אנחנו מתחילים את הבוקר באנז'ה, עיר ימי ביניימית נעימה ובירת מחוז Maine et Loire, אחד מחמשת המחוזות של עמק הלואר. העיר יושבת על מפגש הנהרות לואר ומיין, והייתה בשיאה לקראת סוף ימי הביניים. כיום זאת עיר מחוז עם כ- 160,000 תושבים. גם כאן, כמו בטור, יש אוניברסיטה גדולה (30,000 סטודנטים) שמשפיעה רבות על צביון העיר.
על נוף העיר שולטת טירת אנז'ה, מהטירות היפות של צרפת. הטירה הוקמה במאה ה-13 ושימשה תחילה כמבצר מוקף חומה גבוהה באורך מאות מטרים. לאורך החומה עומדים שבעה-עשר (!!) מגדלי שמירה עצומים שנראים ממש כמו צריחי שחמט. אנחנו מתחילים את הסיור שלנו בטירה (מבחוץ, כי "טירה ביום"). היא באמת מרשימה, והנוף של נהר המיין הזורם מתחתיה מרהיב.
מהטירה אנחנו עולים על "הפס הכחול", סימון כחול על מדרכות העיר המוליך אתכם בין אתרי התיירות שלה. רעיון ממש נחמד. המסלול לוקח אותנו לאורך "טיילת קצה העולם" המשקיפה על הנהר מגובה רב, מוביל אותנו בין סמטאות העיר העתיקה, עם בתי העץ והאבן האופייניים, עד לקתדרלת סנט-מוריס המדהימה. טיפ - גם אם אתם לא חובבי קתדרלות, שווה להיכנס לסנט-מוריס ולו כדי לראות את חלונות הרוזטה המדהימים שלה.
אנחנו מסיימים את הבוקר בכיכר Sainte-Croix, כיכר חביבה במרכז העיר העתיקה, שבה ניצב "הבית של אדם", בית קורות מדהים, צבוע באדום וצהוב, שמאכלס כיום את מרכז האומנויות של אנז'ה.
כאן אנחנו עוצרים לקרפ וגאלט בקרפרי קטנטן אך פופולרי בשם Crêperie La Boudeuse, וכאן גם המקום (טיפ) להבהיר את ההבדל ביניהם, בין הקרפ לגאלט - מתוק = קרפ, מלוח = גאלט. זה נשמע טריוויאלי, אבל אל תנסו להזמין קרפ שלוש גבינות, אנחנו ניסינו ולקח להם רגע להבין מה התיירים האלה רוצים. אז אנא - קרפ נוטלה וגאלט שלוש גבינות. פשוט וטעים.
טיפ- לחובבי המוזיאונים שביניכם, או ליום גשם, עשר דקות מכאן שוכן מוזיאון האומניות של אנז'ה, עם הגנים המדהימים שלו, ובסמוך אליו מוזיאון "גלריית דוד" הנמצא בתוך מנזר קדום. שניהם מומלצים בחום.
היום יפה, אז אנחנו ממשיכים לסומור, עיר ימי ביניימית נוספת (יש כאן המון כאלה) שנמצאת בין הלואר ונהר טואה. החשיבות המרכזית שלה, לאלה מאיתנו שלא בענייני רכיבה, כי היא גם מפורסמת בבית הספר לרכיבה שנמצא כאן, היא בכרמים המקיפים אותה מהם מיוצרים יינות סומור הידועים באיכותם, בעיקר יינות קרמו (יין תוסס שאינו שמפניה).
אנחנו כאן כדי לטעום מהיינות, אבל לפני זה - טירת סומור - אחת הטירות המרשימות באזור, שנבנתה במאה ה-10 כמבצר ורק מאוחר יותר (בסוף המאה ה- 12) הוסבה לטירת מגורים ע"י הנרי השני מלך אנגליה. למרות שרצינו לבקר בטירה, נאלצנו להשקיף עליה מהתצפית, ולהסתובב סביבה, כי (טיפ) טירת סומור סגורה בימי ראשון ושני. אבל גם מבחוץ היא ממש מרשימה, עם חפיר עצום, חומות גבוהות והמון צריחים.
עכשיו לענייננו - טעימות היין - אנחנו בצרפת הכפרית אחרי הכל. היקב הראשון שלנו הוא Domaine Bellivier - יקב משפחתי קטן המתמחה בענבי שנין וקברנה פרנק (איך לא?). יש להם 60 דונם כרמים בסביבה והם מייצרים כ-50,000 בקבוקים בשנה. הבן, מתיאו, עורך לנו את הטעימה, הוא לא כל כך מסתדר עם האנגלית, אבל אנחנו מצליחים לטעום כמה וכמה יינות בהדרכתו וקונים שני בקבוקים לארוחת הערב.
היקב השני גם הוא יקב משפחתי אבל קצת יותר גדול - Domaine Badiller - הם מגדלים 120 דונם כרמים באזור קצת יותר מזרחי - Azay-le-Rideau - ומייצרים כ-100,000 בקבוקים. גם הם, כמו רוב מגדלי עמק הלואר מתמחים בענבי שנין וקברנה פרנק, אבל סבא מרשל (שהקים את היקב בשנות השבעים ומדריך את הטעימה שלנו) מסביר לנו שהם מגדלים גם עינב בשם Grolleau, עינב קשה לגידול באזור הזה, ממנו הם עושים בעיקר את הקרמו המדהים שלהם, אבל גם יין אדום מצוין. אז אנחנו קונים יין גם לארוחה של מחר...
קצת טיפיםלמי שמתכנן טעימות יין בעמק הלואר: 1) להזמין מקום? יש המון יקבים בלואר, אלפים, שמהם במאות רבות אפשר לטעום. אם אתם מגיעים בשיא העונה (יוני-ספטמבר) יש כאן יותר תיירים מיקבים ולכן כדאי להזמין מקום באתר של היקבים שאתם רוצים לבקר בהם. מחוץ לעונה אין צורך, אלא אם אתם קבוצה גדולה. 2) איך בוחרים? אנחנו החלטנו להרכיב את הטעימות על המסלול. קודם מחליטים על מסלול ורק אחר-כך בודקים איזה יקבים יש עליו ומי מהם פתוח בשעות שנהיה בסביבה (רובם סגורים בצהריים). 3. עלות הטעימה? כל יקב והמודל שלו. בחלק משלמים, בחלק משלמים רק אם לא קונים יין ובחלק לא משלמים כלל. התשלום נע בין 3-5 אירו לטועם, אז זו לא הוצאה גדולה מידי. 4. מה קונים? רק מה שטעים לכם. אין סיבה לקנות כי לא נעים. לא טעים - לא קונים. אני חייב לציין שעמק הלואר הוא לא מאזורי היין האייקוניים של צרפת, אבל יש כאן יין טוב וחווית הטעימה אצל מי שמייצר בעצמו את היין היא מקסימה. מומלץ בחום!!!
בדרך הביתה אנחנו עוצרים ליד Château d'Ussé - טירת היפהפייה הנרדמת - שלמרות ההמלצות של ויקי, ולמרות שבאמת רצינו, הגענו אליה מאוחר מידי מכדי להיכנס. ככה זה כשאתם "טועמים" כל כך הרבה יין.... לא נורא, היא יפהפייה גם מבחוץ.
אנחנו חוזרים הביתה מיום של טירות ויין לעוד ארוחת פסטה מעולה.
לילה טוב מעמק הלואר
