הפארקים של דרום טנזניה - היום הרביעי – עוד יום בפארק הלאומי רואהה

ליום השלישי

גם היום אנחנו קמים לפני הזריחה. ככה זה כשהולכים לישון בתשע, גם הבוקר מסתובב כאן היפו עצום ממש ליד הבקתה שלנו מלכך עשב, ונכנס לנהר.זה ממש כיף להתחיל את היום עם היפו.

אחרי ארוחת בוקר מצויינת אנחנו יוצאים לעוד יום בפארק. מתחילים את המסע באזור סבוך של שיחים ועצים וישר בהתחלה נופלים על שני עדרי קודו גמלוני, עדר של נקבות עם גורים ועדר נפרד של זכרים עם קרניים מרשימות. הזכרים עסוקים בקרבות אימון וקולות הקרניים המתנגשות נשמעים היטב בשקט שמסביבנו.

עוד קצת שיטוטים ואנחנו שומעים שעטת פרסות ורואים ענני אבק. נסטור עוצר ואנחנו ממתינים לראות מה יגיע. אחרי כמה דקות מגיע בריצה פרועה עדר באפלו עצום, לפחות 300 פרטים. לא ברור מה הבהיל אותם, אבל גם אנחנו קצת מבהילים אותם, אז הם ממשיכים בדהרה והאוויר מתמלא אבק. חיה מוזרה הבאפלו, מין פרה עם קרניים גדולות שלא ממש ברור לנו למה היא נכנסה לרשימת חמשת הגדולים של החיות באפריקה - הביג פייב. זה קשור איכשהו לזה שקשה לצוד אותה. מה שכן, כעדר הם מרשימים מאוד. החזקים בהתחלה ובסוף, העגלים במרכז, ונראה אריה שמצליח לחדור את החומה הזאת של ראשים עטורי קרניים.

אז מסתבר שיש אריות שיכולים. אתם זוכרים את שלושת האריות מאתמול? אלה שרבצו בנהר וחיכו לבאפלו. אז שהם הצליחו. אנחנו מוצאים אותם היום מנמנמים בין השיחים, מפוצצים בבשר באפלו ברמה שקשה להם לזוז.

היום הם ארבעה, נמצא איתם זכר צעיר שלא ראינו אתמול. נסטור מגלה אומץ רב ומביא את הרכב למרחק 4-5 מטרים מהאריות הרובצים. וואו לא מתאר את ההרגשה. הם ענקיים, אבל מתנהגים כמו חתולים מפונקים.

אנחנו מהופנטים. לוקח לנו קצת זמן להבחין בפגר הבאפלו ששימש להם ארוחת ערב. היום הוא ארוחת בוקר של עשרות רבות של נשרים שנלחמים בינהם מי יצליח לקרוע מהפגר נתחי בשר גדולים יותר. הצגה מרהיבה.

כמו אתמול, גם הבוקר אנחנו נוסעים בין עדרי פילים ששותים מים קרים מבורות בקרקעית הנהר, יש כאן המוווווווווווון פילים בפארק הזה. במשך היום הזה בלבד אנחנו רואים לפחות 300 פילים. גם את הפסקת הצהריים אנחנו עושים עם פילים. אנחנו יושבים לנו באתר פיקניק (נטוש כרגיל) ונהנים מהמטעמים שהשף הכין לנו. זה המקום לציין שכל ארוחת צהריים היתה משהו אחר. הוא לא חוזר על עצמו השף של רואהה ריבר לודג'. יובל וחגית מחליטות להשתמש בשירותים, ובדיוק אז מגיע עדר פילים לנשנש מהעצים שמסביב למבנה השירותים. אני לא יודע אם יצא לכם לעמוד שני מטר מפיל אמיתי, לא בתוך רכב ספארי, אלא סתם ככה לעמוד ליד פיל, זה מפחיד. אין שום דרך להימלט מפיל אם הוא החליט שלא באתם לא בטוב. במקרה שלנו זה נגמר בטוב, הפילים אכלו קצת מהעצים שמסביב והמשיכו הלאה, משאירים את הבנות מאחור קצת מבוהלות אבל מאושרות.

אחרי הארוחה נסטור נכנס למסע בעקבות צ׳יטה בשיחים. צ'יטה לא מצאנו, אבל נעצרנו ליד בור מים שמשמש את הפילים לרחצה. איזה מחזה מקסים. הם מגיעים בקבוצות קטנות (3-4 כל פעם) כי הבור קטן יחסית (טוב, הם פילים), נכנסים לבור המים ומשפריצים מי בוץ על הגב בעזרת החדק. הקטנים אפילו מתפלשים בבוץ והשמחה גדולה.

עוד קצת עדרי אימפלות, זברות וג'ירפות, ופתאום יובל אומרת עצור. נסטור עוצר ואנחנו רואים נמר בין העצים. הוא קצת רחוק ונמלט די מהר, אבל שני נמרים במסע ספארי אחד זה כיף גדול. וזה עוד לא נגמר, כי פתאום נסטור עוצר כדי לא לדרוס את הנמרה שפוסעת לה בעצלתיים באמצע הדרך. זאת נמרה צעירה, והיא פשוט מדהימה. מטיילת לה על השביל ובין השיחים שלידו ובסוף רובצת מתחת לעץ שיטה צעיר. נסטור ממקם אותנו שלושה מטרים ממנה וגם הוא מצלם אותה כי נמר ממרחק כזה זו לא חוויה רגילה אפילו למדריכי ספארי מנוסים. אנחנו יושבים כמעט שעה עם הנמרה ומצלמים עשרות תמונות שלה. היא באמת מרהיבה.

זהו, הסתיים עוד יום של כיף בספארי, חזרה ללודג׳ לבירה מול הנהר בשקיעה וארוחת ערב מפוארת.

 לילה טוב מרואהה.

ליום החמישי