נוסעים מזרחה על כביש מספר 1, ועולים על דרך 30 בדרכנו צפונה. המטרה היא להגיע לאסקיה, הר געש עם בריכה חמה בתוך הלוע. אחרי כשעה נסיעה אנחנו עולים על דרך 32, ומתפללים שהתיקון של יון (זוכרים, ההוא מלגרווטן) יחזיק מעמד, כי מכאן ועד סוף היום אין יותר כבישים.
מפעם לפעם אנחנו חולפים ליד אגם, ומרחוק מציצים הקרחונים של Vatnajokull. סוריאליזם אמתי. פתאום, תחנות ייצור חשמל האמצעות רוח. אתם מכירים, המאווררים העצומים שתלויים בגובה ומסתובבים ברוח. חברה גרמנית החליטה לבחון את השפעת התחנות הללו על הצמחייה או החיות באזור, אז הם הקימו שני מאווררים ובוחנים את השפעתם על הסביבה. לדעתנו אין כאן סביבה, אבל הגרמנים כבר ימצאו איזה שועל ארקטי להגן עליו. בהמשך יש תחנת כח הידרואלקטרית. הזיזו אגם שלם ועכשיו הוא זורם דרך צינורות. הגשר שעבר על האגם עובר עכשיו על כלום. איפה היו הגרמנים, איפה?
עוד שעתיים של עבודה קשה, זו דרך ממש לא קלה לנהיגה, אנחנו ב- Myri שהיא הנקודה הראשונה בציוויליזציה שבה אנו פוגשים. נסענו כמעט 300 ק"מ בלי לראות אף מקום ישוב, ואת מספר המכוניות שראינו אפשר לספור על אצבעות יד אחת, מקסימום שלוש. אנחנו עוצרים לקפה ומאפה בבית קפה קטן ליד מפל גדול (Godafoss -; מפל האלים), ומגיעים להוסאוויק לקראת ערב.
השעה בערך תשע, אבל אנחנו לא ממש רעבים, ועל המסעדה אליה שלחו אותנו יש שלט גדול "פתוח עד 22:00", אז אנחנו הולכים לחפש כרטיסים לשייט לוויתנים למחר. הוסאוויק היא בירת הלוויתנים של הצפון. יש כאן 5-6 חברות שמוציאות שייט לוויתנים, מהן 2 גדולות והשאר קטנות עד קטנטנות. מבין כל החברות אנחנו נופלים, ממש במקרה, על המשרד של - North Sailing-; אחת משתי החברות הגדולות. הרעיון של שייט ערב ירד מהפרק, פשוט כי השייט של שמונה בערב יוצא רק עד 10 באוגוסט, שימו לב. הבחורה שעובדת במשרד הכרטיסים עשתה עבודה מעולה, היא הייתה כל כך חמודה, כל כך קואופרטיבית וכל כך מלאת התלהבות שהיינו חייבים לקנות כרטיסים. מה גם, שהיא עשתה לנו הנחה ענקית. כרטיס של 70 יורו (להפלגה של 4 שעות) היא מכרה לנו ב- 52 יורו. אז יכולנו שלא לקנות? עכשיו, אחרי שבזבזנו מעל 200 יורו, אנחנו כבר בשלים לארוחת ערב. במסעדה שבה רצינו לאכול, כבר אין אוכל. נכון, פתוח עד 22:00, אבל למטה בקטן כתוב "המטבח נסגר ב- 21:00". לא עזרו תחנונינו, ויצאנו לחפש מסעדה עם מטבח שפתוח עד 22:00. מצאנו. ואפילו מסעדה מצוינת -; Salka -; שמלבד זה שהיא מסעדה של מקומיים, מעל לדלת שלה מתנוסס מגן דויד. אף אחד לא בדיוק יודע למה יש כאן מגן דויד, אין כאן יהודים, וגם אף פעם לא היו. ב- Salka גם למדנו שהאיסלנדים אוכלים פאפינים, אבל על זה כבר סיפרנו בפרק 2.
איסלנד 2013 -; זקנים חסרי מנוח !!!