אחרי ארוחת הבוקר אנחנו מתפצלים. הבנות לתחביב הנשי האוניברסלי – קניות, ואיזי ואני לטיול באזור השוק הישן של דרזדן (Altmarkt). במקום אין שוק, הוא נקרא כך כי עד מלחמת העולם השנייה באמת עמד כאן השוק הישן של העיר, אך זה הוחרב כמעט לחלוטין בהפצצות המלחמה ושוקם מאוחר יותר, אבל בלי השוק. יש כאן רחבה עצומה מוקפת בניינים בסגנון הבארוק שהבולט ביניהם הוא כנסיית הצלב הקדוש (Kreuzkirche). הכנסייה היא שילוב של מבנה בארוקי ומגדל פעמונים בגובה 92 מטרים בסגנון ניאו-קלאסי. היא הוקמה במהלך השנים על שרידים עתיקים של אתרי תפילה שנמצאו במקום והוקדשה לצלב הקדוש בשנת 1388.
אנחנו מבקרים קצרות בכנסייה וממשיכים לבית העירייה החדש (Neues Rathaus), בית העירייה של דרזדן. איזי לא מהסס, ואנחנו עולים לביקור במשרד של ראש העיר. הוא לא במשרד היום. בית העירייה נבנה מחדש לאחר שהוחרב בהפצצות מלחמת העולם, כך שהוא בעצם לא כל כך חדש. זהו מבנה מעניין עם שערי זהב עצומים ומגדל משלו, היכול להתחרות במגדלי הפעמונים של הכנסיות שמסביב.
אנחנו מסיימים את הבוקר בהצטרפות לבנות ברחוב Prager - מדרחוב מהתקופה הקומוניסטית - רחב ידיים, מלא במלונות, משרדים, בתי קפה ומסעדות ובעיקר.... חנויות. בקצה הרחוב עומדת תחנת הרכבת הראשית של דרזדן Hauptbahnhof)). התחנה העצומה הוקמה בשנת 1898 ותוכננה ע"י האדריכל נורמן פוסטר. היא מורכבת משלושה מבנים – המרכזי, הגדול הוא התחנה עצמה על שתי קומותיה, השניים הצדדיים מאכלסים את הרציפים. הגג השקוף מאפשר תאורה טבעית במשך היום. עלות ההקמה המקורית מוערכת ב-18 מיליון מארק גרמני, או בערכים של היום – 320 מיליון אירו.
אנחנו חוזרים עמוסי קניות (אבל בלי שקיות, כי היום בכל חנות בגרמניה שקיות ניילון עולות כסף) למנוחת צהריים קלה. אחרי הכל אנחנו בחופש, לא?
אחר הצהריים אנחנו שוב מתפצלים. כמו שהזכרתי קודם, איזי ולאה הם לא אנשי מוזיאונים, אז הם הולכים לטייל בעיר, ואנחנו לצווינגר, הארמון הבארוקי שמארח כיום מספר מוזיאונים. כרטיס הכניסה (טיפ) עולה 10 יורו ומאפשר כניסה לכל המוזיאונים. אנחנו מוותרים על ה-Porzellansammlung, מוזיאון הפורצלן המתרכז בעבודות Meissen, מפעל הפורצלנים המפורסם, וגם על ה-Tierkundemuseum - מוזיאון הטבע, והולכים ישר לגלריית האמנים הותיקים (Gemäldegalerie Alte Meister). המוזיאון מכיל בעיקר עבודות של אמני רנסנס איטלקיים כמו רפאל וטיציאן. יש בו גם אגף גרמני עם כמה עבודות של הולביין ואמנים אחרים. היצירה המפורסמת ביותר במוזיאון היא המדונה הסיסטינית של רפאל. ציור ענק משנת 1505 המתאר את המדונה וישוע. במוזיאון מוצגות כ-750 עבודות ואנחנו מבלים בו כמה שעות.
מאחר שהכרטיס מכסה את כל המוזיאונים בצווינגר, אנחנו מחליטים לנצל אותו וממשיכים ל- Mathematisch Physikalischer Salon. אנחנו מגלים עולם מרתק של כלים מדעיים שונים – מדי זווית, מדי מהירות ועוד, אוסף גדול של גלובוסים – ארץ, ירח, כוכבים, שמיים, וכמובן שעונים מכל סוג אפשרי. פשוט מוזיאון מדהים. אם אתם באים עם ילדים הוא ממש חובה.
אחרי ארוחת הערב אנחנו יוצאים לסיבוב בעיר ועוצרים ליד כמה ממופעי הרחוב שצצים כאן כפטריות לאחר רדת היום – מופע רוק של כמה נגנים צעירים עם משקפי שמש וחליפות "האחים בלוז", בחור רוסי לא צעיר המופיע בקטעי "מקהלת הצבא האדום", בולע אש ומופע בועות סבון מקסים של בחורה צעירה שמשגעת את כל הילדים וגם קצת אותנו בלהטוטי בועות.
בכניסה למלון אנחנו עוברים ליד חנות הפורצלן ומבחינים בקערה כעורה (באמת, משהו בלתי נתפש, עם תרנגולים) עם תג מחיר של 80,000 אירו!!! לא, זו לא טעות, שמונים אלף אירו!!! אני לא יודע לגביכם, אבל לי יש כמה דברים אחרים לעשות עם סכום כזה. לא קנינו.....
לילה טוב דרזדן