את סדרת הפוסטים הזאת אני אתחיל מהאמצע. באמצע הטיול הזה אני אחגוג יומולדת 60, ולכבוד האירוע חיפשנו מקום קצת אחר לטייל אליו. מדגסקר היתה בחירה קלה. כולנו (ארבעת ה״זקנים״ - מיכל ועידו, חגית ואני) אוהבים טבע וחיות, כולנו ראינו את הסרט, וכולנו חולמים להגיע לשם. כמו שאמרתי, בחירה קלה.
את האירגון התחלנו (בעיקר עידו, אבל אני עזרתי קצת) בפברואר, דרך חברת נסיעות מקומית בשם Escapade, שהיא נציגות של חברת Evaneos מאנגליה. החלטנו שסכומים כאלה כדאי להעביר לחברה בינלאומית. אנחנו הולכים לעשות ״סובב מדגסקר״ - מסלול של שבוע בדרום האי, שבוע בצפון ושלושה ימים במזרח.
מדגסקר. האי הרביעי בגודלו בעולם - כמעט 600 אלף קמ״ר - פי שלושים משטח מדינת ישראל, וגדול משני האיים של ניו-זילאנד ביחד. זוהי רפובליקה של 6 פרובינציות, 22 מחוזות ו-18 קבוצות אתניות. בסה״כ יש כאן 25 מיליון תושבים, 90% מאוכלוסיית הזיקיות העולמית וכל הלמורים החופשיים, שהם בעצם קוף קטן ממשפחת הפרימטים, בן דוד רחוק שלנו. מחוץ למדגסקר אפשר לראות למורים רק בגני חיות.
מדגסקר היא עולם שלישי (אולי אפילו רביעי) על פי כל הגדרה. התל״ג לנפש הוא כ-1,500$, תוחלת החיים 60 שנה, ומקום 152 (מתוך כ-200 מדינות) במדד הפיתוח האנושי. אנשים כאן באמת עניים. למדנו שמורה בתיכון (משרה ממש נחשבת במדגסקר) מרוויח כ-200₪ לחודש, נהג/ מדריך תיירים - 30₪ ליום, והם מאושרים אם יש להם 10-15 ימי עבודה בחודש. לנשיא המכהן מאז 2004 קוראים הרֶ מרסיאל רקוטוארימאננה רג'ונארימַמפיאנינה. תנסו להגיד את זה 10 פעמים רצוף..... אפילו לאט.
אז אחרי 4 שעות טיסה מתל אביב לאדיס אבבה, שעתיים המתנה וארבע שעות מאדיס לאנטננריבו, אנחנו במדגסקר. כולם נחמדים וחייכנים בכניסה למדינה, הכל מאוד מסודר, ואנחנו מקבלים ויזה לחודש בשדה התעופה (35€ לאדם). שלושה פקידים מעבירים אותנו מאחד לשני בביקורת הגבולות, אבל הכל בחיוך וברוח טובה. לפי המלצת סאריקה, הנציגה של המשרד שארגנה לנו את הטיול, אנחנו מחליפים כסף בשדה התעופה. השער היום הוא 3,793 ארי-ארי לאירו. תמורת 2,000 אירו קיבלנו כ- 7 וחצי מיליון ארי-ארי. הארנק שהבאתי לקופה המשותפת צחק עלי כשראה את כמות השטרות שקיבלנו. יש כאן שטרות של מאה (עשר אגורות) עד 20,000 (20₪) ארי-ארי.
החלטנו לרכוש כרטיסי סים מקומיים בשדה התעופה. יש שלוש חברות שעובדות כאן – אורנג', איירטל וטלמה, בחרנו באיירטל, חברה בינלאומית עם כיסוי טוב של האי (לפי האינטרנט) ומחירים ממש זולים (נציין כבר עכשיו שזו היתה החלטה טובה). זה הלך ממש בקלות - 60,000 ארי-ארי לשני ג׳יגה גלישה, תקף לחודש. קנינו גם קצת זמן אוויר לשיחות, אבל את זה נוכל לחדש בכל קיוסק באי. הפקידה החייכנית עשתה לנו את ההפעלה ויש לנו תקשורת.
ג׳וני, המדריך שלנו לשבוע הראשון, ממתין עם שלט גדול ורכב יונדאי מדוגם. ״מדגסקר היא ארץ עשירה עם תושבים עניים״ הוא מסביר לנו. ממש מדריך פילוסוף. יוצאים מהבירה אנטננריבו (בקיצור טאנה) בתנועה ממש כבדה. לוקח לנו למעלה משעתיים לחצות את העיר (מסתבר שזה לא חריג, טאנה תמיד פקוקה). התערובת של מכוניות חדישות, רכבים צרפתיים משנות החמישים, ועגלות הנדחפות ע”י אנשים, ממש קאוטית.
מחוץ לטאנה הנוף הוא נוף גבעות מקסים עם בתי לבנים צבעוניים. זה ממש לא נראה כמו אפריקה. הכביש סלול, הבתים בכפרים בנויים מאבן, והכל נראה ממש נקי ומתוחזק.
אנחנו אוכלים ארוחת צהריים מאוחרת במסעדה מקומית קטנה באחד הכפרים. חמישה אנשים בשישים ₪. זה כנראה הולך להיות טיול זול, לפחות מבחינת האוכל.
המלון שלנו - ״שמברה דה וויאג׳ר״ באנצירבה - מקסים. יש כאן גנים מדהימים שמתוחזקים עי הזוג שמנהל את המקום. יש להם 10 בונגלוס, והם גרים כאן בבית משלהם. הבונגלוס גדולים, נקיים ומאובזרים היטב, האוכל טוב והצוות מקסים. 9.5 בסולם ה״זקנים״. התחלה טובה.
אנחנו גמורים מעייפות אחרי 24 שעות בדרכים, אז ארוחה קלה, מקלחת ולישון. בגנים נסייר כבר מחר.
לילה טוב מאנצירבה.
