ליום השלישי
גם היום מתחיל בשש לפנות שחר, ובשבע אנחנו כבר במים. הבוקר אנחנו צוללים לקבוצת סלעים גדולה -Kudaran Thila - בעומק 15-25 מטר. האיזור אסור לדיג ולכן עמוס דגה - להקות סנפרים עצומות, גם צהובים וגם מפוספסים, להקות טונה, דגי עטלף ועוד ועוד. מסביב המון אלמוגים, קשים ורכים. חבצלות ים בשחור, לבן וירוק. פשוט מרהיב.
הזרם הבוקר די חזק ומפעם לפעם צריך לשחות מולו. זה די קשה, או כמו שסיכמה זאת מירב אחרי הצלילה: ״אפילו הדגים התאמצו, אז בטח שלנו היה קשה״. כולנו ניצלנו כמעט את כל האוויר, חוץ משגב שנזקק לקצת עזרה בחניית הדקומפרסיה. מזל שלכולנו יש אוקטופוסים.
בחזרה בספינה הוגו מודיע לנו בפנים נפולות שיש בעיה בציר שמחבר את המדחף למנוע. בעיה זו לשון המעטה – הציר שבור והארי קווין תקועה עד שיתקנו אותו, מה שאפשרי רק במאלה. מבאס. אבל הדוני תקינה, ואנחנו ממשיכים בצלילות, רק שרדיוס האתרים אליהם ניתן להגיע קטן יותר. אין מה לעשות, אנחנו כאן בשביל הצלילות, אז בעשר אנחנו שוב יוצאים לחפש כריש לויתן.
טוב, כריש לויתן לא מצאנו, אבל המשכנו לצלילת צהריים ב- Maamigili Beyru. צלילת ריף נחמדה, לא יותר. כיף מבחינה טכנית, אבל לא ראינו הרבה.
לעומת זאת, צלילת אחה"צ היא חווייה. אנחנו צוללים ל- Machchafushi Wreck – שרידי ספינת משא יפנית באורך 52 מטר - MS Kudimaa - שהוטבעה כאן בעומק 30 מטר בשנת 1999, במטרה לייצר אתר צלילה.
הצליח להם!! זו צלילה שונה מהקודמות. הספינה ענקית, יש בה המון פתחים שמאפשרים לצלול בתוכה, מסביבה ומעליה.
כל הספינה מכוסה אלמוגים, וזה מרגיש קצת כמו שודדי הקריבים. בכל רגע אתה מחכה לראות איזה פירט מכוסה אלמוגים בוקע מאחד הקירות.
מתחת לספינה אנחנו מזהים כריש מנמנם (אבל רק עד שאור מציק לו ומכריח אותו לזוז קצת). אנחנו עוברים דרך הספינה, עולים לסיפונים העליונים ועוקפים בזהירות אבנון גדול שחי כאן. ממשיכים לירכתיים לראות את המדחף העצום שגם הוא מכוסה אלמוגים.
לסיום אנחנו צוללים לאורך ריף שרובו נראה מת, אבל הוא עמוס דגה, אז כנראה שהוא לא לגמרי מת. אנחנו מפריעים ללהקת Sweetlips ענקית, ולקינוח מציקים לצב קטן (ברור) וללהקת דגי עטלף גדולים. יופי של צלילה!!!
בחזרה בספינה, אולג ואור מחליטים לנסות לדוג דגים. לצוות יש ציוד דייג, פתיונות זו לא בעיה, לאולג יש סבלנות, אז קדימה. אני אישית לא מבין את ה"ספורט" הזה. עומדים שעות עם חוט ביד, מפעם לפעם מוציאים את הקרס מהמים ומחליפים פתיון, ופעם ביובל תופסים משהו. אבל נראה שהחבר'ה נהנים, ואחרי כמה שעות אפילו הצטבר "יבול" יפה של דגים ושרימפ גדול אחד.
ארוחת הערב היתה אמורה להיות ברביקיו על החוף, אבל עקב התקלה בסירה הוחלט לאכול על הסיפון כדי לאפשר לצוות לסיים את פירוק הציר. אוכל מעולה, ואחריו כוס יין על חשבון WildDive, בניסיון להמתיק מעט את גלולת התקלה.
אנחנו הולכים לישון עייפים אך מרוצים, ומתעוררים בשתיים לפנות בוקר לקול טיפות הגשם המכות בספינה. כן, יורד כאן גשם לפעמים, אפילו חזק, ובלוויית ברקים ורעמים.
נראה אם נוכל לצלול מחר.