שביל ישראל - יום 20  - מחוף בית ינאי לחוף פולג - זקנים חסרי מנוח 2018

ליום 19 - מנחל תנינים לנחל אלכסנדר 

היום אנחנו הולכים לאורך החוף, מחוף בית ינאי, שם סיימנו את ההליכה אתמול, ועד לחוף פולג, בדרום נתניה. הדרך לאורך חופי מועצה אזורית עמק חפר היא ממש על קו המים, אבל היא לא תמיד קלה. יש כאן הרבה אזורים סלעיים והליכה על מצע צדפים מתפצחים. אבל הנוף שווה הכל.

חופים חוליים, מים בעשרות גוונים של כחול וירוק, ועופות ים לרוב. אנחנו אמנם בתחילת מרץ, וחופי הרחצה עדיין סגורים, אבל עם ישראל בים. לאורך כל הדרך אנחנו פוגשים מתרחצים, שחיינים, גולשים, סאפים, וסתם אנשים שבאו לבלות על חוף הים. אנחנו חולפים בדרכנו בחוף התכלת מצפון לנתניה, גם כאן מלא מתרחצים ונופשים, והמסעדה פעילה מאוד.

אחרי כשעתיים והפסקת קפה נעימה על המים, אנחנו נכנסים לרצועת החוף של נתניה. בחוף הכי צפוני - חוף סובלקי – אנחנו חוצים מסעדה נטושה, אפשר לעבור בתוך המרפסת העליונה של המסעדה, במקום לעלות לרחובות המקבילים לחוף.

חופי נתניה מדהימים. נקי, מסודר, צבעוני ויפה כאן. למרות שעונת הרחצה עדיין לא החלה, כל השירותים כאן פעילים – עזרה ראשונה, משטרה, שירותים ציבוריים, וכמובן המון מסעדות ובתי קפה. ממש ריוויירה, וכיוון שהשפה המובילה היא צרפתית, הרי שזו ריוויירה צרפתית של ממש.

באזור המלונות יש אפילו מעלית, שבעזרתה אפשר לרדת ולעלות אפילו בכסאות גלגלים. חוף מונגש באמת. קצת אחרי המעלית אנחנו עולים לטיילת של נתניה וממשיכים דרומה על שפת המצוק. כאן המקום להסיר את הכובע בפני ראש עיריית נתניה, הגברת מרים פיירברג. גברתי ראש העירייה, עשית כאן נפלאות. אולי לא הכל במו ידייך, אבל בהובלתך. מעיר בינונית (ואפילו שולית} בשנות השמונים והתשעים, הצלחת להפוך את נתניה לפנינה. לפחות בעיניי ארבעה זקנים שחלפו בה היום לשעה קלה. שאפו!!

קצת יותר דרומה אנחנו מגיעים למבנה נמוך שנראה קצת כמו מחנה צבאי ישן. לוקח לנו קצת זמן להבין שזה בית גולדמינץ. בית הנופש המיתולוגי של האגודה למען החייל שמשמש גם כבית ספר למשהו. פעם בית גולדמינץ היה בחולות שמדרום לנתניה, היום הוא ממש בלב העיר. לא ברור למה זה עדיין כאן, למשהב"ט הפתרונים. אנחנו ממשיכים לאורך הטיילת, בין ספסלים וגני משחקים מצופי פסיפס בסגנון גאודי, עד לכניסה לשמורת אירוס הארגמן.

גם כאן, שאפו לעיריית נתניה. הקימו כאן שמורה ענקית, עם מאות דונמים של דיונה פראית בלב העיר. למזלנו, אנחנו בדיוק בעונה, ואלפי אירוסים מנקדים את השמורה בסגול עמוק ומקסים.

השמורה מטופלת בצורה מעולה. שבילים, שלטים, גדרות ואפילו פחי זבל בכל פינה, הכל כדי לאפשר לעם ישראל לראות מקרוב את אירוס הארגמן, פרח שעד לא מזמן היה בסכנת הכחדה. ואכן, עם ישראל מגיע. מאות אנשים נמצאים כאן היום, אבל הגודל של המקום והשבילים המסודרים מאפשרים לכולם לראות אירוסים מקרוב. יש כאן גם המון שומים, פרגים, סביונים, חרציות ועוד המון פרחים.

מכאן אנחנו יורדים לחוף, חולצים נעליים, וצועדים על קו המים עד חוף פולג, שם מסתיים מסלולנו היום. ס"ה 15ק”מ ב- 5 שעות ברוטו של כיף גדול.

ס"ה עד עכשיו הלכנו 312 ק"מ, מתוך 1,000 הק"מ של השביל, ב-20 ימי הליכה. יש סיכוי שנסיים את זה יום אחד.

להתראות בשביל ביום 21