היום יורד לנו גשם, ועל פי התחזית זה הולך להמשיך כל היום. אז אחרי עוד ארוחת בוקר מפוארת אנחנו מחליטים לבקר בבינאלה של ונציה, בעיקר כי כבר אין כרטיסים למוזיאון פגי גוגנהיים. אמנם בשאלון של אתר הבינאלה כתבנו שבאנו לונציה במיוחד בשביל התערוכה (לא רצינו לאכזב אותם), אבל האמת היא שרק אחרי שקנינו כרטיסי טיסה גילינו שזה קורה בדיוק עכשיו.
אנחנו לוקחים את קו אחד (יורד גשם) לתחנת ארסנלה, אתר הביאנלה של ונציה. הביאנלה היא תערוכת אמנות עכשווית בינלאומית המתקיימת בונציה כל שנתיים, שזה בעצם פירוש השם ״ביאנלה״ באיטלקית - ״דו-שנתי״. אירוע הביאנלה של ונציה מאורגן ע״י קרן הביאנלה וכולל מספר אירועי אומנות, מתערוכות, דרך הצגות וסרטים ואפילו מופעי סטנדאפ. טיפ - הבינאלה של 2022 נמשכת מאפריל עד נובמבר, אז יש לכם עדין זמן להגיע. לביאנלה של ונציה יש מסורת ארוכה, התערוכה הראשונה נערכה בשנת 1895, והחלה כתערוכה מקומית. עם השנים הפכה התערוכה לבינלאומית וכיום היא נחשבת לאחת מהתערוכות החשובות והיוקרתיות ביותר בעולם האמנות. די אם נציין שיאיוי קוסמה, כן, המשוגעת עם הנקודות, היתה נציגת יפן בבינאלה.
הבינאלה מתקיימת בפארק ג’ארדיני ובמתחם הארסנלה, אזור המספנות העתיק של ונציה ששווה ביקור בפני עצמו. שני האתרים הנמצאים ברובע קסטלו שבמזרח העיר. ברחבי העיר פזורים אתרים נוספים של הבינאלה בגלריות ואולמות ציבוריים, ואפילו ברחובות. חגיגה. התערוכה עצומה ובחלקה מטרידה, אבל מעניינת מאוד, ואנחנו מבלים כאן שלוש שעות.
אנחנו לא מגיעים לביתן הישראלי שנמצא בג'רדיני (האתר השני של הבינאלה), אבל אנחנו לפחות, מעולם לא שמענו על הצלמת עילית אזולאי, נציגת ישראל לבינאלה, אז לא ממש התאמצנו. בדרך חזרה אנחנו עוצרים לארוחת צהריים במסעדה מאוד מקומית, כזאת שכדי להגיע לחדר הפנימי, שרק בו יש מקום, עוברים דרך המטבח. האוכל משובח, כרגיל, ואנחנו מתחילים להבין שקשה ליפול עם אוכל בונציה. טיפ - אל תחפשו את מומלצי טריפאדוויזור או האתרים האחרים, פשוט תכנסו למסעדה שמדברים בה איטלקית ונמצאת מחוץ למסלול התיירים.
אנחנו חוזרים לדירה בקו 4.2 המקיף את ונציה מבחוץ. זה מאפשר זווית הסתכלות קצת שונה, וכיוון שזה לא קו של תיירים, אפשר לשבת ואפילו לפטפט קצת עם השכנה הונציאנית שלנו שלא מפסיקה לקטר על ראש העיר שלא איכפת לו בכלל מהתושבים, אלא רק מהתיירים.
אחרי מנוחת צהריים (עובדים קשה בונציה, אנחנו עושים בכל יום למעלה מ-12 אלף צעדים לפי השעון המשוכלל של עידו), אנחנו יוצאים לפיצה ב- Birraria La Corta – עוד המלצה מדהימה של ניקולה. אכלנו כמה פיצות בחיינו, אבל פיצה כזאת טרם. הבצק התחתון דקיק ומתפצח, והשוליים – עוגת שמרים. מדהים כבר אמרנו? הפיצריה נמצאת בכיכר קמפו סן פולו שבה עוד לא ביקרנו, אז אנחנו מנצלים את ההזדמנות לסיור קצר בכיכר וסביבותיה.
עוד יום כיף הסתיים. מחר חוזרים הביתה.
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=818&height=1604)
