אנחנו מתעוררים לבוקר קפוא ויורדים לאכול ארוחת בוקר במסעדת המלון. להפתעתנו, למרות שזה חלק מדיל ממש זול, יש כאן מזנון ארוחת בוקר עשיר, קפה מצויין ומיץ תפוזים שמרגיש כמו זיפ של שנות השבעים מי שמכיר (טוב, אי אפשר שהכול יהיה מושלם).
אנחנו חוזרים להונגריה ונוסעים לבזיליקת אסטרגום. האתר היחיד השווה ביקור בעיר המנומנמת הזאת. "הבזיליקה הפרימטיאלית של הבתולה מריה המבורכת ואדלברט הקדוש", המוכרת יותר כבזיליקת אסארגום, נבנתה במשך 47 שנים והושלמה רק בשנת 1869. לרגל חנוכת הבזיליקה הלחין פרנץ ליסט את המיסה סולמניס, וניצח עליה באופן אישי בטקס. ייחודה של בזיליקת אסטרגום , בין השאר, הוא בעובדה שהיא פונה מזרחה בעוד בית התפילה נמצא בחלק המערבי שלה, שלא כמו מרבית הכנסיות בעולם. הגודל העצום שלה, עם שטח פנימי של 5.6 דונם (!!), אורך של 118 מטר, רוחב של 49 מטר, וגובה כיפה של 100 מטר (אחת הגבוהות בעולם) ראוי לכבוד. הכניסה לבזיליקה חופשית, אבל על הכניסה לחדר האוצר ולקריפטה צריך לשלם. אם התצפית פתוחה, גם שם משלמים, אבל כרגע היא בשיפוצים.
הגברת שמוכרת כרטיסים לא מבינה אותנו, ולמרות שאנחנו מבקשים כרטיסים לחדר האוצר בלבד, היא נותנת לנו את הכרטיס הכפול. לא לחינם אני מציין זאת, זו כנראה גזירת גורל. בקריפטה של הבזיליקה אנחנו מוצאים את קברו של יוזף מינצנטי, הקרדינל של אסטרגום, שיש מצב שהוא קשור למשפחה של חגית. יש במשפחת מינצנטי (המשפחה של אמא של חגית) סיפור על ילד שהומר לנצרות בגיל מאוד צעיר. נצטרך לחקור, למרות שהדור שידע את הפרטים כבר לא איתנו. בכל מקרה, מינצנטי זה שם די נדיר, רוב המינצנטים הגיעו מכפר קטן בשם (המפתיע) מינצנטי, אז יש מצב. ליתר ביטחון אנחנו מדליקים נר לעילוי נשמת הקרדינל מינצנטי.
בחדר האוצר יש מאות פריטים שנאספו במהלך הדורות. טבעות, כתרים, בגדים, שרביטים. הכל מזהב, כסף ואבנים יקרות. הקרדינלים הקתולים של אסטגרום היו עשירים להחליא. גם ״דוד יוזף״ מיוצג כאן, יש כאן ספר שלו וכמה תכשיטים.
זהו. די מיצינו את הונגריה הכפרית, אז אנחנו מחליטים לחזור לציוויליזציה. הנסיעה לבודפשט עוברת בהרים. במעברי ההרים יש קצת שלג והאוויר מלא פתיתים. לא ממש סופת שלגים שלג, אבל כיף גדול למי שמגיע מישראל החמה והיבשה.
המלון שהזמנו – Hotel Vision - נמצא ממש בלב בודפשט, על הדנובה בצד של פשט. זה מלון ארבעה כוכבים (החלטנו להתפנק) עם חנייה חינם. בדיוק בשבילנו. פקידת הקבלה החמודה מסדרת לנו חדר למרות שהגענו קצת מוקדם, ואנחנו עושים צ׳ק אין זריז והולכים לשוק המקורה לעשות קניות.
השוק המקורה שבקצה רחוב ואצ'י הוא השוק הגדול בבודפשט ומהווה מוקד משיכה הן לתיירים והן לתושבי העיר. טיפ - מי שלא היה כאן, חייב לעצמו ביקור בשוק הזה. מבנה השוק מרשים מאד גם מבחוץ וגם מבפנים, הוא נבנה בשנת 1897 ויש לו גג מרעפים צבעוניים יפהפיים. זה חלל עצום – כמעט 10 דונם – עם חלונות גדולים ו-3 קומות מסחר. בקומת הכניסה, שהיא גם הקומה העמוסה יותר, אז מומלץ לעלות או לרדת לקומות הפחות צפופות, יש מאות (ואני לא מגזים) דוכני שוק של נקניקים, לחמים, גבינות, תבלינים, פירות, ירקות, ועוד, ועוד. בקומה השניה יש בעיקר דוכני מזכרות ודוכני אוכל, אבל אלה האחרונים (טיפ) הפכו למלכודות תיירים בשנים האחרונות, אז אנחנו לא ממליצים לאכול כאן, אבל זה מקום צבעוני ושמח שממש שווה ביקור. בקומה התחתונה יש דוכני מזון שמשמשים בעיקר את תושבי בודפשט (בשרים של רוב חיות המשק, דגים טריים, חמוצים, וכד') וגם סופרמרקט גדול. השוק פתוח כל יום מלבד יום ראשון והוא בהחלט שווה ביקור. אנחנו קונים רבע לחם (עוד מוכרים כאן חלקי לחם כמו אצל סבא יהושוע), חריץ גבינה הונגרית ונקניק מקומי. אחלה ארוחת צהריים.
אנחנו מסיימים בזריזות את הסיבוב בשוק, עוד נשוב אליו, כי אנחנו רוצים להספיק לבלות כמה שיותר זמן במרחצאות. מרחצאות גלרט (Gellért Baths) הם מהוותיקים והיוקרתיים ביותר בבודפשט, הם נמצאים במלון גלרט המפורסם, בגדה המערבית של נהר הדנובה, למרגלות גבעת גלרט. המרחצאות המרשימים שוכנים במבנה משותף עם מלון גלרט ונפתחו לציבור בשנת 1918. מאז עבר המקום מספר שיפוצים והרחבות. עם זאת, כיום המרחצאות לא במצב מזהיר. התחזוקה לא משהו, חלק מהסאונות והבריכות לא תקינות והניקיון בסדר, אבל רק. זה כיף גדול, שלא תבינו לא נכון, אבל ציפינו ליותר תמורת 30 אירו לכרטיס (מהמרחצאות היותר יקרים בבודפשט). טיפ - לכו למרחצות יותר עממיים כמו שצ'ני או רודש.
לא באנו לבקר את המקום אלא לבקר בו, ולכן אנחנו מנצלים את כל הבריכות (יש כאן איזה 12), ועוברים הלוך ושוב בין 36 ל- 40 מעלות (חם, חם, חם).
את ארוחת הצהריים שקנינו בשוק אנחנו אוכלים על המרפסת שמעל הבריכה, זאת מרפסת פנימית, לא לדאוג, בחוץ שתי מעלות. שומרי כשרות וטבעונים מתבקשים לדלג. סנדוויצ’ים מלחם כפרי עם נקניק וגבינה, ומלפפונים חמוצים. מעולה!!!
אנחנו חוזרים למנוחת אחה״צ במלון לפני שיוצאים לארוחת ערב במסעדה המדורגת במקום שביעי בטריפ אדוויזור, שנמצאת במקרה 400 מטר מהמלון שלנו. Pilvax היא מסעדה הונגרית הנמצאת בצמוד למלון Pilvax, עם תפריט מגוון ומנות עצומות!!!! חגית מנסה להתמודד עם חצי ברווז, כן, ממש חצי שלם, ואני עם שניצל וינאי בשטח של קרוב לחצי דונם. טעים פחד, אבל אנחנו משליכים את המגבת בערך במחצית.
אחרי הארוחה אנחנו צועדים כמעט שעה לאורך ה״ואצ׳י אוצה״ (המדרחוב הראשי שבלב העיר) באפס מעלות, כדי להוריד את האוכל.
אנחנו אוהבים את העיר הזאת!!!
