 והתפרסם בזכות היותו הפסאז' המחומם הראשון בעיר. ביום חורף גשום וקר, קל להבין מדוע הפך הפסאז' להצלחה מסחררת מיד עם הקמתו. אורכו כ- 140 מטרים ויש בו חנויות, בתי קפה ואווירה פריזאית. Verdeau, שנמצא ממש בהמשך, מעבר לרחוב Grange Batelière, קצת יותר צנוע, אבל גם בו יש כמה חנויות מעניינות והמון אווירה. טיול אחה"צ נפלא להיכרות אינטימית עם פריז האמתית, בעיקר בימים של מזג אוויר סגרירי.

את היום אנחנו מסיימים בשיטוט במרכז פריז. כשאתם משוטטים כאן תרימו את הראש, כי חוץ מפריז של המדרכות יש גם פריז של הקירות – דלתות מקסימות, עיטורי מרפסות מפוסלים, כרכובים מצוירים והמון גרפיטי, שלהבדיל מהרבה ערים אחרות בעולם, כאן הם ממש משתלבים בנוף ומוסיפים לעיר נופך "שובב" משהו.

יש הרבה דיונים על הגרפיטי של פריז, אנחנו אוהבים אותם. באמצע רחוב סאן דני אנחנו מגלים שער ניצחון. לא השער, סתם שער. חיפוש זריז בוויקיפדיה מגלה כי זהו "שער סן דני" שהוקם בשנת 1672 בידי האדריכל פרנסואה בלונדל והפסל מישל אנגייה בפקודתו של לואי ה-14, לכבוד ניצחונותיו של האחרון בקרבות באזור הריין ופרנש-קומטה. הוא נבנה כחלק ממצודה שהוקמה כמאה שנה לפני כן ונהרסה זמן מה לאחר הקמתו. תודו, אין כמו לגור מול שער ניצחון, נכון? רק בפריז אפשר למצוא דירה עם נוף לשער ניצחון.

באזור "לה האל" אנחנו יושבים להפסקה קצרה בצל מזרקה מפוארת, ושומעים קולות רעש מנועים וצפירות רמות. אנחנו ממהרים לרחוב ריבולי ומוצאים שהוא הפך למסלול מכוניות עתיקות. מאות מכוניות ואופנועים שועטים (במהירות אופיינית לרכבי אספנות כמובן) לאורך רחוב ריבולי תוך צפירה בלתי פוסקת. מסביב אלפי אנשים המריעים, מצלמים ומצטלמים (סלפי עם יגואר 58' מישהו?).

אנחנו מצטרפים לקהל, יש משהו מרגיע במכוניות עתיקות. מכאן "הביתה" זה 20 דקות הליכה לאורך אחת השדרות החביבות עלינו בפריז – ריבולי-סנט אטואן.

ארוחת ערב אנחנו אוכלים בברסרי השכונתי שלנו - Le Rempart – שכמוהו יש בטח אלפים בפריז. אבל גם כאן יש לנו טיפ (טיפ). אתם בטח מכירים את טריפ אדוויזר, חשבתי ככה, אז יש להם עכשיו שירות הזמנת מקומות של הרגע האחרון במסעדות בפריז (הדקה ה-90 של המסעדות), בשיתוף אתרTHE FORK , על כל הזמנה דרך האתר אתם מקבלים 20-40% הנחה במסעדה. אמיתי לגמרי. אנחנו קיבלנו 30% הנחה, ולמי שמכיר את פריז אני לא אחדש אם אומר ש-30% הנחה במסעדה בפריז זה כסף ממשי.

זהו, מחר ירדן מגיעה מהטיול בדרום אמריקה, הרי בשביל זה אנחנו כאן, זוכרים?

בואו לקבל אתנו את פניה מחר.