בולגריה, קיץ 2023 - מסע בין שלושה רכסי הרים - פרק רביעי - סופיה

לתחילת המסע

לפרק הקודם

 אז כאמור, בלי סופיה אי אפשר, ואנחנו יוצאים לדרך אחרי עוד בילוי קצר בספא. מבאנסקו לסופיה זה בערך שעתיים נסיעה בנופים חקלאיים ירוקים וצהובים (החמניות פורחות).

סופיה בירת בולגריה היא גם העיר הגדולה במדינה (כמעט מיליון וחצי תושבים). תחילת ההתישבות כאן היתה עוד במאה השמינית לפנה"ס, ע"י שבטים סרדיים, שהקימו כאן ישוב בשם סרדיקה, מה שהופך את סופיה לבירה השלישית בעתיקותה באירופה. העיר נכבשה על ידי רומא בשנת 29 לספירה והפכה לבירת הפרובינציה הרומאית "דאקיה מדיטרניאה". בשנת 1376 נכבשה סופיה על ידי הסולטאן מוראט הראשון שליט האימפריה העות'מאנית, וב-1382 הפכה העיר לבירת הפרובינציה רומליה. ב- 1879 הפכה העיר לבירת בולגריה לאחר שזו קיבלה את עצמאותה (תודה לוויקיפדיה).

לפני הכניסה לעיר אנחנו עולים לגבעה קטנה הנמצאת מדרום לה, לביקור בכנסיית סנט ניקולס ב"בויאנה" (Boyana Church of St Nicholas & St Pantaleo). זאת כנסיה קטנה למדי, אורכה החיצוני כ-20 מ' בלבד, וכשאנחנו מסתובבים סביבה אנחנו ממש לא מצליחים להבין למה דווקא הכנסיה הקטנה הזאת הוכרזה כאתר מורשת ע"י אונסק"ו. לאחר כמה דקות מופיעה בולגרית נחמדה ושואלת (להפתעתנו באנגלית) למי יש כרטיס להיכנס לכנסיה? מסתבר שכרטיס הכניסה שקנינו בקופה הוא לא רק תרומה, הוא גם מקנה ביקור בכנסיה ואנחנו מצטרפים לקבוצה קטנה של בולגרים לביקור מודרך באנגלית בתוך הכנסיה. טיפ– אל תוותרו על הביקור כאן, וחכו לסיור בתוך הכנסיה. לא תתאכזבו.

הכנסיה מורכבת משלושה חלקים (מחוברים יחדיו) שנבנו בסוף המאה ה-10, במאה ה-13 ובמאה ה-19. החלק המערבי, העתיק ביותר מכיל אפסיס יחיד, אבל גדול ומרשים, החלק האמצעי הוא כנסיה של שתי קומות שהוקמה ע"י קלויאן, צאר האימפריה הבולגרית השנייה, ומשמש עד היום כקבר של משפחת הצאר, ומעליו קפלת תפילה. החלק השלישי הוא הרחבה שהוקמה במחצית המאה ה-19 מכספי תרומות של תושבי האזור.

אבל כל זה נשכח מאיתנו ברגע שנכנסנו דרך הדלת הקטנטנה (זהירות על הראש) של הכנסיה. יש כאן 89 פרסקאות (ציור קיר למי שהבריז משעורי היסטוריה כללית) שבהן למעלה מ-240 דמויות (!!!). לא ספרנו, המדריכה סיפרה לנו. שכבת הציורים המוקדמת, מהמאות ה-11 וה-12, שרדה רק בחלקה, וניתן לראות חלקים קטנים ממנה מתחת לשכבות שצויירו בהמשך. 

השכבה השנייה צוירה בשנת 1259 על ידי צייר בשם וסילי, והיא מכסה את שני החלקים העתיקים של המבנה. יש כאן פרסקאות של ישו עם המלאכים, מריה עם ישו ועם אבות הכנסיה, עשרות תמונות של ניקולס הקדוש שלו מוקדשת הכנסיה, ואפילו דמויותיהם של הקיסר קלויאן ואשתו דסיסלאבה, ושל הצאר קונסטנטין הראשון ואשתו אירינה.

הפרסקאות מתוחזקות היטב, הצבעים חיים והמקום כולו משומר להפליא. הביקור בתוך הכנסיה קצר, 15 דקות בלבד, כדי לאפשר ביקורים ועדיין לשמור על הפרסקאות המרהיבות. היינו בהרבה כנסיות, אבל אוסף כזה של ציורים כל כך עתיקים במצב כל כך טוב עדיין לא ראינו. שווה ביקור!!!

אסור לצלם בתוך הכנסיה, אז התמונות הן מאתר האינטרנט שלה.

למלון אנל (Hotel Anel)הגענו לאחר שהגדרנו שלושה פרמטרים בחיפוש בבוקינג.קום –  1) מזגן, 2) מזגן, ו-3) הבנתם, מזגן. נכון, ביקשנו שתהיה חנייה, שיהיה קרוב למרכז העיר ושיהיה לו ציון מעל 8, אבל קודם כל מזגן, כי איכשהו הצלחנו להגיע לסופיה בשבוע הכי חם מזה 120 שנה. והצליח לנו בגדול!!! המלון ממש קרוב למרכז, 5 דקות הליכה מסמל העיר, הפסל של סופיה הקדושה (ראו להלן). העיצוב קצת סובייטי, ויש קצת הרגשה שהקג"ב מאזין, אבל החדרים גדולים ונוחים, יש חנייה צמודה והמזגן מעולה. יש כאן גם בריכת שחיה קטנה וארוחת בוקר מעולה. כמו שאמרנו, הצליח לנו.

אנחנו מבלים בסופיה שלושה ימים, ומטיילים בעיקר במרכז העתיק של העיר. האתרים שלהלן לא מסודרים לפי איזשהו סדר הגיוני, אז אל תחפשו, הם פשוט מקומות שאנחנו ממליצים לבקר בהם.

שוק הנשים (Women's Market) הוא השוק המרכזי של סופיה בו קונים המקומיים. השוק שופץ בשנים האחרונות והוא משתרע על פני שדרה רחבה שבצידיה חנויות, מסעדות ובתי קפה ובמרכזה דוכני שוק עם ירקות, פירות, בשר, דגים, מאפים, קטניות ותבלינים. בעבר כל החנויות והדוכנים בשוק היו בבעלות נשים ומכאן שמו, אך כיום ניתן למצוא גם מוכרים גברים. אנחנו סתובבים קצת בשוק וקונים בעיקר פירות. עכשיו עונת פירות היער, אז אנחנו קצת מתפרעים עם פטל, תותי עץ, אוכמניות ובעיקר דובדבנים במחיר מצחיק. כן. גם ה"זול" הצליח לנו. דרך אגב, הבולגרים אוהבים עגבניות ורודות, יש כאן עגבניות ורודות עצומות והן ממש טעימות.

השוק המכורה (Central Sofia Market Hall) הוא השוק הגדול של סופיה הנמצא במבנה יפהפה. לצערנו הוא סגור לשיפוצים.

בית הכנסת של סופיה הוא בית הכנסת השלישי בגודלו באירופה. הוא נראה מבחוץ קצת כמו כנסייה, עם כיפה גדולה וצריחים מעל החומות. לא ממש מדהים. תוסיפו לזה את העובדה שכדי להיכנס צריך לצלצל בפעמון קטנטן עם שלט – לכניסה לחץ כאן (בעברית), ואחרי שנכנסתם אתם עוברים תחקיר בטחוני, אז הוא לא ממש מזמין. טיפ– בשום פנים ואופן אל תוותרו על בית הכנסת של סופיה.

אנחנו לוחצים על הפעמון, נכנסים, עוברים את הבידוק הבטחוני (טיפ- לא לשכוח להביא דרכונים, זה מקצר מאוד את התחקיר) ואנחנו בעיירה יהודית של תחילת המאה שעברה. בית הכנסת מ ר ה י ב  !!!! הוא נבנה בין השנים 1905–1909 ונחנך במעמד הצאר פרדיננד הראשון. הוא משלב סגנונות בנייה שונים, ואם תמצאו דמיון בינו לבין בית הכנסת הספרדי העתיק של ווינה, כנראה שאתם צודקים.

המבנה עצום. יש בו מעל 1,000 מקומות ישיבה. גובה הגג הוא 33 מטר, והוא מורכב מ-6 קמרונות, הגדול שבהם מתומן בקוטר 20 מטר, ועוד מ-6 מגדלים מעט נמוכים יותר. החלונות הם ויטראז'ים בסגנון ונציאני. יש כאן נברשת ענקית - על פי וויקיפדיה (תודה) הנברשת יוצרה בווינה, גובהה 19.2 מטר, ומשקלה כ-1,700 ק"ג. היא נחשבת לנברשת גדולה בבולגריה כולה. מרהיב לא מספיק מסביר את המקום הזה. אנחנו מסתובבים במבנה העצום, זורקים תפילה מול ארון הקודש (ליתר ביטחון), ומודים לכריס, המדריך מ-365, ששכנע אותנו לבקר במקום.

זהו אחד משני בתי הכנסת הפעילים כיום בבולגריה והוא מופעל ע"י ארגון יהודי בולגריה - "שלום". בחצר יש סככה נעימה עם שולחנות וספסלים, וכמובן מקווה. בימי הקיץ (עכשיו) מופעלת כאן קייטנה לילדי הקהילה המונה כיום ב-1,000 נפש.

פסל סופיה הקדושה הוא עמוד גבוה (16 מ') עליו ניצב פסל המייצג את סופיה הקדושה על שמה קרויה העיר. הפסל הוקם בשנת 2000 במקום בו ניצב בתקופה הקומוניסטית פסל של לנין שהוסר ב-1989 (ולפי כריס, המדריך איתו טיילנו בעיר, נמצא באיזה מוזיאון בעיר עם עוד שרידים מהתקופה הקומוניסטית). כריס גם סיפר לנו שהיתה התנגדות רבה להצבת הפסל מקרב הכנסיה והחוגים השמרנים, כי זאת הצגה קצת ארוטית ופגאנית של מי שאמורה להיות קדושה. בכל מקרה, הפסל כאן, והוא יפה. זה פסל נחושת וברונזה של הפסל גאורגי צ'פקאנוב, והקדושה מופיעה בו כשהיא מעוטרת בסמלים של כוח (כתר), תהילה (זר) וחוכמה (ינשוף).

בית הנשיא (The Presidency) וכנסיית סנט ג'ורג' (St. George Rotunda Church) - נשיא הרפובליקה הבלגרית הוא תפקיד חדש יחסית שנוצר בשנת 1991, אחרי הפיכת בולגריה לדמוקרטיה. הנשיא הוא ראש המדינה ובאופן מסורתי הוא גם המפקד העליון של הצבא. כן, יש לבולגריה צבא. משרדי הנשיא נמצאים בבניין הממוקם בשדרות דונדוקוב ("המדרכה הצהובה"), שנבנה בשנת 1950, בתקופה הקומוניסטית. משמר כבוד לאומי של שני שומרים בתלבושת קרב מסורתית מוצב בכניסה לבניין והשומרים מוחלפים מדי שעה בטקס קצר. לפי כריס (המדריך) אם תגיעו לסופיה ביום רביעי הראשון של החודש, תוכלו לראות בשעה 12:00 החלפת משמרות רשמית עם מחלקת השומרים כולה, מוזיקה, צעקות קרב והצגה שלמה. אנחנו לא הגענו בזמן הנכון, אז אנחנו מסתפקים בתמונות של השומרים שלא ברור איך הם שורדים בחום הנורא עם התלבושות הללו.

המבנים העתיקים ביותר בסופיה - כנסיית הרוטונדה של סנט ג'ורג', חורבותיו של מתחם ציבורי מימי סרדיקה וארמון הקיסר קונסטנטינוס הגדול - ממוקמים בחצר בניין הנשיאות. כן, יש שם גם מלון חמישה כוכבים, ממש בחצר מבנה הנשיאות. רק בבולגריה.

כנסיית ניקולאי הקדוש בעל הנס (Church of St Nicholas the Miracle-Maker) היא כנסייה רוסית אורתודוקסית במרכז סופיה. הכנסייה נבנתה על חורבות מסגד שנהרס לאחר שחרור בולגריה על ידי רוסיה מהאימפריה העות'מאנית. היא נבנתה ככנסייה הרשמית של שגרירות רוסיה, ששכנה בסמוך, ושל הקהילה הרוסית בסופיה, ונקראה, כמסורת הכנסיות הדיפלומטיות, על שמו של הקדוש הפטרון של הקיסר ששלט אז ברוסיה - ניקולאי הקדוש. הכנסייה תוכננה בסגנון אדריכלות התחייה הרוסית, עם עיטור בהשראת הכנסיות הרוסיות המוסקובאיות של המאה ה-17, עם חמש כיפות בצל מצופות בזהב ומגדל פעמונים מפואר. החלק החיצוני שוחזר לאחרונה ונראה מרהיב, אבל ציורי הקיר שבתוך הכנסיה קצת חשוכים. רוב המבקרים כאן מבקשים בקשות מהקדוש (הוא קבור כאן באיזה מקום), אבל אנחנו מסתפקים בביקור קצר והמון תמונות של המבנה המרהיב.

קתדרלת אלכסנדר נבסקי  (Alexander Nevsky Cathedral), הקרויה על שמו של המצביא אלכסנדר נבסקי, היא אחד מסמלי העיר והמבנה המפואר והמפורסם ביותר בסופיה. המבנה הניאו-ביזנטי המרשים נבנה בין השנים 1882 ל-1912 כאנדרטה לזכר חללי מלחמת 1877, בין האימפריה הרוסית לאימפריה העות'מאנית, שבעקבותיה הוקמה בולגריה. מיטב אמני בולגריה ורוסיה עמלו על עיצוב הכנסייה, המעוטרת בציורי קיר מרהיבים, חלונות ויטראז' יפים וכניסת שיש מרשימה. טיפ– הכניסה לקתדרלה היא חינם, אבל אם תרצו לצלם בתוך המבנה תצטרכו לרכוש "כרטיס צילום" ב-10 לבה.

כיפות הזהב והטורקיז של הקתדרלה נראות מכל העיר, וציורי הקיר האומנותיים שווים ביקור, ולדעתנו אפילו 10 לבה.

בית המרחץ של סופיה נבנה בתחילת המאה ה-20 ליד החמאם הטורקי לשעבר (שנהרס אז) ושימש כמרחצאות הציבוריים של העיר עד 1986. סופיה היא עיר של מעיינות חמים, ומרחצאות ציבוריים היו קיימים כאן מאז המאה ה-16. בית המרחץ הוא מבנה מרובע גדול עם כיפה עגולה בסגנון יווני המזכירה את הפנתיאון ברומא. הוא נסגר עקב התדרדרות המבנה, וכיום מדברים על שחזור ושיפוץ המבנה היפהפה והחזרת עטרה ליושנה עם הקמת ספא מפואר בבית המרחץ. טיפ- ליד הכניסה יש ברזי מים מינרליים ממש טעימים. הם טובים לשתיה ושווה למלא בקבוקים.

מסגד בניה באשי (Banya Bashi Mosque) נמצא במרכז העיר, ממש ליד לבית הכנסת היהודי. הוא נבנה במאה ה-14 על ידי העות'מנים לא רק בתור מקום תפילה למוסלמים, אלא גם בתור חמאם טורקי גדול, שהוקם מתחת למסגד, ומכאן שמו – "הרבה אמבטיות". המסגד עוצב על ידי האדריכל העות'מני מימאר סינאן, ונחשב לאחד המסגדים היפים באירופה, בזכות עיטורי הקיר המפוארים וקשתות האבן הצבעוניות. הכניסה למסגד אפשרית בלבוש צנוע. אין המון מוסלמים בבולגריה, אז ממש לא צפוף כאן.

העיר העתיקה סרדיקה – כמו שציינו, לפני שסופיה הפכה לסופיה, היתה כאן עיר רומית בשם סרדיקה. כיום ניתן לראות שרידים של העיר הזאת מתחת לכמה מהכיכרות המרכזיות של סופיה, כמו כיכר נזביסימוסט. יש כאן שרידים ארכיאולוגיים של אחד משני הרחובות הראשיים של העיירה הרומית שחיבר בין השערים המזרחי והמערבי שלה, בניין מגורים גדול, חנויות קטנות ומונומנטים שונים שחלקם נחפרו כאן בכיכר. העיר העתיקה התגלתה בזמן החפירות שבוצעו בין 2010 ל-2012 במהלך שיקום החלקים המרכזיים של סופיה ובניית קו המטרו השני. יפה לראות איך עיר משקיעה בשימור והצגת עברה הרחוק, מאוד רחוק.

התיאטרון הלאומי איוואן ואזוב (Ivan Vazov National Theatre) הוא אחד המבנים היפים בסופיה. הוא הוקם בשנת 1904 ונקרא ע"ש הסופר והמשורר הבולגרי הנודע. כיום הוא משמש כתיאטרון המרכזי של בולגריה. כמו שאמר לנו כריס המדריך, מאחר והתיאטרון נמצא ברחוב ואזוב, הרי שאם איוון ואזוב היה חי היום, הוא היה הולך ברחוב על שמו, נכנס לתיאטרון על שמו ורואה הצגה שהוא עצמו כתב. זה פולחן אישיות!!!

יש סיורים בתוך המבנה מידי יום בשעות הבוקר, מי שמתעניין במבנים עתיקים מוזמן לבקר. אנחנו ויתרנו. ליד המבנה נצבת עוד אחת מהמזרקות המקסימות של סופיה, עם שם מקורי – המזרקה שמול התיאטרון הלאומי. 

 עוד כל מיני דברים שמומלץ לעשות בעיר:

• לטייל במדרחוב שדרות ויטושה (Vitosha Boulevard) הואמדרחוב הקניות המרכזי של סופיה, עם סניפים של רשתות בינלאומיות מוכרות לצד חנויות מקומיות, מסעדות ובתי קפה. המדרחוב נקרא כך על שם הר ויטושה(Vitosha Mountain) , שגובהו 2,300 מ', ואותו ניתן לראות מתנשא מעל הרחוב אם מרימים עיניים. אנחנו לא בעניין של קניות, אז כדי לקרוא על קניות בסופיה תצטרכו למצוא בלוג אחר, אבל אנחנו כן בעניין של לטייל ברחובות נעימים ולשתות קפה או קוקטייל בבתי קפה קטנים.

• לעשות סיור חינם עם חברת 365. סיפרתי על כריס המדריך, אז הוא מ-365. זאת אגודה שעושה טיולי חינם בסופיה (משלמים בסוף, רק אם רוצים ולפי מידת ההנאה). הטיול שלנו היה מעולה ולקח אותנו לכל האתרים החשובים בלוויית המון סיפורים. הסיורים יוצאים מבית המשפט (פסל האריה) כל יום ב-11:00. לא צריך להרשם, פשוט להגיע.

• לעשות סיור גרפיטי - אפשר לקחת סיור מסודר, אבל אפשר גם פשוט להרים את הראש, סופיה מלאה ציורי קיר מדהימים.

• לצאת לסיור לילה - חלק גדול מאתרי העיר מוארים בלילה, ושווה לצאת לשוטט ביניהם אחרי רדת החשכה (בקיץ זה ממש מאוחר). הכי כיף זה המזרקות שמחליפות צבעים.

קולינאריה

היינו כאן רק שלושה ימים, אז לא הספקנו הרבה, אבל הנה רשימה של כמה מקומות מומלצים  שבהם הספקנו לבקר:

• קפה ב״קופי סינדיקט״ (Coffee Syndicate) , בית קפה קטנטן ליד הגלריה הלאומית. לא קל למצוא את המקום, הוא ממש קטנטן, אבל הקפה מעולה, המיצים מצויינים והעוגות נהדרות. שווה עצירה קצרה להתרעננות.

• ארוחת ערב בקפטן קוק (Captain Cook), המסעדה של מלון מרינלה. מסעדה גדולה ומעוצבת, עם צוות מקסים, אוכל מעולה ויין משובח. במחירי סופיה זו מסעדה יקרה, שילמנו 180 לבה (400 ש"ח) לארוחה זוגית עם יין וקינוח. מומלץ בחום!!!

• ארוחת ערב בקוסמוס (Cosmos), אחת המסעדות המדורגות במקומות הראשונים של טריפאדוויזור. קוסמוס היא מסעדת קונספט עם מנות מורכבות שעל כל אחת תקבלו הסבר של דקות ארוכות מהמלצר. המקום יפהפה, השירות מעולה והאוכל לא פחות ממדהים. למרות המחיר (כ-200 לבה לזוג עם יין וקינוח) מומלץ בחום!!! טיפ- זאת מסעדה די קטנה, אז ממש חשוב להזמין מקום.

• כמו שכבר ציינו, הביקור שלנו בסופיה היה בשבוע החם ביותר כאן מזה למעלה ממאה שנים. זה מחייב הפסקות התרעננות, ואת אחת מהן עשינו במקום קטן בשדרות ויטושה בשם רפי (Raffy Bar & Gelato). שתינו קוקטיילים מצויינים ונהננו מהקרירות של המזגן, כן, יש להם מזגן.

• ארוחה ב-Happy, רשת המסעדות הכי פופולרית בסופיה. אנחנו לא אנשי רשתות, אבל Happy זה ממש מוסד בסופיה, אז החלטנו לנסות את הסניף שבמרכז העיר, בכיכר נדליה ("Sveta Nedelya"). הפי היא מסעדה עם תפריט עצום, אז כל אחד יכול למצוא כאן משהו. האוכל טעים, השירות סביר והמחיר ממש זול.

 סיכומים ותובנות

בולגריה היא פנינת הבלקן, ממש כמו שהבולגרים קוראים לה. היא ירוקה, הררית, נעימה, קלה להתמצאות ויש בה אנשים מקסימים.

מחירים – מעבר לזה שאפשר להגיע לכאן ביולי-אוגוסט בפחות ממאתיים דולר לכרטיס, בולגריה מדינה ממש זולה. זה אמנם לא נפאל, אבל זול כאן. מלונות, מסעדות, דלק, קניות בסופר וקניות בכלל ממש זולים.

אוכל – יש כאן מגוון עצום של מאכלים, מאוכל בולגרי מסורתי, אוכל יווני מצויין, מאכלי עמים שונים ואפילו מסעדות שף מעולות.

קפה – הפתעת הטיול. בכל פינת רחוב תוכלו למצוא קפה מכונה משובח.

שפה – פה אנחנו קצת בבעיה, הבולגרים (בטח מחוץ לערים הגדולות) לא ממש מדברים אנגלית. רוסית כן, אנגלית פחות. בנוסף, הכתב הקירילי קצת (ממש קצת, לא להיבהל) מקשה על ההתמצאות ברחובות. אבל עם קצת סבלנות והרבה גוגל טרנסלייט הסתדרנו.

זהו. נגמר עוד פרק במסעותינו בעולם. הפרק הבא כבר בהכנה.....

להתראות